ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
הַמִּסְגֶּרֶת הָאֱנוֹשִׁית צָרָה הִיא בַּעֲדֵנוּ*, כָּל כָּךְ גָּדוֹל הוּא רוּחֵנוּ, עַד שֶׁאָנוּ דּוֹרְשִׁים לְהִתְפַּשְּׁטוּתוֹ בִּמְלֹא קוֹמָתוֹ מְלֹא כֹּל.
הַמּוּסָר שֶׁלָּנוּ מִתְפַּשֵּׁט וְהוֹלֵךְ הוּא עַל כָּל בְּרִיָּה, עַל כָּל הַיֵּשׁ, וּמֻכְרָח הוּא מִפְּנֵי זֶה לִהְיוֹת מִתְגַּשֵּׁם עַל פִּי הָאִמְרָה* הַיּוֹצֵאת מֵאֲדוֹן כָּל עוֹלָמִים.
הַתּוֹרָה הַיִּשְׂרְאֵלִית מֻכְרַחַת הִיא לִהְיוֹת מִן הַשָּׁמַיִם, וּמִתְפַּשֶּׁטֶת הִיא עַל הָאָרֶץ, בְּכִשְׁרוֹן הָאֻמָּה הַפְּנִימִי, הַמֻּתְאָם לְאוֹתוֹ הָאוֹר הַשְּׁמֵימִי, שֶׁכָּל סְעִיפָיו הוֹלְכִים הֵם בְּאוֹתָם הָעֲקֵבוֹת שֶׁל הַגְשָׁמַת הַמּוּסָר הָעֶלְיוֹן, שֶׁלְּמַעְלָה מִכָּל הַגְבָּלָה, עַל מְלֹא כֹּל.
אַתָּה הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאַתָּה הוּא לָעוֹלָם הַבָּא, לֹא יִקָּרְעוּ הָעוֹלָמוֹת זֶה מִזֶּה, לֹא יִקָּרְעוּ הַפְּרָטִים מֵעַל הַכְּלָל, לֹא יִקָּרְעוּ וְלֹא יִפָּרְדוּ הַמִּדּוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת אֵלּוּ מֵאֵלּוּ, וְלֹא יִנָּתֵק הַכֹּל מֵאֵין סוֹף, וְלֹא יְעֻרְטַל* אוֹר אֵין סוֹף מִכָּל הַתִּקּוּנִים הַפְּרָטִיִּים, פְּרָטֵי הַפְּרָטִים, שֶׁהַכֹּל מִשְׂתַּגֵּב* בְּשִׂגּוּב אֶחָד, הַכֹּל מְבֹרָךְ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם, בָּרוּךְ ד' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם, וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה.
(אוֹרוֹת הַקֹּדֶשׁ חֵלֶק ג, מוּסַר הַקֹּדֶשׁ, הַמּוּסָר הַכְּלָלִי הָעֶלְיוֹן, עמ' ג)
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
76 - מצוות חלק א'
77 - מצוות חלק ב'
78 - לימוד שבועי באמונה יז- כג סיון תשע"ז
טען עוד
הָאִמְרָה – הדיבור, הציווי. יְעֻרְטַל – יסירו ממנו. מִשְׂתַּגֵּב – מתרומם.
ביאורים
בלִבנו טמונות שאיפות אינסופיות, שאינן מסתפקות במטרות סופיות, גדולות ככל שתהיינה. ויתור על שאיפות אלו גוזר מחנק לנפש הגדולה שבתוכנו. אולם, מעצם היותן אינסופיות הן אינן בנות-יישום, וסופן תסכול ושברון. יש שיאמרו, אם-כן, כי על האדם 'להתבגר'. עליו להבין שהמציאות אינה כפי שהוא מדמיין בחלומותיו, ועליו לאמץ שאיפות סופיות תוך השלמה עם ייסורי המחנק והייאוש. האמנם? האם לשם כך נתן לנו הקב"ה נפש גדולה כל כך? נועדנו לגדולות. מטרות סופיות הן הכרחיות, אך לא כתחליף לאינסוף. תפקידן להוות גשר מחבר בין ההווה לבין האינסוף. סוד הגאולה הנפשית טמון ברמת ההצלחה של שילוב הסופיות והאינסופיות בחיים. השאיפות האינסופיות הולכות ומתגשמות דרך שאיפות סופיות, וההתקדמות המוחשית בשאיפות הסופיות מחיה את השאיפות האינסופיות, את הביטחון – שבהתקדמות התמידית לקראתן אנו משיגים אותן למעשה – ואת בערת הלב. זהו תפקיד התורה האלוהית שלנו, שהרי אם השאפתנות האנושית היא אינסופית מיסודה, כל שכן ששאיפת ישראל לתיקון עולם היא כזו. השאיפה הטמונה עמוק בתוך לִבנו, לפעמים אפילו שלא במודע, היא רחבה הרבה יותר מתיקון האנושות. שאיפתנו לגאול ולתקן את כל המציאות. אפילו אם לא ברור לנו לאיזה עוד גודל אפשר לעלות – עדיין נשאף עוד מעבר לאופקים שלעת עתה אנו מצליחים לראות. על כן אנו זקוקים להדרכה אלוהית.
