- שבת ומועדים
- עניני ספירת העומר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
עומר
אנו נמצאים בימים שבין פסח לעצרת, יש המכנים את הימים הללו ימי ספירת העומר - כימי חול המועד, שתחילתם בחג הראשון, בחג הפסח, וסיומם בחג העצרת. את הימים שבינתים אנו קושרים על ידי הספירה. קושרים אנו את חג החירות, את היציאה מבית עבדים עם החירות הרוחנית, עם קבלת התורה, ללמדנו שהכל חטיבה אחת שלימה. אין תוקף לחירות הגשמית אם לא תגיע ליעדים הרוחניים, בבחינת: "אם אין תורה - אין קמח" (אבות ג, משנה יז), אין טעם ומשמעות לקמח, לגשמיות בלבד, ללא הגעה אל היעד הרוחני, תורה. ומאידך-גיסא שלימותה של החירות הרוחנית - תלויה בחירות הגשמית ובנויה עליה, בבחינת: "אם אין קמח - אין תורה" (שם). זהו המובן של קשירה, של חיבור שני דברים על ידי קשירה בספירה, שא' הולך ומתקדם לקראת ב', ומאידך-גיסא - גם ב' קשור ובנוי על נקודת המוצא שתחילתה א'.
הבה ונתבונן במצוות העומר - מה תוכנה, ומה היא באה לבטא? חכמינו אמרו שאת העומר עצמו יש להביא בתנופה. כי באותה פרשה חוזרת המילה תנופה כמה פעמים, באופנים שונים. נאמר:
כלומר תנועת ידינו לכל כיווני הרוחות, נועדה לעורר אותנו להתבונן בכל הסובב אותנו, לידע שהעולם ומלואו הוא של הקב"ה, כל מערכת היקום מופעלת על ידו, לידע ולהודיע לכל, שהעולם כולו שלו הוא, הוא בראו והוא ממשיך להפעילו. ואנו בתודתנו מודיעים לכל שממנו באה הברכה,
זוהי ההכרזה וההודעה על ידי הנפת העומר במוליך ומביא, במעלה ומוריד. הכרה שכל מפעלי הטבע מופעלים על ידי בורא העולם. וכך ציירו לנו חכמינו במדרשם:
בהביאנו את ראשית קצירנו, הננו מודים שלא היינו יכולים ליהנות מהברכה של מעשה ידינו בלבד, כי אנו תלויים בחסדי שמים המסייעים לנו, על ידי כל המערכת המורכבת של הטבע. זוהי ההוראה המסבירה לנו את איסור החָדש, שלא היינו יכולים ליהנות מהתבואה החדשה לפני שהכרנו והודינו לבורא עולם, מהיכן וכיצד צמחה הברכה, מכוח מי היא באה ויצאה מן הכוח לפועל.
הבה ונתבונן במצוות העומר - מה תוכנה, ומה היא באה לבטא? חכמינו אמרו שאת העומר עצמו יש להביא בתנופה. כי באותה פרשה חוזרת המילה תנופה כמה פעמים, באופנים שונים. נאמר:
"וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר... מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן" (ויקרא כג, יא).
"וַעֲשִׂיתֶם בְּיוֹם הֲנִיפְכֶם" (שם, יב),
"עֹמֶר הַתְּנוּפָה" (שם, טו).
וביום החמישים, אחרי ספירת שבעה שבועות מביאים: "וַעֲשִׂיתֶם בְּיוֹם הֲנִיפְכֶם" (שם, יב),
"עֹמֶר הַתְּנוּפָה" (שם, טו).
"לֶחֶם תְּנוּפָה" (שם, יז), "וְהֵנִיף הַכֹּהֵן... תְּנוּפָה לִפְנֵי ה'" (שם, כ).
בפרשה זו של ספירת שבעה השבועות מוזכרת התנופה שבע פעמים הלא דבר הוא! וכיצד היא התנופה?"מוליך ומביא - למי שהעולם שלו, מעלה ומוריד - למי שהעליונים והתחתונים שלו".(פסיקתא דרב כהנא, העומר)
כלומר תנועת ידינו לכל כיווני הרוחות, נועדה לעורר אותנו להתבונן בכל הסובב אותנו, לידע שהעולם ומלואו הוא של הקב"ה, כל מערכת היקום מופעלת על ידו, לידע ולהודיע לכל, שהעולם כולו שלו הוא, הוא בראו והוא ממשיך להפעילו. ואנו בתודתנו מודיעים לכל שממנו באה הברכה,
"כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ" (דברי הימים א, כט, יד).
זוהי התנופה, לרומם את החומר, להגביהו מעט למעלה. הדבר הגדול שאנו למדים מהבאת העומר, הוא - שכל עמלנו בחריש ובדישון הקרקע, ובהטמנת הזרעים באדמה, כל יגיעתנו הייתה לריק, אילו לא באו הרוחות והגשמים, והחמה לא הייתה באה ומחממת את האדמה ומוציאה מן הכוח אל הפועל את כל מה שהכנו והשתדלנו לעשות כפי המוטל עלינו. ברכת ה' חלה על מעשה ידינו.זוהי ההכרזה וההודעה על ידי הנפת העומר במוליך ומביא, במעלה ומוריד. הכרה שכל מפעלי הטבע מופעלים על ידי בורא העולם. וכך ציירו לנו חכמינו במדרשם:
"אמר רבי ינאי: בנוהג שבעולם אדם לוקח לו ליטרא בשר, כמה הוא יגע, כמה הוא מצטער עד שיבשלנה, והבריות הם ישנים על מטותיהן, והקב"ה משיב רוחות, מעלה עננים ומוריד גשמים, ומפריח טללים ומגדל צמחים ומדשן הפירות, ואין אנו נותנין לו שכר אלא העומר. הדא הוא דכתיב: 'ַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן'". (פסיקתא דרב כהנא, העומר)
בהביאנו את ראשית קצירנו, הננו מודים שלא היינו יכולים ליהנות מהברכה של מעשה ידינו בלבד, כי אנו תלויים בחסדי שמים המסייעים לנו, על ידי כל המערכת המורכבת של הטבע. זוהי ההוראה המסבירה לנו את איסור החָדש, שלא היינו יכולים ליהנות מהתבואה החדשה לפני שהכרנו והודינו לבורא עולם, מהיכן וכיצד צמחה הברכה, מכוח מי היא באה ויצאה מן הכוח לפועל.

