ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
אוֹתָם קַוֵּי הָאוֹרָה* הַנִּמְשָׁכִים וְהוֹלְכִים בְּשֶׁטֶף הַדּוֹרוֹת, כְּשֶׁהֵם נִסְקָרִים בִּסְקִירָה מְעֻגֶּלֶת* רֶפְלֵקְסִית*, הַהוֹלֶכֶת וְחוֹזֶרֶת, מִתְאַדֶּרֶת וּמִתְבָּרֶכֶת בִּמְרוּצַת גַּלֶּיהָ וְהַכְפָּלַת רְעִידוֹתֶיהָ*, מִן הַתְחָלַת הִתְגַּלּוּת הַמַּחְשָׁבָה הָעִבְרִית, בַּסְּפָרִים שֶׁאַחֲרֵי כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, הַתַּלְמוּדִים וְהַמִּדְרָשִׁים, שֶׁהֵם הִנָּם שְׂדֵה הָעֲבוֹדָה עַצְמָהּ*, הַמְצֻמָּדִים* אֶל הַמַּחְשָׁבָה הַנִּצְחִית* בְּמַעֲמָד יָשָׁר, - לְמָשָׁל מִן סִפְרֵי רַב סְעַדְיָה גָּאוֹן, הָרַמְבַּ"ם, הַכּוּזָרִי*, חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת, הָעֲקֵדָה*, הָעִקָּרִים, וְדוֹמֵיהֶם. וְכֹה יֵלֵךְ הַקַּו הָלֹךְ וְהַקֵּף לְאִטּוֹ, עַד סִפְרֵי רֵאשִׁית חָכְמָה, שְׁלָ"ה, מַהֲרַ"ל מִפְּרָאג, וְכָל הַדּוֹמִים לָהֶם, וּמֵהֶם עַד סִפְרֵי הַדּוֹרוֹת הַמְאֻחָרִים, סִפְרֵי הַגְּרָ"א וְתַלְמִידָיו, הַגְּרַ"ז מִלָּאדִי* וְכָל בַּעֲלֵי הַהַסְבָּרָה שֶׁבַּחֲסִידוּת, וְכָל הַדּוֹמִים לְאֵלֶּה וּלְאֵלֶּה וְכָל הַמִּתְיַלְּדִים מֵהֶם, סִפְרֵי הָרַב מֹשֶׁה חַיִּים לוּצָאטוֹ, יְסוֹד וְשֹׁרֶשׁ הָעֲבוֹדָה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, וְכָל הַסְּפָרִים הַמְמֻצָּעִים* בֵּין תְּקוּפָה לִתְקוּפָה וּמֵהֶם עַד עֲבוֹדַת בְּחִירֵי הַמְחַבְּרִים בְּדוֹרֵנוּ וְהַסָּמוּךְ לוֹ, שֶׁבַּמִּקְצֹעַ הֶחָבִיב וְהַנֶּעֱרָץ הַזֶּה.
תוצאת העיון בספרים אלו
סְפָרִים כְּאֵלֶּה וְכָל מְקוֹרוֹתֵיהֶם, וְכָל הַמִּתְיַחְשִׂים לָהֶם, וּמִסְתַּעֲפִים מֵהֶם, כְּשֶׁהֵם מַבְרִיקִים* בְּנֶפֶשׁ הַהוֹגֶה בָּם, בְּטָהֳרַת לֵב, בִּגְבוּרָה וְצָהֳלָה, בִּמְתִינוּת, בְּשֶׁקֶט וְשַׁלְוַת חֲכָמִים, הַמְחַבְּרָם אֶל כְּלָלוּת הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה, אֶל אַהֲבַת הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל וְאַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת וְהַחַיִּים בִּכְלָל, בְּצֵרוּף דַּעַת הָעוֹלָם וְהַחַיִּים, הַמִּתְרַחֵב וְהוֹלֵךְ, עַל פִּי תְּבִיעָה פְּנִימִית לְמָזוֹן רוּחָנִי מִמִּינוֹ*, וּלְפִי אוֹתָהּ הַמִּדָּה שֶׁהַדֵּעָה מִתְרַגֶּלֶת לְשׁוֹטֵט בְּמֶרְחָבִים, מְמַלְּאִים הֵם אוֹתָהּ* הוֹד וְהָדָר, עֵצָה וְתוּשִׁיָּה, חַיִּים וָעֹז. וְהֵם מוֹלִידִים חֶזְיוֹנוֹת וְרַעְיוֹנוֹת חֲדָשִׁים וְרַעֲנַנִּים, לְאֵין חֵקֶר "שָׁמַיִם לָרוּם וָאָרֶץ לָעֹמֶק וְרֹחַב לֵב נָבוֹן אֵין חֵקֶר", וּמְכַנְּסִים פְּזוּרֵי-מַחְשָׁבוֹת וְשִׁבְרֵי רַעְיוֹנוֹת לְאֵין מִסְפָּר, לְהוֹצִיא מִכֻּלָּם יַחַד כֵּלִים