קדושים תהיו – לאט ועם כולם | הרב יחזקאל פרנקל | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש ויקרא
קדושים

קטגוריה משנית

הלכה מחשבה ומוסר
הדרכות ונושאים בעבודת ה'
שיעורים נוספים

5347

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש

לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
ולרגל שבת הבר מצוה של נכדם – יעקב אביחי נ"י

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

הקדושה הנכספת
אידיאל הקדושה מוטמע עמוק בחיים התורניים של עמך בית ישראל.
הציווי 'קדושים תהיו' במובנו הפשוט מכוון לקיום התורה במובן המעשי, כפי שאנו אומרים תמיד 'אשר קדשנו במצוותיו' - הקדושה באה על ידי המצוות. (ר' רמב"ם, הקדמה לספר המצוות, שורש רביעי: "והתקדשתם והייתם קדושים" הם צוויים לקיים כל התורה כאילו יאמר היה קדוש בעשותך כל מה שצויתיך בו והזהר מכל מה שהזהרתיך ממנו")

אמנם עמוק יותר בנפש, ברצון לעבודת ה', קיימת השאיפה לחיות חיים מלאי קדושה, דבקות, ערגה ואהבה לה'. שאיפה זו מקבלת את תנופתה מדמויות המופת של גדולי ישראל, דמויות של רבנים, אדמו"רים, ראשי ישיבות, מנהיגים ומנהיגות המקרינים עצמה כה גדולה שיוצרת בנפש רצון להיות כמותם, הרצון הטבעי להתקדש.

דרך זו הינה הדרך הנכונה לחינוכו של הדור, להיות טוב וישר, לצעוד בדרכם של מי שבאופן ממשי, מוחשי, לא כאגדה ספרותית, היו מופת ליושר, לצדקות, לחסידות ולרגישות לפרט ולכלל.

אכן, השתייכותם של רוב ככל דמויות המופת הללו לעולם התורה והקדושה עלולה להוביל למציאות של טעות, טעות האומרת שכאילו אין מקום לקדושה 'מחוץ לישיבה', או בלא להיות גדול בתורה. זו טעות, כיון שבראש פרשתנו הקריאה 'קדושים תהיו' מופנית אל כל בני ישראל, ולא כל בני ישראל הם בחורי ישיבה... ולמרות זאת, הקדושה יכולה להיות מושגת על ידי כל איש מישראל:

"וזה פשוט כי כל אדם לפי האומנות אשר בידו, והעסק אשר הוא עוסק, כך צריך לו הישרה והדרכה, כי דרך החסידות הראוי למי שתורתו אומנתו אינו דרך החסידות הראוי למי שצריך להשכיר עצמו למלאכת חבירו, ולא זה וזה דרך החסידות הראוי למי שעוסק בסחורתו" (סוף ספר מסילת ישרים - בביאור מדת הקדושה)

- אברך, פועל או סוחר, כולם יכולים להיות קדושים, ובימינו נוסיף, גם נהג או קצין, איש הי-טק או מזכירה, עקרת בית ואף עורך דין - יכולים לנסוך קדושה לכל פרטי מעשיהם.

'חטיפת מלאכים'
'חאפ מלאוכים' באידיש, לחטוף מלאכים, הוא ביטוי שחוזר על עצמו במכתבי הדרכה של ראשי ישיבות המוסר לתלמידים שהסתבכו בצדדים מסויימים בעבודת ה' שלהם, כאשר לעיתים, הרצון להתקדש אינו מגובה ומבונה ביציבות מידותית סדורה. מצב כזה מצוי כשאידיאל הקדושה מציב עצמו כדוחה את נורמות החיים הרגילות. אזי יש ומידת הנורמאליות נפגמת, נדחית, ובמקום 'ואהבת לרעך כמוך', שגם הוא נמצא בפרשתנו, מתקבלת סתירה חמורה בין ציווי זה לבין אהבת ה', שכאילו בשלה יש מקום להתנהגות חסרת רגישות כלפי הזולת, זה המתעכב לו בהתקדשותו. הימנעות מעונג משפחתי, משותפות שווה עם הזולת, מנשיאה בעול, כל אלו ועוד הנעזרים בכותרת 'קדוש' עלולים להוביל את האדם לאי השגת היעד הנכסף.

כך מתאר את הבעיה אחד הראשונים, רבינו המאירי, בפירושו למסכת סוטה:

"וכת פרושים הרעה, רוצה לומר אלו שמענין את עצמם דרך התחסדות בהרבה סגופים והכאות כדי להראות חסידותם שנמצא כל פרישותם שלא בכוונה מעולה, ואמר אף על אלו שהם ממבלי עולם רוצה לומר שמכחישין כוונת המציאות שהיא להיות כל הפעולות פונות לתכלית אחת והיא עבודתו ית'... שאינו בודל מדרכי העולם... והוא שאמרו... ובי דינא ליתפרע מהני דחייפי גונדי רוצה לומר שמתכסים בטליתות גדולות ובציציות ארוכות הנראות לבני העולם ולבם רחק ממנו יתברך". (המאירי על מסכת סוטה דף כ')

גם אחד מגדולי מרביצי תורת החסידות, בעל ה'מאור ושמש' העיר על הענין בפירושו לפרשתנו:

"שנצטוו ישראל להיות קדושים, ויוכל האדם לטעות שהפירוש הוא קדושים תהיו דהיינו שאם יתבודד עצמו ויפרוש עצמו מן הציבור יזכה אל הקדושה לכן נתחכם רש"י ופירש "מלמד שפרשה זו נאמרה בהקהל" דהיינו שאינו זוכה אל הקדושה אלא בהקהל עצמו עם הציבור מבקשי ה'".