יום העצמאות, יום ירושלים וספירת העומר
הרב שבתי סבתו | התש"ס
למה אנחנו עושים ספירת העומר?
המקובל הרב יעקב עדס | אייר תשע"ח

מצות ספירת העומר והגדרתה
הרב יהודה יונגסטר | ניסן תשס"ו
טז ניסן – החג המוצפן
הרב נתנאל יוסיפון | ניסן תשפ

הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
ר"מ בישיבת "מרכז הרב"

איזון

הגשם והטל בעולם הנפש

הושענא רבה כיום דין

שבת תשובה
האם מותר לטייל במקום בלי מניין?
איך לא להישאר בין המצרים?
סוד המנורה וסוד החנוכיה
האם מותר לפנות למקובלים?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
איך עושים קידוש?
ברוך שעשה לי נס במקום הזה
'לדוד ה' אורי וישעי' מה הקשר לאלול?
מה זה אומר בחזקת בשרי?
שופר
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?

סדר הדלקת נרות חנוכה
נוסח אשכנז - הנוסח המלא
הסידור המהיר
הדלקת נרות חנוכה
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ

סדר הדלקת נרות חנוכה
נוסח אשכנז - הנוסח המלא
הסידור המהיר

מעוז צור ישועתי
הרב דוד חי הכהן | כסלו ה'תשס"א
האומץ לתקומת ישראל אל מול שנאת הגוים
המשך מאמר "לתקף קדושתו של יום עצמאותנו"
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח כסלו תשפ"ד
נאום שמואל - המשך
שמואל א, פרק יב, ו-יב
הרב שמעון קליין | ט"ז כסלו תשפ"ד
מלחמה - בירור הטוב והרע
אורות המלחמה, סעיף ד
הרב ש. יוסף וייצן | י"ג כסלו תשפ"ד