שְׁלֵמִים, שֶׁיִּצְלְחוּ בְּאֵין-סָפֵק לְהוֹסִיף אוֹרָה עַל דַּרְכֵי עַמֵּנוּ הָאָהוּב, לְלַמֵּד מִן הַמְפֹרָשׁ עַל הַסָּתוּם מִמַּהֲלַךְ הָרוּחַ שֶׁל שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר עַל רוּחַ זְמַנֵּנוּ וְדוֹרֵנוּ. וּכְשֶׁהֵם מִתְפָּרְצִים מִן הַלֵּב אֶל הַכְּתָב, אַחֲרֵי שֶׁהֵם מוֹלִידִים בְּחִכּוּכָם* זֶרֶם חַי חָדָשׁ, מֵאִיר וּמְחַמֵּם, כִּבְרָקִים יָאִירוּ תֵּבֵל וְיַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ גַּם עַל אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה*, וּמֵהֶם עֲנָפִים יִשְׂתָּרְגוּ, וּנְחָלִים יִשְׁטְפוּ עַד מְרוֹם אוֹצַר הַמַּחְשָׁבָה וְהָרֶגֶשׁ אֲשֶׁר לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁבְּהִתְפָּרְטוּתוֹ הַחֲרִיפָה הַמְדֻיֶּקֶת וְהַפּוֹפּוּלָרִית דַּוְקָא עָתִיד הוּא לְרוֹמֵם קֶרֶן יִשְׂרָאֵל.
(אֶדֶר הַיְקָר, מְעַט צֳרִי- המשך)
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
64 - אמונה חלק ד'
65 - אמונה חלק ה'
66 - אמונה חלק ו'
טען עוד
קַוֵּי הָאוֹרָה – גילויים שונים. מְעֻגֶּלֶת – סקירה שמאחדת ומחברת את הדברים השונים. רֶפְלֵקְסִית – כל לימוד פועל על הבנת כל מה שכבר נלמד. וְהַכְפָּלַת רְעִידוֹתֶיהָ – משל להתחלפות הסגנונות שבספרי אמונה. שְׂדֵה הָעֲבוֹדָה עַצְמָהּ – המקורות הבסיסיים שאותם צריך להבין. הַמְצֻמָּדִים – הצמודים. הַמַּחְשָׁבָה הַנִּצְחִית – תורה שבכתב. הָעֲקֵדָה – ספר עקדת יצחק לר' יצחק עראמה. הַגְּרַ"ז מִלָּאדִי – בעל התניא. הַמְמֻצָּעִים – העומדים בתווך. מַבְרִיקִים – מאירים. מִמִּינוֹ – לסוג זה של תכני עומק ב"דעת העולם". אוֹתָהּ – את נפש הלומד. בְּחִכּוּכָם – במפגשם זה עם זה. מַאְפֵּלְיָה – חשוכה.
ביאורים
ישנם ספרי אמונה רבים שנכתבו במהלך הדורות. ספרי האמונה הבסיסיים ביותר הם התלמוד הבבלי, התלמוד הירושלמי, והמדרשים. בחלק מספרים אלו בלולות ההלכה והאגדה יחדיו. בדרך כלל מעמיקים לומדי התלמוד בעיקר בהלכה, וקוראים במהירות את ענייני האגדה. אך אם נעיין ונעמיק באגדה הנמצאת בהם, נגלה עושר גדול של יסודות אמוניים שחז"ל רצו להעביר לנו. חלק גדול מספרי האמונה במהלך הדורות באו להרחיב ולהעמיק את מה שקיים בתלמוד, או לדלות ממנו תפיסת עולם מגובשת: רב סעדיה גאון, שהוא חלוץ כותבי ספרי האמונה, בספרו 'האמונות והדעות', הרמב"ם ב'מורה הנבוכים', בהקדמותיו לפירוש המשניות, באגרותיו ובחלקים מחיבורו 'משנה תורה', רבי יהודה הלוי בספר 'הכוזרי' ועוד – עד סופרי זמננו. ספרים אלו שונים מאוד בסגנונם ובתוכנם, ואף חולקים זה על זה. תפקידם של בני התורה לעמול בספרים אלו, וליצור יצירה חדשה הנולדת מהמפגש של תפיסות העולם השונות. יצירה המותאמת לדור שלנו ומנחה אותו בתפיסת עולמו הרוחני ובאורחות חייו.
