ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
מְלֵאִים אָנוּ רֶגֶשׁ מוּסָר, כְּמֵהִים אָנוּ לִהְיוֹת חַיִּים חַיֵּי טֹהַר, דִּמְיוֹנֵנוּ מַלְהִיב אֶת חֵשֶׁק לְבָבֵנוּ לְצַיֵּר הַיּוֹתֵר נִשְׂגָּב וְהַיּוֹתֵר נָאֶה, הַיּוֹתֵר טָהוֹר וְהַיּוֹתֵר נֶאֱצָל, הַחֵפֶץ הַפְּנִימִי שֶׁלָּנוּ חוֹשֵׁק שֶׁיִּהְיֶה רְצוֹנֵנוּ הַקָּבוּעַ טָהוֹר וְקָדוֹשׁ, שֶׁתִּהְיֶה כָּל מְגַמַּת חַיֵּינוּ בְּרוּרָה וּמְכֻוֶּנֶת לְהָאִידֵאָל הַיּוֹתֵר נִשְׂגָּב בַּחַיִּים.
התגשמות התשוקות
וְכָל אֵלּוּ הַתְּשׁוּקוֹת אֵינָן מִתְגַּשְּׁמוֹת כִּי אִם עַל יְדֵי מְסִירוּתֵנוּ הַפְּנִימִית וְהַחִיצוֹנָה אֶל אוֹר ד', אֶל הַמּוּסָר הָאֱלֹהִי*, הַמִּתְגַּלֶּה בַּתּוֹרָה, בַּמָּסֹרֶת, בַּשֵּׂכֶל, וּבַיֹּשֶׁר.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
41 - חינוך חלק י"ח
42 - חינוך חלק י"ז
43 - לימוד שבועי באמונה כט תמוז - ו אב תשעז
טען עוד
הַמּוּסָר שֶׁל חֹל* אֵינֶנּוּ עָמֹק, וְאֵינוֹ נִכְנָס בִּפְנִימִיּוּת הַנְּשָׁמָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָאָדָם נִמְשָׁךְ אַחֲרָיו לְטוֹבָה, עַל יְדֵי שֶׁמַּכִּיר אֶת הַיֹּשֶׁר שֶׁיֵּשׁ בְּדִבְרֵי הִגָּיוֹן, אֵין לְהַדְרָכָה זוֹ תְּפִיסָה עוֹמֶדֶת בִּפְנֵי הַהִסְתַּעֲרוּת שֶׁל תַּאֲווֹת שׁוֹנוֹת, כְּשֶׁהֵן מִתְעוֹרְרוֹת בְּחָזְקָה. וְקַל וָחֹמֶר שֶׁאֵין בְּיַד מוּסָר רָפוּי כָּזֶה לְהַדְרִיךְ אֶת הַכְּלָלוּת, אֶת הַצִּבּוּר הָאֱנוֹשִׁי בְּעָמְקוֹ וְהֶקֵּף גָּדְלוֹ, לַחְדֹּר* אֶל עֹמֶק הַנְּשָׁמָה, וְלַהֲפֹךְ אֶל הָאָדָם הַכְּלָלִי וְהַפְּרָטִי לֵב בָּשָׂר* תַּחַת לֵב אֶבֶן. לֹא יֵשׁ* עֵצָה אַחֶרֶת כִּי אִם שֶׁיִּהְיֶה מֻדְרָךְ עַל פִּי הַמּוּסָר הָאֱלֹהִי.
כדאיות הביסוס על המוסר האלוהי
וּכְדַאי הַדָּבָר, שֶׁיִּטְעֶה הָאָדָם בְּכַמָּה טָעֻיּוֹת בְּדֶרֶךְ מַהֲלָכוֹ, וּבִלְבַד שֶׁיְּבַסֵּס אֶת חֲזוֹן עוֹלָמוֹ וּמוּסַר חַיָּיו עַל פִּי אוֹתוֹ הָעֹמֶק שֶׁל הַמּוּסָר הָאֱלֹהִי, מִשֶּׁיְּמַעֵט בְּכִשְׁלוֹנוֹת וְיִחְיֶה חַיִּים רוּחָנִיִּים רְפוּיִים, עַל יְדֵי הַשְׁפָּעָה שִׁטְחִית שֶׁל הַמּוּסָר הַחִלּוֹנִי.
(אוֹרוֹת הַקֹּדֶשׁ חֵלֶק ג, מוּסַר הַקֹּדֶשׁ, הַמּוּסָר הָאֱלֹהִי, עמ' א-ב)
______________________
הַמּוּסָר הָאֱלֹהִי – מוסר שמקורו בדבר ה', ההדרכות המוסריות שבתורה. הַמּוּסָר שֶׁל חֹל – מוסר אנושי, המבוסס על חכמת האדם ומצפונו. לַחְדֹּר וכו' – המוסר האנושי אין בכוחו לחדור אל עומק הנשמה. לֵב בָּשָׂר וכו' – על-פי הפסוק "והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר" (יחזקאל לו). לֹא יֵשׁ – אין.
