בית המדרש
  • הלכה מחשבה ומוסר
  • לימוד יומי באמונה
  • מבוא למשנת הראי"ה
קטגוריה משנית
undefined
4 דק' קריאה
ספרי המחשבה במהלך הדורות
אוֹתָם קַוֵּי הָאוֹרָה* הַנִּמְשָׁכִים וְהוֹלְכִים בְּשֶׁטֶף הַדּוֹרוֹת, כְּשֶׁהֵם נִסְקָרִים בִּסְקִירָה מְעֻגֶּלֶת* רֶפְלֵקְסִית*, הַהוֹלֶכֶת וְחוֹזֶרֶת, מִתְאַדֶּרֶת וּמִתְבָּרֶכֶת בִּמְרוּצַת גַּלֶּיהָ וְהַכְפָּלַת רְעִידוֹתֶיהָ*, מִן הַתְחָלַת הִתְגַּלּוּת הַמַּחְשָׁבָה הָעִבְרִית, בַּסְּפָרִים שֶׁאַחֲרֵי כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, הַתַּלְמוּדִים וְהַמִּדְרָשִׁים, שֶׁהֵם הִנָּם שְׂדֵה הָעֲבוֹדָה עַצְמָהּ*, הַמְצֻמָּדִים* אֶל הַמַּחְשָׁבָה הַנִּצְחִית* בְּמַעֲמָד יָשָׁר, - לְמָשָׁל מִן סִפְרֵי רַב סְעַדְיָה גָּאוֹן, הָרַמְבַּ"ם, הַכּוּזָרִי*, חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת, הָעֲקֵדָה*, הָעִקָּרִים, וְדוֹמֵיהֶם. וְכֹה יֵלֵךְ הַקַּו הָלֹךְ וְהַקֵּף לְאִטּוֹ, עַד סִפְרֵי רֵאשִׁית חָכְמָה, שְׁלָ"ה, מַהֲרַ"ל מִפְּרָאג, וְכָל הַדּוֹמִים לָהֶם, וּמֵהֶם עַד סִפְרֵי הַדּוֹרוֹת הַמְאֻחָרִים, סִפְרֵי הַגְּרָ"א וְתַלְמִידָיו, הַגְּרַ"ז מִלָּאדִי* וְכָל בַּעֲלֵי הַהַסְבָּרָה שֶׁבַּחֲסִידוּת, וְכָל הַדּוֹמִים לְאֵלֶּה וּלְאֵלֶּה וְכָל הַמִּתְיַלְּדִים מֵהֶם, סִפְרֵי הָרַב מֹשֶׁה חַיִּים לוּצָאטוֹ, יְסוֹד וְשֹׁרֶשׁ הָעֲבוֹדָה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, וְכָל הַסְּפָרִים הַמְמֻצָּעִים* בֵּין תְּקוּפָה לִתְקוּפָה וּמֵהֶם עַד עֲבוֹדַת בְּחִירֵי הַמְחַבְּרִים בְּדוֹרֵנוּ וְהַסָּמוּךְ לוֹ, שֶׁבַּמִּקְצֹעַ הֶחָבִיב וְהַנֶּעֱרָץ הַזֶּה.

תוצאת העיון בספרים אלו
סְפָרִים כְּאֵלֶּה וְכָל מְקוֹרוֹתֵיהֶם, וְכָל הַמִּתְיַחְשִׂים לָהֶם, וּמִסְתַּעֲפִים מֵהֶם, כְּשֶׁהֵם מַבְרִיקִים* בְּנֶפֶשׁ הַהוֹגֶה בָּם, בְּטָהֳרַת לֵב, בִּגְבוּרָה וְצָהֳלָה, בִּמְתִינוּת, בְּשֶׁקֶט וְשַׁלְוַת חֲכָמִים, הַמְחַבְּרָם אֶל כְּלָלוּת הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה, אֶל אַהֲבַת הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל וְאַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת וְהַחַיִּים בִּכְלָל, בְּצֵרוּף דַּעַת הָעוֹלָם וְהַחַיִּים, הַמִּתְרַחֵב וְהוֹלֵךְ, עַל פִּי תְּבִיעָה פְּנִימִית לְמָזוֹן רוּחָנִי מִמִּינוֹ*, וּלְפִי אוֹתָהּ הַמִּדָּה שֶׁהַדֵּעָה מִתְרַגֶּלֶת לְשׁוֹטֵט בְּמֶרְחָבִים, מְמַלְּאִים הֵם אוֹתָהּ* הוֹד וְהָדָר, עֵצָה וְתוּשִׁיָּה, חַיִּים וָעֹז. וְהֵם מוֹלִידִים חֶזְיוֹנוֹת וְרַעְיוֹנוֹת חֲדָשִׁים וְרַעֲנַנִּים, לְאֵין חֵקֶר "שָׁמַיִם לָרוּם וָאָרֶץ לָעֹמֶק וְרֹחַב לֵב נָבוֹן אֵין חֵקֶר", וּמְכַנְּסִים פְּזוּרֵי-מַחְשָׁבוֹת וְשִׁבְרֵי רַעְיוֹנוֹת לְאֵין מִסְפָּר, לְהוֹצִיא מִכֻּלָּם יַחַד כֵּלִים שְׁלֵמִים, שֶׁיִּצְלְחוּ בְּאֵין-סָפֵק לְהוֹסִיף אוֹרָה עַל דַּרְכֵי עַמֵּנוּ הָאָהוּב, לְלַמֵּד מִן הַמְפֹרָשׁ עַל הַסָּתוּם מִמַּהֲלַךְ הָרוּחַ שֶׁל שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר עַל רוּחַ זְמַנֵּנוּ וְדוֹרֵנוּ. וּכְשֶׁהֵם מִתְפָּרְצִים מִן הַלֵּב אֶל הַכְּתָב, אַחֲרֵי שֶׁהֵם מוֹלִידִים בְּחִכּוּכָם* זֶרֶם חַי חָדָשׁ, מֵאִיר וּמְחַמֵּם, כִּבְרָקִים יָאִירוּ תֵּבֵל וְיַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ גַּם עַל אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה*, וּמֵהֶם עֲנָפִים יִשְׂתָּרְגוּ, וּנְחָלִים יִשְׁטְפוּ עַד מְרוֹם אוֹצַר הַמַּחְשָׁבָה וְהָרֶגֶשׁ אֲשֶׁר לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁבְּהִתְפָּרְטוּתוֹ הַחֲרִיפָה הַמְדֻיֶּקֶת וְהַפּוֹפּוּלָרִית דַּוְקָא עָתִיד הוּא לְרוֹמֵם קֶרֶן יִשְׂרָאֵל.
(אֶדֶר הַיְקָר, מְעַט צֳרִי- המשך)
______________________
קַוֵּי הָאוֹרָה – גילויים שונים. מְעֻגֶּלֶת – סקירה שמאחדת ומחברת את הדברים השונים. רֶפְלֵקְסִית – כל לימוד פועל על הבנת כל מה שכבר נלמד. וְהַכְפָּלַת רְעִידוֹתֶיהָ – משל להתחלפות הסגנונות שבספרי אמונה. שְׂדֵה הָעֲבוֹדָה עַצְמָהּ – המקורות הבסיסיים שאותם צריך להבין. הַמְצֻמָּדִים – הצמודים. הַמַּחְשָׁבָה הַנִּצְחִית – תורה שבכתב. הָעֲקֵדָה – ספר עקדת יצחק לר' יצחק עראמה. הַגְּרַ"ז מִלָּאדִי – בעל התניא. הַמְמֻצָּעִים – העומדים בתווך. מַבְרִיקִים – מאירים. מִמִּינוֹ – לסוג זה של תכני עומק ב"דעת העולם". אוֹתָהּ – את נפש הלומד. בְּחִכּוּכָם – במפגשם זה עם זה. מַאְפֵּלְיָה – חשוכה.


ביאורים
ישנם ספרי אמונה רבים שנכתבו במהלך הדורות. ספרי האמונה הבסיסיים ביותר הם התלמוד הבבלי, התלמוד הירושלמי, והמדרשים. בחלק מספרים אלו בלולות ההלכה והאגדה יחדיו. בדרך כלל מעמיקים לומדי התלמוד בעיקר בהלכה, וקוראים במהירות את ענייני האגדה. אך אם נעיין ונעמיק באגדה הנמצאת בהם, נגלה עושר גדול של יסודות אמוניים שחז"ל רצו להעביר לנו. חלק גדול מספרי האמונה במהלך הדורות באו להרחיב ולהעמיק את מה שקיים בתלמוד, או לדלות ממנו תפיסת עולם מגובשת: רב סעדיה גאון, שהוא חלוץ כותבי ספרי האמונה, בספרו 'האמונות והדעות', הרמב"ם ב'מורה הנבוכים', בהקדמותיו לפירוש המשניות, באגרותיו ובחלקים מחיבורו 'משנה תורה', רבי יהודה הלוי בספר 'הכוזרי' ועוד – עד סופרי זמננו. ספרים אלו שונים מאוד בסגנונם ובתוכנם, ואף חולקים זה על זה. תפקידם של בני התורה לעמול בספרים אלו, וליצור יצירה חדשה הנולדת מהמפגש של תפיסות העולם השונות. יצירה המותאמת לדור שלנו ומנחה אותו בתפיסת עולמו הרוחני ובאורחות חייו.
ספרים אלו בונים את האדם ומעמיקים בו את אהבת ה' ואת אהבת העולם כולו. לימוד בספרים אלו ייצר אנשים גדולים המביטים למרחוק, נותנים משמעות ועומק למאורעות המתרחשים, ומתווים דרך לעתיד טוב יותר ושלם יותר.

הרחבות
 ללמוד כוזרי עם הרב קוק
בַּסְּפָרִים... שֶׁהֵם הִנָּם שְׂדֵה הָעֲבוֹדָה עַצְמָהּ, הַמְצֻמָּדִים אֶל הַמַּחְשָׁבָה הַנִּצְחִית בְּמַעֲמָד יָשָׁר, לְמָשָׁל... הַכּוּזָרִי. הגר"א הדריך ללמוד את ספר הכוזרי: "שהוא קדוש וטהור, ועיקרי אמונת ישראל ותורה תלויים בו" [מתוך התורה הגואלת ג, מבוא]. ואכן, כשהרב קוק התחיל להעביר שיעורי מחשבה בישיבה, הוא קבע שיעור קבוע בספר הכוזרי, כמובא באגרותיו: "כעת הוספתי את המקצוע החביב והיסודי של לימוד חכמת דתינו הקדושה הפנימית, בהגידי שלושה שיעורים בשבוע את הכוזרי" [אגרות הראי"ה ב, שלט]. הרב קוק נתן שלושה שיעורים שבועיים בספר הכוזרי, על פי שיטתו שלימוד אמונה צריך להיות בקביעות, ולא בדרך ארעית.
את יחסו של הרב קוק לספר הכוזרי אפשר ללמוד מדבריו: "הכוזרי... ספר המתפשט בהגיונותיו על רוב המקצועות של הלכות דיעות וכולל תמציות של שיטות עמוקות ורחבות". אגב הלימוד בספר הכוזרי היה הרב קוק מרחיב גם בשיטות האחרות, "והפרטים השכליים והמוסריים הרבים היוצאים מהן" [אגרות הראי"ה ב, תקא].
בידינו סיכומים של חלק משיעורי הרב קוק על ספר הכוזרי. ננסה לטעום מעט מאותם שיעורים. ריה"ל בחר לבנות את הספר על סיפור ממלכת כוזר שתרה אחר דרך האמת, ובסופו של דבר מצאה את האמת אצל העם היהודי. על כך אמר הרב קוק: "רבנו יהודה הלוי ז"ל, בבואו לתאר בספר הכוזרי את התמונה הישראלית האמתית ולהבינה לעולם כולו באופן פשוט וברור. להראות לכל באי עולם את ערך האומה הישראלית, כשהיא מתעטרת בהוד תפארת האמונה הקדושה אשר אין על עפר מְשָלה (=אין עם שדומה לה)... ללמד תועים בינה ולהראות לעולם את האמת האמתית ולא המדומית, מצא לנחוץ להביא ולתאר בפתיחת ספרו את המעשה הנפלא. מעשה עם הכוזר, שגם בהיות עם ישראל בגלות המר הזה, מפוזר ומפורד בין העמים בלי שום מעמד ובסיס מדיני בחיים, באותה השעה ובאותו הזמן נמצאה אומה (=הכוזרים) אשר בלכתה לדרוש אחרי האמת, נוכחה לדעת כי אמנם אין אמתיות כישראל ואמונתו " [מאמרי הראי"ה, שיעורים בספר הכוזרי, א, עמ' 485].
סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il