התורה הותאמה בדיוק לגדלות הנפשית הזו. היא מגיעה מהמקום הכי גבוה בשמים, מהמקום של השאיפות הנשגבות ביותר, ויחד עם זאת היא יורדת עד למקרים הספציפים וה'קטנים' ביותר. אור גדול זה טמון בתורה, והוא יוצא לפועל בעזרת הכישרון הרוחני של עם ישראל. התביעה של עם ישראל לתיקון היא תביעה רחבה וכוללת כל, ולכן רק מוסר שבא משמים, מבורא הכול, יכול להתאים לתביעה הפנימית שבקרבנו.
הקב"ה עִמנו גם בעולם הזה, הסופי, וגם בעולם הבא, האינסופי. פירוד בין השניים גורם לקרע ולכאב. עולמות אלו הם חלק ממערכת אחת שמוכרחת להיות מאוחדת. דרך העולם הזה נושמים את העולם הבא, דרך שאיפות סופיות – חיים את האינסופיות.
הרחבות
שיר מרובע
הַמִּסְגֶּרֶת הָאֱנוֹשִׁית צָרָה הִיא בַּעֲדֵנוּ. הרב קוק מבאר שהתורה מדריכה את האדם ואת העם בכל מעשיו. כך היא 'מתפשטת על פני כל הארץ', ומסוגלת להשפיע על המציאות המאוחדת כולה. כמו עץ, הפרטים הקטנים אינם מנותקים; הם הפירות של הכללים שמעליהם. מסיבה זו תיקון האנושות אינו מספיק לנו – אנו שואפים לרומם את המציאות כולה: ישראל, מדבר, חי, צומח ודומם.
בפסקה אחרת באורות הקודש, משרטט הרב קוק את מבנה הנפש השונה שיש לאנשים השונים: "יש שהוא שר שירת נפשו, ובנפשו הוא מוצא את הכל, את מלא הסיפוק הרוחני במילואו. ויש שהוא שר שירת האומה, יוצא הוא מתוך המעגל של נפשו הפרטית, שאינו מוצא אותה מורחבת כראוי... ויש אשר עוד תתרחב נפשו עד שיוצא ומתפשט מעל גבול ישראל, לשיר את שירת האדם... ויש אשר עוד מזה למעלה ברוחב יתנשא, עד שמתאחד עם כל היקום כולו, עם כל הבריות, ועם כל העולמים , ועם כולם אומר שירה, זה הוא העוסק בפרק שירה בכל יום שמובטח לו שהוא בן עולם הבא... ויש אשר עולה עם כל השירים הללו ביחד באגודה אחת, וכולם נותנים את קולותיהם... כולן יחד מתמזגות בקרבו בכל עת ובכל שעה" [אורות הקודש ב, עמ' תמד].
בעם ישראל יש סוגים שונים של נשמות, ובהתאם לכך נבנות שאיפות התיקון. בתחילת הדרך שאיפות התיקון מצומצמות אצל רוב האנשים, אך ככל שהאדם מתעלה, הן הולכות ומשתכללות – מתיקון הנפש הפרטית ועד תיקון המציאות כולה. גם בשלבים הראשונים, כשמוקד ההתקדמות הוא הנפש הפרטית, צריך לזכור שאיננו מסתפקים בכך, אלא שואפים לתקן את המציאות כולה.
איך מותר להכין קפה בשבת?
אנחנו קודש למענך
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
למה ללמוד גמרא?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות שטיפת כלים בשבת
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך עושים קידוש?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
