ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
מְלֵאִים אָנוּ רֶגֶשׁ מוּסָר, כְּמֵהִים אָנוּ לִהְיוֹת חַיִּים חַיֵּי טֹהַר, דִּמְיוֹנֵנוּ מַלְהִיב אֶת חֵשֶׁק לְבָבֵנוּ לְצַיֵּר הַיּוֹתֵר נִשְׂגָּב וְהַיּוֹתֵר נָאֶה, הַיּוֹתֵר טָהוֹר וְהַיּוֹתֵר נֶאֱצָל, הַחֵפֶץ הַפְּנִימִי שֶׁלָּנוּ חוֹשֵׁק שֶׁיִּהְיֶה רְצוֹנֵנוּ הַקָּבוּעַ טָהוֹר וְקָדוֹשׁ, שֶׁתִּהְיֶה כָּל מְגַמַּת חַיֵּינוּ בְּרוּרָה וּמְכֻוֶּנֶת לְהָאִידֵאָל הַיּוֹתֵר נִשְׂגָּב בַּחַיִּים.
התגשמות התשוקות
וְכָל אֵלּוּ הַתְּשׁוּקוֹת אֵינָן מִתְגַּשְּׁמוֹת כִּי אִם עַל יְדֵי מְסִירוּתֵנוּ הַפְּנִימִית וְהַחִיצוֹנָה אֶל אוֹר ד', אֶל הַמּוּסָר הָאֱלֹהִי*, הַמִּתְגַּלֶּה בַּתּוֹרָה, בַּמָּסֹרֶת, בַּשֵּׂכֶל, וּבַיֹּשֶׁר.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
75 - אמונה חלק י"ד
76 - מצוות חלק א'
77 - מצוות חלק ב'
טען עוד
הַמּוּסָר שֶׁל חֹל* אֵינֶנּוּ עָמֹק, וְאֵינוֹ נִכְנָס בִּפְנִימִיּוּת הַנְּשָׁמָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָאָדָם נִמְשָׁךְ אַחֲרָיו לְטוֹבָה, עַל יְדֵי שֶׁמַּכִּיר אֶת הַיֹּשֶׁר שֶׁיֵּשׁ בְּדִבְרֵי הִגָּיוֹן, אֵין לְהַדְרָכָה זוֹ תְּפִיסָה עוֹמֶדֶת בִּפְנֵי הַהִסְתַּעֲרוּת שֶׁל תַּאֲווֹת שׁוֹנוֹת, כְּשֶׁהֵן מִתְעוֹרְרוֹת בְּחָזְקָה. וְקַל וָחֹמֶר שֶׁאֵין בְּיַד מוּסָר רָפוּי כָּזֶה לְהַדְרִיךְ אֶת הַכְּלָלוּת, אֶת הַצִּבּוּר הָאֱנוֹשִׁי בְּעָמְקוֹ וְהֶקֵּף גָּדְלוֹ, לַחְדֹּר* אֶל עֹמֶק הַנְּשָׁמָה, וְלַהֲפֹךְ אֶל הָאָדָם הַכְּלָלִי וְהַפְּרָטִי לֵב בָּשָׂר* תַּחַת לֵב אֶבֶן. לֹא יֵשׁ* עֵצָה אַחֶרֶת כִּי אִם שֶׁיִּהְיֶה מֻדְרָךְ עַל פִּי הַמּוּסָר הָאֱלֹהִי.
כדאיות הביסוס על המוסר האלוהי
וּכְדַאי הַדָּבָר, שֶׁיִּטְעֶה הָאָדָם בְּכַמָּה טָעֻיּוֹת בְּדֶרֶךְ מַהֲלָכוֹ, וּבִלְבַד שֶׁיְּבַסֵּס אֶת חֲזוֹן עוֹלָמוֹ וּמוּסַר חַיָּיו עַל פִּי אוֹתוֹ הָעֹמֶק שֶׁל הַמּוּסָר הָאֱלֹהִי, מִשֶּׁיְּמַעֵט בְּכִשְׁלוֹנוֹת וְיִחְיֶה חַיִּים רוּחָנִיִּים רְפוּיִים, עַל יְדֵי הַשְׁפָּעָה שִׁטְחִית שֶׁל הַמּוּסָר הַחִלּוֹנִי.
(אוֹרוֹת הַקֹּדֶשׁ חֵלֶק ג, מוּסַר הַקֹּדֶשׁ, הַמּוּסָר הָאֱלֹהִי, עמ' א-ב)
______________________
הַמּוּסָר הָאֱלֹהִי – מוסר שמקורו בדבר ה', ההדרכות המוסריות שבתורה. הַמּוּסָר שֶׁל חֹל – מוסר אנושי, המבוסס על חכמת האדם ומצפונו. לַחְדֹּר וכו' – המוסר האנושי אין בכוחו לחדור אל עומק הנשמה. לֵב בָּשָׂר וכו' – על-פי הפסוק "והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר" (יחזקאל לו). לֹא יֵשׁ – אין.
