ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מועדי חודש איר
בעבר, לימוד תורת הנסתר היה נחלת צדיקי עליון בלבד. הסיבה לכך היא שמצינו בדברי רבותינו הקדמונים אזהרה חמורה שלא לפרסם דברי קבלה. שרש הדברים מופיע כבר במשנה מסכת חגיגה:
"אין דורשים בעריות בשלשה, ולא במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו"
(פרק ב' משנה א')
בלי להכנס כאן להגדרת ופרטי החילוק בין מעשה בראשית למעשה מרכבה, אנו רואים שאין חכמת הסוד דבר השייך לרבים. כמו כן מלאים ספרי הסוד בדיבורים על הגבול בין מה שהותר לגלות ובין מה שלא. וכן מצינו שדרכם של כל המקובלים הראשונים שהמפורסם שבהם הוא רבינו הרמב"ן, שעל אף שהאדיר מאוד את חכמת הקבלה ואף הביא ממנה בקצרה וברמז דברים הרבה בפירושו על התורה, הוא כותב בהקדמה שהוא אינו מביא דברים מפורשים אלא לעורר את מי שיודע כבר בקבלה מפי רבו. גם הרמ"א מביא מהרמב"ם ופוסק:
"ואין לאדם לטייל בפרד"ס רק לאחר שמילא כריסו בשר ויין והוא לידע איסור והיתר ודיני המצוות"
(בהלכות תלמוד תורה, יורה דעה סימן רמ"ו ס"ד)
והגדיל ה"חוות יאיר" שכתב שיש לרחק לימוד הקבלה כי ידיעתנו קצרה ואונס רחמנא פטריה. והש"ך (הלכות תלמוד תורה, יורה דעה סימן רמ"ו סעיף ד') הביא דעה שאין ללמוד גם אם מילא כריסו בש"ס ופוסקים, עד גיל ארבעים.
אולם כבר אמרו הרבה מחכמי הדורות האחרונים שלא נאמרו אזהרות אלו אלא לדורות קדמונים, אולם בזמנינו מותר ומצווה לגלות ברבים ענייני אלוקות. המהרצ"א כתב:
"שלפי שבדורות ראשונים נמשכו אחר לימוד החקירות והפילוסופיה, לכן יצאו אז גדולי הדורות באזהרה זו, אבל משנת השל"ה לבריאת העולם שנפתחו מעיינות החכמה, והנסתרות נעשו לנו כמו הנגלות, אזי די שיהיה לאדם כל יום שיעורים כסדרם בנגלות התורה, ואז יכול לבוא גם לחדרי פנימיות התורה"
ואף רבי חיים וויטל בהקדמה לשער ההקדמות אומר שמי שלא רואה סימן ברכה בעיון הפשט מותר לו להניחו וליכנס וללמוד בחכמת הפנימיות, אף שהסדר הפשוט הוא להקדים הפשט. וכתב המהרי"א מזידיטשוב זצ"ל, שכשם שאמרו לשלש שליש שנותיו במקרא ושליש במשנה ושליש בתלמוד, ופירשו לשלש כך כל יום ויום לשלשת חלקים אלו, כמו כן גם ביחס לפנימיות התורה: שצריך כל יום למלא כריסו ש"ס ופוסקים ואז ללמוד פנימיות התורה. שאם נפרש כפשוטו להמתין עד שיהיה תלמיד חכם "מי יודע כמה חיי". אלא ודאי הכוונה להקדים בכל יום לימוד הנגלה ללימוד הנסתר. ומובא משל ידוע מהאדמו"ר הזקן שכאשר בן המלך התעלף ואמר הרופא שרפואתו לכתוש אבן טובה שבראש כתר המלך לאבקה ולהכניס לתוך פיו ושש המלך לעשות כן אף שהרבה ממנה נאבד על הרצפה ורק מעט נכנס לפי בן המלך, שסוף כל סוף החייהו, כמו כן בדורנו דור עני של סוף הגלות אי אפשר להחיות נפשות ישראל בניו של המלך הקב"ה אלא על ידי גילוי עניינים הכי נפלאים בהתבוננות באלוקות והנהגת השי"ת ואף שמגיע גם למקומות שאינם מהוגנים, מכל מקום כדאי הדבר כדי להציל ולהחיות את רוחם של ישראל.
אך הדבר לא נובע רק מקטנות הדור, אלא גם מגדלותו. הרב קוק כותב באורות הקודש:
"כשמגיע האיש היחיד, וכן הדור, לאותו המצב שהופעתו הרוחנית (מעלתו הרוחנית) כבר קרואה היא לפעולתה, אז אי אפשר לו להיות משביע את צמאונו ההכרחי בכל תוכן מוגבל, אם לא יהיה אותו התוכן בעצמו מוסר אותו אל תוכן רחב חפשי, שבו ירגיש את השיגוב (גובה) הגדול שבשורש נטית נשמתו ממקור החיים שלה. ומתוך כך רזי עולם, רזי תורה, סוד ד', הולכים ונתבעים מן הדור"
(אורות הקודש א ה)
תיאור זה מתרחש לנגד עינינו. העיסוק בפנימיות התורה, שפעם היה עיסוק של פרושים בודדים, הופך לנחלת הרבים בדורנו. אולם ככל תופעה טבעית, אם היא נעשית מתוך הבנה לעומק היא יכולה להיעשות באופן נכון ומדויק יותר. ולכך ננסה לברר את ה"תביעה" לרזים.
וכבר הזהירו רבים מגדולי ישראל על נחיצות פנימיות התורה והסכנה שבהתעלמות מנשמת התורה בדורנו , ביניהם האריך בכך מאד הראי"ה קוק בספר אורות התורה חלק ב', והדברים ארוכים ואין כאן מקומם. בימים הקרובים נראה מעט מחשיבות לימוד פנימיות התורה.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
