ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
וְאֵת כָּל הָעֵדָה הִקְהִילוּ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי וַיִּתְיַלְדוּ עַל מִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם. (א יח)
יחוס וקביעת אבהות
האם אפשר לסמוך על בדיקות שהמציאו רופאים לזהוי אביו של אדם?
יחס למשפחה ולשבט. כל מקום שיש קדושין ואין עבירה, הולד הולך אחר הזכר (משנה קדושין סו ב; רמב"ם אסורי ביאה פי"ט הט"ו; טור ושולחן ערוך אבן העזר ח א), לפי שנאמר: לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם (במדבר א ב ובכמה מקומות. עי' בכורות מז א; רש"י קדושין שם). ועוד נאמר: וַיִּתְיַלְדוּ עַל מִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם (כאן; רמב"ם שם). בית אביו הוא משפחתו, ואין בית אמו משפחתו (עי' קדושין סט א; רמב"ם שם). לפיכך, כהן שנשא לויה או ישראלית - בנה כהן, ולוי שנשא כהנת או ישראלית - בנה לוי, וישראל שנשא כהנת או לויה - בנה ישראל (רש"י קדושין סו ב). וכן בקביעת שבטו של אדם מישראל הולכים אחר הזכר, ומי שאביו משבט אחד ואמו משבט אחר, הרי זה מתייחס על שבט אביו (עי' במדבר לו ג ורש"י שם; עי' בבא בתרא קט ב; רש"י במדבר א ב).
נאמנות המילדת.החיה (מילדת) נאמנת - על ולדות שלא הוחזקו ואין אנו יודעים את יחוסם (רמב"ם אסורי ביאה פט"ו הל"ב; טוש"ע אהע"ז ד לה) - לומר עליהם זה כהן וזה לוי, זה נתין וזה ממזר (ברייתא קדושין עג ב; רמב"ם שם; טוש"ע שם). לדעת הריא"ז (קדושין פ"ד ה"א דין י) אף אשה אחרת הנמצאת שם בשעת הלידה, אם אין המילדת מכירה את הולד, ואותה אשה אומרת אני ראיתי אותו מתחילה ועוד סוף ואני מכירה אותו, הרי זו נאמנת. אבל מסתימת הפוסקים נראה שדווקא המילדת נאמנת, ולא שום אשה זולתה (עי' בית מאיר אהע"ז שם).
בטעם שהיא נאמנת, כתבו הר"ן (שם), בתוס' הרא"ש (שם עד א, ובתשובותיו כלל נב סי' ב), התשב"ץ (ח"א סי' פד), ועוד, לפי שאי אפשר על פי רוב לברר הדבר בענין אחר. ודעת הרא"ש (שם) והתשב"ץ (שם) שמן התורה נאמנת היא. והוסיף הרא"ש ביאור, שכיון שהאמינה התורה לאב אף על פי שהוא קרוב ויחיד, וטעם הדבר לפי שאין אחר יכול להכיר ולהעיד אלא הוא, למדנו משם שהוא הדין למילדת. אבל הר"ן כתב, שמן הדין אינה נאמנת, אלא שחכמים האמינוה מטעם זה שאי אפשר בענין אחר על הרוב. וכן נראה מדברי הרשב"א והריטב"א (שם).
בדיקות מדעיות. בדברי ראשונים מצינו שקבעו יחוסו של אדם על פי בדיקה שעשו, שכתוב בספר חסידים (סי' רלב) מעשה ברב סעדיה בן יוסף החכם, שנחלקו שני אנשים מי מהם הוא בנו של פלוני שמת, ויירש את נכסיו, והיו הנכסים בחזקת אחד מהם, ולקחו עצם מן המת וטבלוה בספל מדמו של זה ובספל של דמו של זה, ודמו של המוחזק בנכסים לא נבלע בעצם, ודמו של השני נבלע בה, וניכר שהם גוף אחד; והוציא רב סעדיה את הנכסים מיד המוחזק בהם ונתנם לזה שדמו נבלע בעצם. וביאר במשנת אברהם (פרייס על ס' חסידים ח"א סי' רצא) שכיון שנתברר על פי חכמת הטבע שזה בנו, הרי זה בירור גמור, ושוב אין צריך עדים בדבר. אולם בשו"ת משנה הלכות (ח"ד סי קסד) כתב שהפוסקים לא הזכירו בדיקה זו - כגון לענין היתר עגונות, שאם יש ספק במת שלפנינו מי הוא, יש לברר על ידי דם בנו - לפי שלדעתם אין לסמוך עליה. ובשו"ת דבר יהושע (ח"ג אהע"ז סי ה אות יב) הוסיף שאף באותו המעשה לא סמכו על בדיקה זו, ומטעמים אחרים הורו להוציא הממון מיד המוחזק; ולא עשו אותה בדיקה, אלא כדי להראות לעיני העולם שהדין דין אמת.
בדורות האחרונים המציאו הרופאים כמה בדיקות שיש בהן, לדעתם, לברר בוודאות על אדם הבא לפנינו שאינו בנו של אדם ידוע אחר, וכן יש בהן לצדד במידה רבה שאדם מסויים הוא אביו של הבא לפנינו (עי' אנציקלופדיה הלכתית רפואית מהדורה חדשה כרך ב ערך אבהות, ועוד). יש שכתבו על חלק מבדיקות אלו שאין לסמוך עליהן, לפי שהן - לדעתם - נגד קבלת חז"ל, וכל בדיקה מדעית מתבטלת נגד קבלת חכמים, שהיא ברוח הקדש (שערי עוזיאל ח"ב שער מ פ"א סי' יח; עי' דבר יהושע שם וציץ אליעזר חי"ג סי' קד. ועי' פסק הרב משאש בפסקי דין של בית הדין לממונות ובירור יהדות כרך ה. ועי' הערת רש"ז אויערבך בס' לב אברהם ח"ב עמ' יז ואסיא ח"ה עמ' 166 ואילך שמצדדים לפרש בענין אחר את דברי חז"ל שעליהם הסתמכו. ועי' אנציקלופדיה הלכתית רפואית שם). ובספר משמרת חיים (רגנשברג סי' לז) כתב שאפשר לסמוך על אותן הבדיקות, שכל חוק טבעי שאין בו יוצא מן הכלל, הרי זה ודאי בהחלט; ואפילו אם יעידו עדים כנגד הדבר אין לקבלם, והמעידים כן יוחזקו לעדי שקר (ועי' מכתב הרב הרצוג באסיא שם עמ' 196).
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
1 - הושענות
2 - בור
3 - זכירת שבת
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