ספרים אלו בונים את האדם ומעמיקים בו את אהבת ה' ואת אהבת העולם כולו. לימוד בספרים אלו ייצר אנשים גדולים המביטים למרחוק, נותנים משמעות ועומק למאורעות המתרחשים, ומתווים דרך לעתיד טוב יותר ושלם יותר.
הרחבות
ללמוד כוזרי עם הרב קוק
בַּסְּפָרִים... שֶׁהֵם הִנָּם שְׂדֵה הָעֲבוֹדָה עַצְמָהּ, הַמְצֻמָּדִים אֶל הַמַּחְשָׁבָה הַנִּצְחִית בְּמַעֲמָד יָשָׁר, לְמָשָׁל... הַכּוּזָרִי. הגר"א הדריך ללמוד את ספר הכוזרי: "שהוא קדוש וטהור, ועיקרי אמונת ישראל ותורה תלויים בו" [מתוך התורה הגואלת ג, מבוא]. ואכן, כשהרב קוק התחיל להעביר שיעורי מחשבה בישיבה, הוא קבע שיעור קבוע בספר הכוזרי, כמובא באגרותיו: "כעת הוספתי את המקצוע החביב והיסודי של לימוד חכמת דתינו הקדושה הפנימית, בהגידי שלושה שיעורים בשבוע את הכוזרי" [אגרות הראי"ה ב, שלט]. הרב קוק נתן שלושה שיעורים שבועיים בספר הכוזרי, על פי שיטתו שלימוד אמונה צריך להיות בקביעות, ולא בדרך ארעית.
את יחסו של הרב קוק לספר הכוזרי אפשר ללמוד מדבריו: "הכוזרי... ספר המתפשט בהגיונותיו על רוב המקצועות של הלכות דיעות וכולל תמציות של שיטות עמוקות ורחבות". אגב הלימוד בספר הכוזרי היה הרב קוק מרחיב גם בשיטות האחרות, "והפרטים השכליים והמוסריים הרבים היוצאים מהן" [אגרות הראי"ה ב, תקא].
בידינו סיכומים של חלק משיעורי הרב קוק על ספר הכוזרי. ננסה לטעום מעט מאותם שיעורים. ריה"ל בחר לבנות את הספר על סיפור ממלכת כוזר שתרה אחר דרך האמת, ובסופו של דבר מצאה את האמת אצל העם היהודי. על כך אמר הרב קוק: "רבנו יהודה הלוי ז"ל, בבואו לתאר בספר הכוזרי את התמונה הישראלית האמתית ולהבינה לעולם כולו באופן פשוט וברור. להראות לכל באי עולם את ערך האומה הישראלית, כשהיא מתעטרת בהוד תפארת האמונה הקדושה אשר אין על עפר מְשָלה (=אין עם שדומה לה)... ללמד תועים בינה ולהראות לעולם את האמת האמתית ולא המדומית, מצא לנחוץ להביא ולתאר בפתיחת ספרו את המעשה הנפלא. מעשה עם הכוזר, שגם בהיות עם ישראל בגלות המר הזה, מפוזר ומפורד בין העמים בלי שום מעמד ובסיס מדיני בחיים, באותה השעה ובאותו הזמן נמצאה אומה (=הכוזרים) אשר בלכתה לדרוש אחרי האמת, נוכחה לדעת כי אמנם אין אמתיות כישראל ואמונתו " [מאמרי הראי"ה, שיעורים בספר הכוזרי, א, עמ' 485].
האם מותר לפנות למקובלים?