אכן, הרצון והתביעה 'לקפוץ ראש' לחיי קדושה הביא לעיתים ל'פציעות' בנפש. לכן מדגיש רבינו הרמח"ל מציב מסילת החסידות ש:

"ממה שצריך ליזהר בקניית הפרישות הוא, שלא ירצה האדם לדלג ולקפוץ אל הקצה האחרון שבו רגע אחד, כי זה ודאי לא יעלה בידו, אלא יהיה פורש והולך מעט מעט, היום יקנה קצת ממנו ומחר יוסיף עליו מעט יותר, עד שיתרגל בו לגמרי, כי ישוב לו כמו טבע ממש". (מסילת ישרים סוף פרק ט"ו)

לכן, כמו ברבים מציווייה, התורה אינה רק מסמנת את היעד וההמון קופץ בקריאות 'קדימה, הסתער', אלא, כבכל צו, יש שיטה, דרך, מידות וכמויות, חיובים ופטורים, מצבים דוחים ומצבים נדחים - כך גם בציווי 'קדושים תהיו'.

מאידך, ההתעכבות שבאה על מנת לבנות את הקדושה מבוססת, אסור לה לצייר מצב על פיו כיון שצריך להתעלות לאט לאט ממילא אולי בעצם לא צריך בכלל...
וכך, גם הקדושה מתפתחת וסוללת דרך על גבי שלוחה חדה בין שתי גאיות.

קדוש? אתה לא לבד!

"והנה יש בני אדם שסוברים שדרך העבודה להגיע לדביקות להשם יתברך הוא בהתבודדות, בהתבודד עצמו חדר לפנים מחדר ולומד שם ואינו מדבר ואינו מתראה לשום אדם בעולם שזה הוא עיקר עבודה לבא לדביקות. אבל זה אינו אמת גמור כי יוכל להיות שיתבודד עצמו כמה שנים ולא ידבר לשום אדם כלל ולא יבא לאמת כלל.
וכך שמעתי פעם אחד מאדמו"ר הרב המפורסם מו"ה אלימלך מליזענסק זצוק"ל פירוש על פסוק "אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאום ה' " שאמר הוא ז"ל, שגם אם יתבודד אדם עצמו בחדר מיוחד בסתר ויהיה סבור שזהו עיקר עבודה, הקב"ה אמר 'ואני לא אראנו'.
רק עיקר העבודה הוא שיתחבר אדם עצמו עם בני ישראל צדיקים וכשרים ועל ידי זה יכול לבא לעבודה להשם באמת ללמוד ממעשיהם הטובים, כי העיקר הוא התבודדות המחשבה לחשוב תמיד ברוממות אלהותו יתברך הגם שהוא בתוך קהל רב" ('מאור ושמש' - קדושים)

וכך גם בשפת אמת על פרשת קדושים:

"דעיקר הקדושה ע"י שמכניס אדם עצמו בכלל ישראל כי הקדושה שורה בכלל ישראל שהיא כנסת ישראל, כנסיה והתאספות כל החיות להשם יתברך, ועל ידי הביטול להכלל יכולין להתקדש" (שנת תרל"א),

וכיון שאין שלמות בקדושה אלא בכלל, פרישותו של היחיד להיות באוירה יחידנית קרובה מאד להחטאת מטרת הקדושה.

מובן שקדושי עליון צריכים שעות התבודדות, וככל שנשמת אדם גדולה יותר הוא נצרך ליותר 'שעות עצמיות' כדברי מרן הרב קוק בספר 'מוסר הקודש', אך גדולים שכאלו, חזקה על נפשם הגדולה שגם בהתבודדם כל מעייניהם בהשפעת ברכה על זולתם ועל כלל ישראל.

נפגשים ב'סור מרע'
מכאן לדברי הרמב"ן הידועים בתחילת הפרשה על כך שיש אדם שיהיה בעצם נבל, וזאת למרות הליכתו בדרכי התורה. דברי הרמב"ן מביאים איתם הבנה נוקבת אבל בסיסית: לא רק מה שאסור מרחיק מעדינות של קדושה - גם הדברים המותרים עשויים להביא לבהמיות.

