ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
הַמִּסְגֶּרֶת הָאֱנוֹשִׁית צָרָה הִיא בַּעֲדֵנוּ*, כָּל כָּךְ גָּדוֹל הוּא רוּחֵנוּ, עַד שֶׁאָנוּ דּוֹרְשִׁים לְהִתְפַּשְּׁטוּתוֹ בִּמְלֹא קוֹמָתוֹ מְלֹא כֹּל.
הַמּוּסָר שֶׁלָּנוּ מִתְפַּשֵּׁט וְהוֹלֵךְ הוּא עַל כָּל בְּרִיָּה, עַל כָּל הַיֵּשׁ, וּמֻכְרָח הוּא מִפְּנֵי זֶה לִהְיוֹת מִתְגַּשֵּׁם עַל פִּי הָאִמְרָה* הַיּוֹצֵאת מֵאֲדוֹן כָּל עוֹלָמִים.
הַתּוֹרָה הַיִּשְׂרְאֵלִית מֻכְרַחַת הִיא לִהְיוֹת מִן הַשָּׁמַיִם, וּמִתְפַּשֶּׁטֶת הִיא עַל הָאָרֶץ, בְּכִשְׁרוֹן הָאֻמָּה הַפְּנִימִי, הַמֻּתְאָם לְאוֹתוֹ הָאוֹר הַשְּׁמֵימִי, שֶׁכָּל סְעִיפָיו הוֹלְכִים הֵם בְּאוֹתָם הָעֲקֵבוֹת שֶׁל הַגְשָׁמַת הַמּוּסָר הָעֶלְיוֹן, שֶׁלְּמַעְלָה מִכָּל הַגְבָּלָה, עַל מְלֹא כֹּל.
אַתָּה הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאַתָּה הוּא לָעוֹלָם הַבָּא, לֹא יִקָּרְעוּ הָעוֹלָמוֹת זֶה מִזֶּה, לֹא יִקָּרְעוּ הַפְּרָטִים מֵעַל הַכְּלָל, לֹא יִקָּרְעוּ וְלֹא יִפָּרְדוּ הַמִּדּוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת אֵלּוּ מֵאֵלּוּ, וְלֹא יִנָּתֵק הַכֹּל מֵאֵין סוֹף, וְלֹא יְעֻרְטַל* אוֹר אֵין סוֹף מִכָּל הַתִּקּוּנִים הַפְּרָטִיִּים, פְּרָטֵי הַפְּרָטִים, שֶׁהַכֹּל מִשְׂתַּגֵּב* בְּשִׂגּוּב אֶחָד, הַכֹּל מְבֹרָךְ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם, בָּרוּךְ ד' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם, וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה.
(אוֹרוֹת הַקֹּדֶשׁ חֵלֶק ג, מוּסַר הַקֹּדֶשׁ, הַמּוּסָר הַכְּלָלִי הָעֶלְיוֹן, עמ' ג)
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
76 - מצוות חלק א'
77 - מצוות חלק ב'
78 - לימוד שבועי באמונה יז- כג סיון תשע"ז
טען עוד
הָאִמְרָה – הדיבור, הציווי. יְעֻרְטַל – יסירו ממנו. מִשְׂתַּגֵּב – מתרומם.
ביאורים
בלִבנו טמונות שאיפות אינסופיות, שאינן מסתפקות במטרות סופיות, גדולות ככל שתהיינה. ויתור על שאיפות אלו גוזר מחנק לנפש הגדולה שבתוכנו. אולם, מעצם היותן אינסופיות הן אינן בנות-יישום, וסופן תסכול ושברון. יש שיאמרו, אם-כן, כי על האדם 'להתבגר'. עליו להבין שהמציאות אינה כפי שהוא מדמיין בחלומותיו, ועליו לאמץ שאיפות סופיות תוך השלמה עם ייסורי המחנק והייאוש. האמנם? האם לשם כך נתן לנו הקב"ה נפש גדולה כל כך? נועדנו לגדולות. מטרות סופיות הן הכרחיות, אך לא כתחליף לאינסוף. תפקידן להוות גשר מחבר בין ההווה לבין האינסוף. סוד הגאולה הנפשית טמון ברמת ההצלחה של שילוב הסופיות והאינסופיות בחיים. השאיפות האינסופיות הולכות ומתגשמות דרך שאיפות סופיות, וההתקדמות המוחשית בשאיפות הסופיות מחיה את השאיפות האינסופיות, את הביטחון – שבהתקדמות התמידית לקראתן אנו משיגים אותן למעשה – ואת בערת הלב. זהו תפקיד התורה האלוהית שלנו, שהרי אם השאפתנות האנושית היא אינסופית מיסודה, כל שכן ששאיפת ישראל לתיקון עולם היא כזו. השאיפה הטמונה עמוק בתוך לִבנו, לפעמים אפילו שלא במודע, היא רחבה הרבה יותר מתיקון האנושות. שאיפתנו לגאול ולתקן את כל המציאות. אפילו אם לא ברור לנו לאיזה עוד גודל אפשר לעלות – עדיין נשאף עוד מעבר לאופקים שלעת עתה אנו מצליחים לראות. על כן אנו זקוקים להדרכה אלוהית.