אנחנו קודש למענך
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מי צריך את הערבה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מדוע פורים גדול מכיפורים?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
מסכת נדרים מצוות לאו ליהנות נתנו
שיעור כללי
השיעור בוחן את שיטתו הייחודית של הרשב"א בסוגיית "מצוות לאו ליהנות ניתנו" והחלתה על נדרי הנאה בין בני זוג, תוך השוואתה לגישתו של הר"ן. דרך קושיותיהם של ה"שער המלך" וה"אבני מילואים", הדיון מעמיק במקרים של ייבום, ציצית ואונס נערה, ומברר את גדרי הכלל "עשה דוחה לא תעשה" כאשר האדם אינו מעוניין או אינו יכול לקיים את המצווה.
חקת פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
מה ראה הקב"ה לתת לנו את מצוות פרה אדומה הבלתי מובנת? מה הקשר בין החוקה לבין הכפרה? ואיך זה קשור לעגל?
נדרים מי מתחייב ב"בל יחל" הנודר או המודר ?
נדרים דף ט"ו.
השיעור מנתח את מחלוקת הרמב"ם והר"ן (במסכת נדרים דף ט"ו) בשאלה על מי חל איסור "בל יחל" כאשר אדם מדיר את אשתו והיא בכל זאת נהנית מנכסיו. דרך בירור קושיות הראשונים ותירוצי האחרונים (כדוגמת הסטייפלר), השיעור מעמיק בגדרי מהות איסור הנדר ובוחן האם מדובר בחובה המוטלת על הנהנה עצמו, או בחובה גבראית המוטלת על הנודר לשמור שדברו לא יתחלל.
קרח קורח - מחלוקת, קדושה והיררכיה
הרב מדבר על שורש המחלוקת בפרשת קורח, ומסביר כי דרישתו לשוויון רוחני מוחלט נבעה מהבנה שגויה של ההיררכיה האלוקית ותפקידם הייחודי של הכוהנים. דרך בחינת גישות שונות לקדושה ולמצוות, מודגש כי בניין רוחני שלם דורש הכרה בהבדלי המדרגות בעם ישראל והתחברות נכונה למערכת הקודש על פי ההדרכה האלוקית.
אורות ישראל ותחייתו הקריאה להופעת רוחות האומה
פסקה ל' - ל"א
האומה צריכה להופיע בשלמות בכל כוחותיה | השמירה על היהדות | שימוש בכל הכוחות בשאיפה לקודש | דמותו של מרן הרב זצ"ל | היהדות היא דת לאומית בניגוד שלאר הדתות |אין אפשרות להפריד בין דת ללאום.
יסודות התורה והאמונה שני מהלכי הגמול בתחילת המתים והעוה''ב
הרחבנו לבאר את דעות הרמב''ם והרמב''ן בעניין השארות הנפש, תחיית המתים והעוה''ב. הראינו שלשניהם שני מהלכים שלמים ויסודיים בכלל מהלך המציאות והגמול, ודנו בחשיבות הכרת הדברים ובהשלכותיהם.
תורה והלכות ציבור אל תעש עצמך כערכי הדיינים
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
משנה אבות | עיוות הדין | מתעבר על ריב לו לא | מטה משפט | השבת אבידה | מציל עשוק מיד עשקו | פתח פיך לאילם
מלכים - הרב עידו יעקובי סיום הספרים מלכים ודברי הימים
מלכים ב' פרק כ"ה פסוקים כ"ב - ל'
למה ספר מלכים מסתיים בסיפור פרטי של יהויכין? ומהו עניין סיפורו של גדליה בן אחיקם? ספר דברי הימים לא מזכיר סיפורים אלו, והוא מסתיים בהצהרת כורש לבניין המקדש - דבר שהרבה יותר מאפיין סיום תקופה של חורבן הבית. אם כן - מהו המבט בו מתמקד ספר מלכים? ומהו המבט של ספר דברי הימים?
לנתיבות ישראל תורה שבעל פה וירושלים
לנתיבות ישראל א' , ל"ח - ל"ט
השיעור עוסק בקדושת ארץ ישראל ובביטויה הייחודי בירושלים, העיר המגלמת את מהותה של הארץ וקדושתה. השגת נחמה ייחודית זו מושגת דרך חיבור עמוק לתורה, אשר משפיע על עם ישראל ועל הארץ כולה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן פלא התשובה, תשובת ישראל והעולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
התשובה היא פלא. תשובת העולם כולו תתגלה ע"י תשובת ישראל- הלב באומות- שהיא התחיה הרוחנית, וכשיתגלה פלא תשובה בעולם הוא יהיה מעניין יותר מהכל.
