ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
מָלֵאתִי רָצוֹן* מֵאִמְרוֹתָיו הַיְקָרוֹת בִּכְלָל, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתִי אֶת דַּעְתִּי כְּבָר בְּהַסְכָּמָתִי, וּמְאֹד יָקְרוּ לִי דְּבָרָיו הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב עַל דְּבַר תְּמִימוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְהִתְעוֹרְרוּתָהּ. אָמְנָם לְזֹאת צָרִיךְ שֶׁיָּשִׂים לִבּוֹ כָּל דּוֹרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ, הַמַּלְהִיב אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּמְחַזֵּק אֶת רוּחָם הַטָּהוֹר לְהִתְאַמֵּץ בִּקְדֻשַּׁת אֱמוּנַת אֹמֶן*, שֶׁלֹּא יָבִין הַקּוֹרֵא אֶת תֹּכֶן הַתְּמִימוּת* לְעִנְיָן הַמְנַגֵּד* אֶת הַהִתְעוֹרְרוּת הַשִּׂכְלִית וְהַעֲמָקַת הַדְּרִישָׁה הַקְּדוֹשָׁה וְהַרְחָבָתָהּ. ד' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר. וּבִכְלַל הַגְדָּלַת הַתּוֹרָה וְהַאְדָּרָתָהּ עוֹמֵד הוּא בָּרֹאשׁ יְסוֹד הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל לִמּוּד הָאֱמוּנָה וְכַמָּה גְּדוֹלָה הִיא סִפְרוּתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, מִגְּדוֹלֵי אַדִּירֵי הַדּוֹרוֹת אֲבוֹת הָעוֹלָם שֶׁהִרְבּוּ דַּעַת בְּחִקְרֵי הָאֱמוּנָה וְהֵאִירוּ אֶת לִבָּם שֶׁל לוֹמְדֵי דִּבְרֵיהֶם לָלֶכֶת בְּעִקְבוֹתֵיהֶם. וְהִנֵּה חוּץ מִשְּׁנֵי הַדְּבָרִים הַיְדוּעִים, שֶׁל הַמֶּחְקָר הַהֶגְיוֹנִי* וְהַקַּבָּלָה הַגְּנוּזָה בְּסוֹד ד', שֶׁהֵם שְׁנֵי נְחָלִים גְּדוֹלִים רַחֲבֵי יָדַיִם*, שֶׁחוֹבָה קְדוֹשָׁה הִיא, לְכָל אֲשֶׁר חָלַק ד' לוֹ* בְּבִינָה, לִהְיוֹת מְשַׁנֵּן וְהוֹגֶה בְּחֶלְקֵי הַתּוֹרָה הָעֶלְיוֹנִים הַלָּלוּ, גַּם בִּפְשָׁטִיּוּתָהּ שֶׁל תְּכוּנַת הָאֱמוּנָה* כִּכָּר גָּדוֹל* וּרְחַב יָדַיִם נִמְצָא לְהוֹגֶיהָ וְדוֹרְשֶׁיהָ, הַמְחַיֶּה אֶת רוּחָם וּמְעוֹדֵד אֶת עֹז קְדֻשַּׁת נִשְׁמָתָם, הַמֵּבִיא אֶת כָּל הַמִּתְבַּסְּמִים מִבָּשְׂמֵי קָדְשׁוֹ, לְהִתְעַלּוֹת בְּמַעֲלוֹת עֶלְיוֹנוֹת בְּטָהֳרַת הַמִּדּוֹת וּבִקְדֻשַּׁת הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה הָרוֹמֵמָה, הַמְחַזֶּקֶת אֶת הַלֵּב הַיִּשְׂרְאֵלִי בְּצִפִּיַּת יְשׁוּעָה וּבְכָל חֹסֶן וִיקָר. רַק בִּפְרָטֵי הָאֳרָחוֹת* נִפְלְגוּ* חַכְמֵי הַדּוֹרוֹת, אֵיזוֹ מְסִלָּה יִבְחַר לוֹ הָאָדָם בַּעֲסָקָיו הָרוּחָנִיִּים בְּדֶרֶךְ קְבִיעוּת. שֶׁדַּעַת גְּדוֹלֵי הַחוֹקְרִים הָאֱלֹהִיִּים, כְּרַב סְעַדְיָה גָּאוֹן, הָרַמְבַּ"ם וְהַחוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת וְסִיעָתָם הִיא, שֶׁיְּסוֹד מִצְוַת הָאֱמוּנָה הִיא בְּעַצְמָהּ מִצְוַת הַיְדִיעָה וְהִתְעַמְּקוּת הַחֲקִירָה הַיְשָׁרָה. וּבְדַעְתָּם אָחֲזוּ כַּמָּה מִגְּדוֹלֵי חַכְמֵי הַקַּבָּלָה הַמַּעֲמִיקִים עַל פִּי דַּרְכָּם. וְדַעַת גְּדוֹלֵי חַכְמֵי הָרֶגֶשׁ*, שֶׁבְּרֹאשָׁם עוֹמֵד ר' יְהוּדָה הַלֵּוִי, וּבְעִקְבוֹתָיו אָחֲזוּ בַּעַל הָעֲקֵדָה, הָרַב