והדברים מאד אקטואליים. תפישת העולם המודרנית של חלק מהציבור המאמין היא שכל מה שאינו אסור אינו מזיק. הבעייתיות שבהגדרה זו מתחדדת בייחוד בעידן המודרני, בו שפע האפשרויות והאמצעים הבידוריים העומדים לפני האדם לא היה אף פעם כה רב. חלק מאותם אמצעים הינם אמצעי תקשורת אלקטרונית, שהם כלים הכרחיים ותמימים לכאורה, המתמקדים בהעברת נתונים סטרילית, חידושי החיים והעולם ודיווחי חדשות. כאלו הם הרדיו הותיק, הטלויזיה שהוסיפה מימד חזותי וכעת גם רשת האינטרנט.

אלו הם הדוגמאות הקלאסיות לסיבוכיו של האדם הדתי המודרני.
היו ימים, שכל המגדיר עצמו דתי אם רק לא היה מכניס לביתו ספרות קלוקלת ולא היה הולך לסרטי תועבה או להצגות זימה היה נותר - בזכות התקשורת - עדכני ומעורב בין הבריות. מחד, העולם והחיים 'לא עברו לידו', הוא היה בתמונה, ומאידך, לא התגאל בסרחונם של מחוזות השלילה, לא הוא ולא בני ביתו.

עידן התקשורת האלקטרונית אידה את אופציית הנקיות הזו של האדם הדתי. האמצעים החדישים אינם יותר מתווכי דעת אלא הם מעצבי דעה. הם לא עוד סוכני חדשות, אלא מחפשי אחוזי צפייה, וככאלו הם ישרתו נאמנה את מחוזות החולשה האנושית, את ארצות היצרים, ובייחוד את השיקולים הכלכליים והפוליטיים של בעלי המאה והדעה, ואלו, עד שאלו יהיו יראי אלוקים - 'חבל על הזמן', מוצריהם האלקטרוניים הינם תועבה, שהחדשות הם רק קישוט מרצד ומזמין לזנות העיניים והדעת.

והצעד הראשון, האמיתי והנוקב, הדורש אומץ ללא פשרות בדרך למידת הקדושה - הינו קודם כל 'סור מרע' עקשני ממחוזות 'התקשורת' האלקטרונית. מי שדאגתו הנשמתית היא לקדושה, יהיה מספיק עדכני משמיעת מהדורת חדשות פעמיים ביום, ויינזר מפיתויי הטלויזיה והאינטרנט. בלי סור מרע, ללא ניקוי השטח מהמהמורות הרוחניות לעיניים וללב - אין פלא שקשה כל כך להצליח בהעמדת חזון של קדושה לנערים ולנערות, בה בעת שההורים עצמם מצמיחים את הסלעים בולמי התנועה אל הקודש.

אבל אחרי ההתנקות, 'התנועה זורמת'. הרבה יותר קל לספוג רעיונות נכונים, להזדהות עם רצון ה' ולהגיע למעלות אמת רוחניות. וגם אם קשה הדרך, הנשמה לא תחדל מלדרוש - גם מתוך כאביה - את הנקיות ואת הזוך העדין, הנשגב.

כך לגבי הפרט, ומתוך הבנין של כל יחיד יתווספו רבים רבים עד כדי להעמיד פנים חדשות לכלל העם.

"קדושים תהיו, פירושו שהתורה מבשרת אותנו שבוודאי קדושים תהיו ולא יאבד נפש א' מישראל ח"ו רק וודאי יתוקן ויתעלה.
והטעם, 'כי קדוש אני', ואתם הם חלק אלהי ממעל, וקודשא בריך הוא וישראל כלא חד" (מאור עינים - לרבי מאיר מצ'רנוביל - פרשת קדושים).

הרב יחזקאל פרנקל

מנכ"ל "מכון קורות", ראש מדרשת "אלומה" באוניברסיטת אריאל לשעבר, לימד בעבר בישיבת הר ברכה ובמכללת אורות ישראל.

במדבר
להיות בסדר, להיות בן חורין
אייר תשס"ה
בהעלותך
המרד הגדול
תשס"ה
קרח
מקרח ועד רבי נחמן
סיוון תשס"ה
חגי תשרי
השמחה המנצחת
תשרי תשס"ה

קדושים

41 דק'
אחרי מות
"ואהבת לרעך כמוך" - איך אפשר?
הרב אליהו ברין | ו אייר תשפ"ו
29 דק'
רבינו בחיי על הפרשה
רבנו בחיי פרשת קדושים חלק א'
הרב חיים כץ | א' אייר תשפ"ד
קדושים
"קדושים תהיו"
הרב אברהם צוקרמן זצ"ל | תשס"ט
2 דק'
רגע בפרשה
אהבת ה' או אהבת האדם, מה גדול יותר?
רגע בפרשה | פרשת קדושים
הרב יהושע שפירא | א' אייר תשפ"ד

קדושים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד
שאר תפילות היום
זמני תפילת ערבית
הרב אליעזר מלמד | תשס"ה
פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה
סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב ש. יוסף וייצן
הרב חגי לונדין
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב בני אלון
הרב מרדכי הוכמן
הרב משה אליה
הרב משה ברלינר
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
הרב הראשי ישראל מאיר לאו

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו