ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
א. מי שנאנס או הזיד ולא הניח תפילין ביום, לא יניח בלילה. אבל- אם לא הגיע צאת הכוכבים (לשיטת הגאונים) ימהר להניח, ונחלקו הפוסקים האם יברך אז.
ב.היה מעוטר בתפילין והגיע צאת הכוכבים- חייב להסירן מיד, אלא אם כן הסרתן תגרום להן ביזיון (כגון שאין מקום לשמרן).
ג. כשאין אפשרו אחרת, אלא להניח לפני עלות השחר, יניח אז בלי ברכה.
א. הנחת תפילין בלילה
מדאורייתא מותר להניח תפילין בלילה. חכמים גזרו לא להניחם בלילה כדי שלא יבוא אדם לישן כשהתפילין עליו 1 .
לכן, מי שנאנס או הזיד ולא הניח תפילין ביום, לא יכול להניח תפילין בלילה (וגם לא יועיל לו, כי הלילה מתייחס ליום שאחריו ובכל מקרה לא תחשב ההנחה ליום שעבר) 2 .
אבל אם לא הגיע צאת הכוכבים (לשיטת הגאונים) ימהר להניח. ונחלקו הפוסקים האם בזמן זה יברך על ההנחה. לדעת המשנה ברורה והבן איש חי וכף החיים לא יברך, לדעת הגר"ע יוסף יברך 3 .
ואם עבר זמן זה, ולא הגיע צאת הכוכבים לשיטת ר"ת, לכולי עלמא לא יברך.
ב. מקרים בהם מותר להניח בלילה
על אף האמור לעיל, ישנם שני מקרים בהם מותר להניח תפילין בלילה.
1. היה לבוש בתפילין מבעוד יום, ובהגיע הלילה אין לו מקום לשומרם (שלא יאבדו או יתבזו)- מותר להשאירן עליו ויכוון שאינו מקיים מצוה כעת אלא רק שומר על התפילין. אבל, צריך להשתדל לא להגיע כלל למצב מעין זה 4 .
2. אדם שאינו יכול להניח אלא לפני עלות השחר. כגון שיש לו טפול רפואי דחוף, או שעובד בעבודה שמצריכה ממנו לצאת מוקדם ואין לו אפשרות לעבוד בעבודה אחרת- מותר לו להניחם לפי עלות השחר ויקיים לפחות את הדין דאורייתא, ולא יברך אז על ההנחה 5 .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