יִצְחָק אַבַּרְבַּנְאֵל הָאָב, וְגַם הַבֵּן רַבִּי יְהוּדָה לֵאוֹן אַבַּרְבַּנְאֵל, וְהַרְבֵּה מִגְּדוֹלֵי הַמְקֻבָּלִים, נְבוֹנֵי לַחַשׁ שֶׁל רִגְשֵׁי הַנֶּפֶשׁ, הָלְכוּ בְּדַרְכָּם, אֲשֶׁר שָׁדוּ נַרְגָּא*, בְּכָל הַמַּהֲלָךְ שֶׁל הַמֶּחְקָר הַהֶגְיוֹנִי, וּבִסְּסוּ בְּיוֹתֵר אֶת הַיְסוֹדוֹת שֶׁל עֹמֶק קְדֻשַּׁת הַהַכָּרָה הַשִּׁירִית שֶׁל רִגְשֵׁי הַנְּשָׁמָה וְהִתְעַלּוּתָהּ הַפְּנִימִית. וְהָרַב חִסְדַּאי קְרַשְׂקַשׂ בַּעַל אוֹר ד' תָּמַךְ שִׁטָּה זוֹ דַּוְקָא עַל פִּי עֹמֶק הַהִגָּיוֹן הַמֶּחְקָרִי עַצְמוֹ, וְאֶת בִּנְיַן הָרֶגֶשׁ הֶעָמֹק בְּתוֹעֲפוֹת עֻזּוֹ בָּנָה עַל יְסוֹד מַפַּלְתָּהּ שֶׁל הַפִילוֹסוֹפְיָא הַהֶגְיוֹנִית. וְשִׁטָּה זוֹ הַיּוֹתֵר קְרוֹבָה לְאוֹרְחָא דִּמְהֵימָנוּתָא* הִיא הוֹלֶכֶת וּמִתְחַזֶּקֶת בְּמַהֲלַךְ הָרוּחַ שֶׁל הַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים. וּבְעִקָּרָן שֶׁל דְּבָרִים אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים, שֶׁשָּׁרְשֵׁיהֶם פְּתוּחִים בְּשִׁטּוֹת חֲלוּקוֹת שֶׁל גְּאוֹנֵי בָּבֶל בְּיִחוּסָן* אֶל הָאַגָּדוֹת, שֶׁהֵן הֵן אוֹצְרוֹת קְדֻשַּׁת חָכְמַת הָאֱמוּנָה שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, מִכַּוָּנוֹת הַקַּבָּלָה*, מְקוֹרוֹת הָרְגָשׁוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּמַעְיְנוֹת הַשִּׁירָה הָאֱמוּנִית הָעֶלְיוֹנָה. וְהַדְּבָרִים הוֹלְכִים וּמִתְפַּלְּשִׁים* עַד הִשְׂתָּרְגוּת הַשִּׁטּוֹת שֶׁבְּמַהֲלַךְ הַתַּלְמוּדִים הַבַּבְלִי וְהַיְרוּשַׁלְמִי בְּנִדּוֹן עָמֹק וְקָדוֹשׁ זֶה.
(אגרות הראי"ה, אגרת תשע"ג)
______________________
מָלֵאתִי רָצוֹן – שמחתי. אֹמֶן – אמת. הַתְּמִימוּת – שלמות, בלא ספקות. הַמְנַגֵּד – כנגד, השולל. הַמֶּחְקָר הַהֶגְיוֹנִי – החקירה השכלית. חָלַק ד' לוֹ – נתן לו ה'. בִּפְשָׁטִיּוּתָהּ שֶׁל תְּכוּנַת הָאֱמוּנָה – הבנת עצם תכונת האמונה בנפש. כִּכָּר גָּדוֹל – מרחב גדול. הָאֳרָחוֹת – הדרכים. נִפְלְגוּ – נחלקו. חַכְמֵי הָרֶגֶשׁ – חכמי ישראל שביססו והעמיקו את האמונה דרך הרגש ודרך נפשו של האדם וכוחותיה. שָׁדוּ נַרְגָּא – היכו בגרזן, שללו. לְאוֹרְחָא דִּמְהֵימָנוּתָא – דרך האמונה. בְּיִחוּסָן – בהתייחסותם. מִכַּוָּנוֹת הַקַּבָּלָה – מלשון מכון, בסיס. וּמִתְפַּלְּשִׁים – מתרחבים יותר.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
70 - לימוד שבועי באמונה י- ט"ז סיוון תשע"ז
71 - אמונה חלק י'
72 - אמונה חלק י"א
טען עוד
ביאורים
איגרת זו שלח הרב קוק לְרב מאנגליה (הרב מרדכי צבי שוורץ), שהוציא ספר שבו הוא מחזק את עניין האמונה התמימה. בתחילת האיגרת נותן הרב קוק הסכמה לספר, אך יחד עם זאת ראה הרב קוק צורך לסייג את הדברים הכתובים בו. אנו נלמד רק את החלק השני של האיגרת. איגרת זו מביאה את ההבנה שמצד אחד דבר טוב וחשוב הוא לחזק את האמונה התמימה, ובכך לקרב את ישראל לאביהם שבשמים, אך יש לשים לב שהדבר לא יבוא על חשבון ההעמקה של האמונה וביסוסה, תוך לימוד דברי רבותינו חכמי הדורות.