התורה הותאמה בדיוק לגדלות הנפשית הזו. היא מגיעה מהמקום הכי גבוה בשמים, מהמקום של השאיפות הנשגבות ביותר, ויחד עם זאת היא יורדת עד למקרים הספציפים וה'קטנים' ביותר. אור גדול זה טמון בתורה, והוא יוצא לפועל בעזרת הכישרון הרוחני של עם ישראל. התביעה של עם ישראל לתיקון היא תביעה רחבה וכוללת כל, ולכן רק מוסר שבא משמים, מבורא הכול, יכול להתאים לתביעה הפנימית שבקרבנו.
הקב"ה עִמנו גם בעולם הזה, הסופי, וגם בעולם הבא, האינסופי. פירוד בין השניים גורם לקרע ולכאב. עולמות אלו הם חלק ממערכת אחת שמוכרחת להיות מאוחדת. דרך העולם הזה נושמים את העולם הבא, דרך שאיפות סופיות – חיים את האינסופיות.
הרחבות
שיר מרובע
הַמִּסְגֶּרֶת הָאֱנוֹשִׁית צָרָה הִיא בַּעֲדֵנוּ. הרב קוק מבאר שהתורה מדריכה את האדם ואת העם בכל מעשיו. כך היא 'מתפשטת על פני כל הארץ', ומסוגלת להשפיע על המציאות המאוחדת כולה. כמו עץ, הפרטים הקטנים אינם מנותקים; הם הפירות של הכללים שמעליהם. מסיבה זו תיקון האנושות אינו מספיק לנו – אנו שואפים לרומם את המציאות כולה: ישראל, מדבר, חי, צומח ודומם.
בפסקה אחרת באורות הקודש, משרטט הרב קוק את מבנה הנפש השונה שיש לאנשים השונים: "יש שהוא שר שירת נפשו, ובנפשו הוא מוצא את הכל, את מלא הסיפוק הרוחני במילואו. ויש שהוא שר שירת האומה, יוצא הוא מתוך המעגל של נפשו הפרטית, שאינו מוצא אותה מורחבת כראוי... ויש אשר עוד תתרחב נפשו עד שיוצא ומתפשט מעל גבול ישראל, לשיר את שירת האדם... ויש אשר עוד מזה למעלה ברוחב יתנשא, עד שמתאחד עם כל היקום כולו, עם כל הבריות, ועם כל העולמים , ועם כולם אומר שירה, זה הוא העוסק בפרק שירה בכל יום שמובטח לו שהוא בן עולם הבא... ויש אשר עולה עם כל השירים הללו ביחד באגודה אחת, וכולם נותנים את קולותיהם... כולן יחד מתמזגות בקרבו בכל עת ובכל שעה" [אורות הקודש ב, עמ' תמד].
בעם ישראל יש סוגים שונים של נשמות, ובהתאם לכך נבנות שאיפות התיקון. בתחילת הדרך שאיפות התיקון מצומצמות אצל רוב האנשים, אך ככל שהאדם מתעלה, הן הולכות ומשתכללות – מתיקון הנפש הפרטית ועד תיקון המציאות כולה. גם בשלבים הראשונים, כשמוקד ההתקדמות הוא הנפש הפרטית, צריך לזכור שאיננו מסתפקים בכך, אלא שואפים לתקן את המציאות כולה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