הקדמה
המוסריות הרבה שסובבת אותנו אינה דבר ברור מאליו. בעבר הרחוק רגישות מוסרית – במידה שאנו רגילים אליה היום – הייתה מחזה נדיר באנושות, והשיח שמקיף אותנו היום בכוחו ללמד עד כמה עולמנו הולך ומתקדם ללא הרף. אמנם, בהתאם לכך הולך וגדל גם הצורך לברר לעצמנו את יחסנו אליו – אל המוסר הטבעי – ואת המשמעות שלו בעבורנו. מה ערכו של מוסר זה? האם הוא כלול בתורה, או שמא הוא חלק נוסף? האם הוא אמור להיות תואם לתורה, וכיצד יש להתייחס למקרים שבהם הוא נראה כסותר אותה? פיתוח המוסר האנושי שלנו יכול להביא ברכה רבה, אך הוא יכול גם לגרום בלבול. לכן חשוב ביותר לקיים בירור מעמיק ביחס אליו. צירוף המוסר אל התורה עלול לגרום להתפתחות של מספר מערכות עצמאיות ומנותקות זו מזו, מה שגורר לפיזור נפשי ולחיי חיכוכים ופשרות. לעומת זאת, מתוך גישה נכונה, החיבור שבין המוסר האנושי למוסר האמוני והתורני יכול לרומם אותנו לקומה חדשה של חיי תורה, כשכל מצוות התורה והוראותיה משתלבות עם ערכים מלאי חום וטבעיות, מלאי רגש וחיות, כך שנוצרת מערכת הרמונית אחת.
ביאורים
טבע האדם מלא במוסריות. היא בולטת בכל מרחבי אישיותו: ברגשותיו, ברצונותיו ובשאיפות ההבנה והדמיון שלו. לאן דוחפת מוסריות זו? האם היא שואפת לבנות מוסר טבעי, שיהיה עצמאי מהתורה השמימית, ויציג אלטרנטיבה ואיום למוסר האלוהי? האם המוסר הטבעי והמוסר האלוהי מפריעים זה לזה או מסייעים זה לזה? למה יש לנו את שניהם, והאם הם באמת נועדו ליצור מערכות מוסריות שונות, או שחובה עליהם להשתלב למערכת אחת? ובכן, הרב קוק מלמדנו כי לא זו בלבד שהמוסריות הטבעית תתברֵך הרבה מהקישור שלה לאלוהים, אלא שהיא אפילו מחכה לזה מראשית היוולדה. המוסריות הטבעית לא נועדה כלל ליצור מערכת מוסרית נפרדת של חול. היא נועדה להכין אותנו למפגש עם המוסר האלוהי. המוסר הטבעי והאלוהי נוצרו מראש בהתאמה מלאה ומתוך כוונה שכל אחד יהיה מרכיב חלקי וחסר, המשתלם רק בעזרת האחר. אם-כן, כשמאפשרים למוסריות הטבעית ליצור מוסר של חול, שאינו מחובר לאלוהים, גם היא בעצמה ניזוקה מהעצמאות שלה. הבעֵרה המוסרית שבתוכנו גדולה כל כך, שהיא תשיג את מלוא הגשמתה רק בעזרת הקישור אל המוסר האלוהי. המוסר הטבעי לבדו אינו מְסַפֵּק את הכמיהה הטבעית שלנו. מוסר של חול הוא חסר עוצמה וחסר עומק, ואפילו אין בו מספיק כוח כדי להבטיח שבאמת תהיה מוסריות בחיים. שהרי אפילו אם הוא נותן לאדם שאיפה מוסרית – סערת התאוות עלולה להכשיל את הגשמתה. ומהו הגורם לכישלון? הניסיון להעמיד אותה כדבר העומד לעצמו, בניגוד לייעודה ובלא קישור לקב"ה. הדברים נכונים ביתר-שאת ביחס למוסר של החברה וביחס לשאיפה לקידומה באופן משמעותי. הכרחי לחבר את המוסר הטבעי לקב"ה. זאת למרות שבתחילת הדרך יכול להיות לזה מחיר. בתחילה המוסריות עלולה להפוך למלאכותית ולחסרת טבעיות, והמוסר האלוהי יכול לדחוק פרטים מסוימים במוסריות הטבעית שהם 'בלתי משתלבים' – לפני שילמד האדם כיצד הם אכן משתלבים. עם זאת, זו הדרך היחידה להצליח בסופו-של-דבר לממש מוסר שלם ובריא, עם עוצמה ועם עומק.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
