ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
באופן דומה, בתולדות החסידות מצאנו צדיק שנולד בדיוק באותו היום שנפטר מייסד תנועת החסידות הבעל שם טוב, הלא הוא – רבי נפתלי מרופשיץ (נולד – חג השבועןת תקכ', ההילולא שלו השבוע – יא' אייר).
אחד מגדולי תלמידיו של רבי נפתלי היה רבי אברהם מאוליינוב. מספרים, שבשמחת תורה אחד רקדו חסידי רפשיץ בהתלהבות גדולה בחצר, ורבי נפתלי הביט אליהם בפנים מחייכות. לפתע, הרים רבי נפתלי את ידו, ונראה היה כמי שהתבשר בשורה רעה. החסידים הפסיקו את ריקודם והביטו בו.
לאחר שעה קלה, הרים רבי נפתלי את ידו לעבר החסידים, ואמר: כשנופל בקרב אחד המצביאים, האם כל הצבא ינוס? הקרב נמשך! הריעו ורקדו!'
לאחר זמן נודע, שבדיוק באותה שעה שהרים רבי נפתלי את ידו, נפטר הרבי מאוליינוב (לפי הספר 'עשר צחצחות').
סיפור זה גונז בקרבו מסר חשוב, ומהווה תשובה לאחת החידות הגדולות, המטרידות את האנשים בכל עת שהם נתקלים בפרשת 'אחרי מות'. כל פעם, שאנשים פוגשים במציאות של מוות (שכולנו נזכה להאריך ימים ושנים) של קרוב או מכר, שואלים הם את עצמם – כיצד עליהם להתנהג, ומה היחס שעליהם לתת למת בחייהם. האם המשך החיים מהווה התעלמות ושכחה מהנפטר?
רבי נפתלי, האדמו"ר החסידי שמיד עם פטירתו של מייסד התנועה, החל את חייו בעולמינו, ולימים – כך מתברר- אף המשיך את חייו כאדמו"ר, עונה בסיפור זה תשובה ברורה.
המעשה מתרחש בשמחת תורה, היום בו 'מסיימים' אנו את התורה. דרכו של עולם, שסיום אמור להיות סיום ופרידה. אם העניין אותו סיימנו היה מעיק ומעציב, הרי שסיומו משמח מאד. אם העניין אותו סיימנו היה עניין משמח, הרי שהפרידה ממנו אמורה להיות עצובה. זו הסיבה, שמוות הוא דר עצוב, כי החיים הם משמחים.
גם התורה היא משמחת, ובכל זאת, בשמחת תורה אנו שמחים. הסיבה לכך היא, כמובן, שהתורה היא אין סופית, ולפיכך סיומה הוא למעשה התחלה של רובד עמוק יותר.
רבי נפתלי מלמד את האנשים, שעליהם להפנים תובנה זו גם במקרה של מוות, חלילה. רבי נפתלי מפסיק את הריקודים לזמן קצר. כך גם במקרה של מוות, יש להתאבל זמן מה, ובכך למעשה להיפרד ולסיים את רובד חיי העולם הזה. אך מיד אחר כך, על הקרוב והמכר להפנים, שסיום זה מהווה התחלה לחיי העולם הבא, רובד עמוק ורוחני יותר של החיים.
כשמצביא נופל בקרב, הרי העניין העיקרי עליו הוא מסר את נפשו, הוא להמשיך ולנצח בקרב. המצביא וודאי לא רוצה, שחייליו יתעסקו במותו, אלא שימשיכו ביתר שאת במלחמה וינצחו. לכן, לאחר שעה קלה, מורה רבי נפתלי לחסידיו – להמשיך לרקוד ולשמוח בשמחת התורה. ההמשכיות של הנפטר אינה בשקיעה באבל על מותו, אלא בעמל למען המשך דרכו בחיים.
וכך הדבר גם בפרשתנו – פרשת אחרי מות. נצטווינו בתחילת הפרשה על הדרך הנכונה בה יכנס כהן גדול לקודש הקודשים. "אחרי מות שני בני אהרון, בקרבתם לפני ה'... בזאת יבוא אהרון אל הקודש...". משמע, דרך הכניסה אל קודש הקודשים היא כלקח נכון לאור מותם של נדב ואביהוא.
שואלים המפרשים – בני אהרון מתו בעת שרצו להקריב קטורת. הקטורת מוקטרת במזבח הזהב המצוי בקודש - בהיכל, אם כך הם כלל לא ניסו להיכנס לקודש הקודשים, ומדוע מקשרת התורה את כניסת הכהן הגדול לקודש הקודשים לפרשיית בני אהרון?
ונחלקו המפרשים בתשובתם – לפי האבן עזרא, מכאן מוכח שנדב ואביהוא הקטירו את הקטורת קודש הקודשים. אך הרמב"ן חולק עליו, שהרי לא סביר שירצו הבנים להיכנס למקום אליו לא נכנס אהרון. לכן, מבאר הרמב"ן, שאמנם בני אהרון הקטירו בהיכל, אבל כיוון שעקבות מותם היו העם מליזין אחרי הקטורת שהיא סם המוות, אמר ה' שאהרון יכנס דווקא עם קטורת יותר פנימה – אל קודש הקודשים, ויחיה (ואף יכפר על עוונותינו – ובכך יביא חיים).
נמצא, לאור דברי הרמב"ן, שדווקא מתוך מותם של בני אהרון, זכינו להתעלות למדרגת חיים גבוהה יותר, אליה לא היינו מוכשרים בתחילה, ולהיכנס עד לקודש הקודשים.
שנזכה כולנו להאריך ימים ושנים, ולהוסיף חיים וקדושה!
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הלכלוך הקדוש
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך ללמוד אמונה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מהו הסוד של פורים בשנה מעוברת?
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
