ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו
בית המדרש מדורים פרשת שבוע

להיכן נעלם כלב בן יפונה?

הרב יוסף כרמלניסן תשע"ט
85
מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
לחץ להקדשת שיעור זה
הוויכוח בין דוד, לצאצאי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה בני שבטו, העסיק אותנו כבר מפרשת פקודי תשע"ט.
ננסה להבין על מה סמכו כָּלֵב וצאצאיו בתביעתם לקבל לפחות חלק מן המלכות.
נראה, במבט ראשון, כי חלקם של יהושע וכלב בהתנגדותם לחטא המרגלים, היה שווה. שניהם עמדו בפרץ ושידרו מסר של אמונה בקב"ה. ננסה לבחון את הדברים יותר לעומק.
יהושע היה נציגו של שבט אפרים, בנו הנבחר והמועדף של יוסף. מינויו כמחליפו של משה רבנו, הוא המשך ישיר לניצחונו המובהק של יוסף במאבק עם יהודה, מאבק שהחל בתחילת פרשת וישב, והגיע לסיומו הברור בסוף ספר בראשית.
בפסוקים האחרונים של הספר, האחים, שהשתתפו במכירה, יראים מיוסף. הם חוזרים לקיום החלום הראשון: "וַיֵּלְכוּ גַּם אֶחָיו וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו", וגם לסוף פרשת מקץ ולתחילת פרשת ויגש: "וַיֹּאמְרוּ הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים" (בראשית נ' יח).
יוסף הוא המפקד והוא האחראי גם על הפקידה: "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אָנֹכִי מֵת וֵאלֹקים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב: וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה" (שם כד-כה).
יוסף - המשנה למלך מצרים ואחיו, יודעים כי גם החלום השני התקיים, שהרי עתה כל העולם משתחווה ליוסף. לכן, אין זה פלא כי יהושע, מצאצאי אפרים בן יוסף, הוא זה שנבחר להנחיל את הארץ המובטחת.
כלב היה נציגו של שבט יהודה. כאמור בפרשת צו , חז"ל במסכת סוטה יצרו זהות בין כלב בן יפונה לכלב בן חצרון בן פרץ בן תמר ויהודה, שגם לו הובטחה ההנהגה בסוף ספר בראשית: "יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ: גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה..." (בראשית מ"ט ח-ט).
בחירת יהושע וכלב למשלחת הנשיאים, הייתה חלק מההכנה לתפקיד החשוב. משה העדיף את יהושע וצייד אותו בברכה מיוחדת. כלב הבטיח את עצמו כשהגיע לבדו להתפלל על קברי אבות בחברון. כך מסבירה הגמרא בסוטה (דף לד ע"ב): "ויעלו בנגב ויבא עד חברון - ויבאו מבעי ליה!? (היה צריך להמשיך להשתמש בלשון רבים), אמר רבא: מלמד, שפירש כלב מעצת מרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות, אמר להן: אבותי, בָקְּשׁו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים. יהושע כבר בקש משה עליו רחמים, שנאמר: ויקרא משה להושע בן נון יהושע, יה יושיעך מעצת מרגלים".
לאחר חטא המרגלים מצאנו שתי התייחסויות בכתוב אליהם. בפרשת שלח הקב"ה נשבע: "וְאוּלָם חַי אָנִי ... כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר ... וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי: אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם וְכָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ: וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי וַהֲבִיאֹתִיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה וְזַרְעוֹ יוֹרִשֶׁנָּה" (במדבר י"ד כא-כד). ההבטחה נזכרת שוב בפרשת דברים שם היא נתונה גם ליהושע וגם לכלב: "וַיִּשְׁמַע יְקֹוָק אֶת קוֹל דִּבְרֵיכֶם וַיִּקְצֹף וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר: אִם יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הַדּוֹר הָרָע הַזֶּה אֵת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָתֵת לַאֲבֹתֵיכֶם: זוּלָתִי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הוּא יִרְאֶנָּה וְלוֹ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרַךְ בָּהּ וּלְבָנָיו יַעַן אֲשֶׁר מִלֵּא אַחֲרֵי יְקֹוָק: יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הָעֹמֵד לְפָנֶיךָ הוּא יָבֹא שָׁמָּה אֹתוֹ חַזֵּק כִּי הוּא יַנְחִלֶנָּה אֶת יִשְׂרָאֵל" (דברים א' לד-לח).
לעומת זה, בפרשת פנחס, רק יהושע נבחר להנהיג: "וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו: ... וְצִוִּיתָה אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם:וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו לְמַעַן יִשְׁמְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:...עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל הָעֵדָה"
(במדבר פרק כ"ז יח-כא).
מה עם כלב? הוא לא אמור לקבל הנהגה?
כך גם בהתחלת ספר יהושע, רק יהושע קיבל את ההנהגה: "וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה עֶבֶד יְקֹוָק וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה לֵאמֹר: מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת וְעַתָּה קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם נְתַתִּיו כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל מֹשֶׁה: ... לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ לְפָנֶיךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ לֹא אַרְפְּךָ וְלֹא אֶעֶזְבֶךָּ: חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תַּנְחִיל אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתָם לָתֵת לָהֶם" (יהושע א' א-ו).
להיכן נעלם כלב? על כך נדון, בע"ה, בשבוע הבא.
בינתיים נאחל לכל עם ישראל כי הכנסת והממשלה הבעל"ט ינסו, ולו במשהו, ללכת בדרכי משה רבנו, יהושע בן נון וכלב בן יפונה.
עוד בנושא פרשת שבוע
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il