יש להבחין בין המחקר הפילוסופי ולימוד הקבלה – שהן שתי דרכים של בירורים אמוניים חשובים – לבין העמקה ובירור של האמונה התמימה. הפילוסופיה והקבלה מתאימות לאנשי מעלה אשר הגיעו למדרגה רוחנית גבוהה, וזקוקים להרוות צימאונם בכך. לעומת זאת, על רוב הציבור מוטלת חובת העמקה ולימוד של ענייני האמונה הפשוטה, כי היא נדרשת כדי לרומם את האדם בכל התחומים. אמונה תמימה היא חשובה, אך גם לאנשים פשוטים לא מספיקה התעוררות אמונית פנימית, ועל אחת כמה וכמה בדורות אלה, שבהם הציבור הרחב התפתח ביכולותיו. לכן, יחד עם חיזוק האמונה התמימה, צריך להדגיש שיש לבסס אותה בלימוד מעמיק של עיקרי אמונת ישראל.
בשיטות הראשונים המבססים את האמונה מצאנו שתי אסכולות: לפי הרמב"ם וסיעתו התפיסה וההבנה השכלית היא עיקר הביסוס של האמונה. דווקא מתוך הבירור השכלי תהיינה תשובות לשאלות, וכך תתבסס האמונה. לעומתם ריה"ל וסיעתו סברו שכדי לבסס את האמונה יש לפתח את הרגש הנשמתי – עלינו להעמיק פנימה ולהבין יותר את שורש נשמתנו – מי אני, מיהו עם ישראל, מה תפקידו וייחודו, כיצד אנו מגלים את ה' בחיינו ועוד. כאשר נעמיק ונבין – נרגיש ונחייה את האמונה בחיינו בצורה שלמה יותר.
אלו ואלו דברי אלוהים חיים, ולשתי הדרכים מקורות בחז"ל. אך עם כל זה, אומר הרב קוק, בדורות האחרונים, ובפרט בעת שיבתנו לארץ ישראל, הולכת ומתחזקת דרכו של ריה"ל וסיעתו. העניין של הגאולה הוא גילוי העולם הפנימי, עולם הגבוה מהעולם השכלי. במיוחד גוברת הדרישה לעולם הפנימי בארץ ישראל, שהיא לבו של תהליך הגאולה, ובה מתעורר צימאון לחיות את הגודל הנשמתי שטמון בנו. בארץ ישראל יש סגולה מיוחדת המאפשרת לגלות רבדים נשמתיים עמוקים, וקיימת יותר התאמה נפשית ללימוד דרכי האמונה בשיטת ריה"ל וסיעתו. אלא שאין לזנוח שום דרך, ועלינו לצעוד בכל משעולי האמונה, על כל דרכיה.
הרחבות
השיטות השונות באמונה משלימות זו את זו
שֶׁהֵם שְׁנֵי נְחָלִים גְּדוֹלִים רַחֲבֵי יָדַיִם. הרב קוק מסביר שישנן שתי דרכים בלימוד אמונה – האחת פונה לדרך המחקר השכלי, והאחת מבררת את האמונה מתוך מעמקי הנפש והרגש. באופן פשוט נראה שמדובר בשתי שיטות שונות, שיש ביניהן ניגוד וסתירה. אולם הרב קוק מסביר שהשיטות השונות בלימודי האמונה אינן מנוגדות בצורה קיצונית, אלא הן משלימות זו את זו , ורק הסתכלות כוללת על הדרכים השונות מבררת את המשמעות של כל אחת מהשיטות בפני עצמה: "כל ספר כשהוא לבדו, מגלה רק חלק מצומצם וקטן מהרגש או השכל, וכדי לדעת את ערכו האמיתי אפשר רק כשמוצאים את הקשר שבינו ובין הכלל כולו... שרק אז תראה היהדות בשלמותה , אם נשקיף על כל ספר וספר כעל אחת מאבני היכל גדול שכולן מתחברות יחד לבניין אחד ענקי ושלם. כי אף על פי שיש ליהדות צדדים שונים, הרי היא באמת חטיבה אחת: אלו ואלו דברי אלוהים חיים, ורק אז תביא השפעת הספרים ההם את ברכתם המרובה... כל אחד ואחד הוא אמנם עולם שלם ומאיר כשהוא לעצמו, אבל להבין את כל גודלם ורוממותם אפשר רק אז כשהם מקבלין דין מן דין (=מקבלים זה מזה) ומתכללים יחד" [מאמרי הראי"ה, עמ' 11-12].
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך עושים קידוש?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