הקדמה
המוסריות הרבה שסובבת אותנו אינה דבר ברור מאליו. בעבר הרחוק רגישות מוסרית – במידה שאנו רגילים אליה היום – הייתה מחזה נדיר באנושות, והשיח שמקיף אותנו היום בכוחו ללמד עד כמה עולמנו הולך ומתקדם ללא הרף. אמנם, בהתאם לכך הולך וגדל גם הצורך לברר לעצמנו את יחסנו אליו – אל המוסר הטבעי – ואת המשמעות שלו בעבורנו. מה ערכו של מוסר זה? האם הוא כלול בתורה, או שמא הוא חלק נוסף? האם הוא אמור להיות תואם לתורה, וכיצד יש להתייחס למקרים שבהם הוא נראה כסותר אותה? פיתוח המוסר האנושי שלנו יכול להביא ברכה רבה, אך הוא יכול גם לגרום בלבול. לכן חשוב ביותר לקיים בירור מעמיק ביחס אליו. צירוף המוסר אל התורה עלול לגרום להתפתחות של מספר מערכות עצמאיות ומנותקות זו מזו, מה שגורר לפיזור נפשי ולחיי חיכוכים ופשרות. לעומת זאת, מתוך גישה נכונה, החיבור שבין המוסר האנושי למוסר האמוני והתורני יכול לרומם אותנו לקומה חדשה של חיי תורה, כשכל מצוות התורה והוראותיה משתלבות עם ערכים מלאי חום וטבעיות, מלאי רגש וחיות, כך שנוצרת מערכת הרמונית אחת.
ביאורים
טבע האדם מלא במוסריות. היא בולטת בכל מרחבי אישיותו: ברגשותיו, ברצונותיו ובשאיפות ההבנה והדמיון שלו. לאן דוחפת מוסריות זו? האם היא שואפת לבנות מוסר טבעי, שיהיה עצמאי מהתורה השמימית, ויציג אלטרנטיבה ואיום למוסר האלוהי? האם המוסר הטבעי והמוסר האלוהי מפריעים זה לזה או מסייעים זה לזה? למה יש לנו את שניהם, והאם הם באמת נועדו ליצור מערכות מוסריות שונות, או שחובה עליהם להשתלב למערכת אחת? ובכן, הרב קוק מלמדנו כי לא זו בלבד שהמוסריות הטבעית תתברֵך הרבה מהקישור שלה לאלוהים, אלא שהיא אפילו מחכה לזה מראשית היוולדה. המוסריות הטבעית לא נועדה כלל ליצור מערכת מוסרית נפרדת של חול. היא נועדה להכין אותנו למפגש עם המוסר האלוהי. המוסר הטבעי והאלוהי נוצרו מראש בהתאמה מלאה ומתוך כוונה שכל אחד יהיה מרכיב חלקי וחסר, המשתלם רק בעזרת האחר. אם-כן, כשמאפשרים למוסריות הטבעית ליצור מוסר של חול, שאינו מחובר לאלוהים, גם היא בעצמה ניזוקה מהעצמאות שלה. הבעֵרה המוסרית שבתוכנו גדולה כל כך, שהיא תשיג את מלוא הגשמתה רק בעזרת הקישור אל המוסר האלוהי. המוסר הטבעי לבדו אינו מְסַפֵּק את הכמיהה הטבעית שלנו. מוסר של חול הוא חסר עוצמה וחסר עומק, ואפילו אין בו מספיק כוח כדי להבטיח שבאמת תהיה מוסריות בחיים. שהרי אפילו אם הוא נותן לאדם שאיפה מוסרית – סערת התאוות עלולה להכשיל את הגשמתה. ומהו הגורם לכישלון? הניסיון להעמיד אותה כדבר העומד לעצמו, בניגוד לייעודה ובלא קישור לקב"ה. הדברים נכונים ביתר-שאת ביחס למוסר של החברה וביחס לשאיפה לקידומה באופן משמעותי. הכרחי לחבר את המוסר הטבעי לקב"ה. זאת למרות שבתחילת הדרך יכול להיות לזה מחיר. בתחילה המוסריות עלולה להפוך למלאכותית ולחסרת טבעיות, והמוסר האלוהי יכול לדחוק פרטים מסוימים במוסריות הטבעית שהם 'בלתי משתלבים' – לפני שילמד האדם כיצד הם אכן משתלבים. עם זאת, זו הדרך היחידה להצליח בסופו-של-דבר לממש מוסר שלם ובריא, עם עוצמה ועם עומק.
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
שופר
כאב הגלות ותקוות הגאולה
למה ללמוד גמרא?
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך עושים קידוש?
הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
עבודה שאין לה סוף
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
