ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
כָּל זְמַן שֶׁלֹּא יְלַמֵּד לְעַצְמוֹ שֶׁתִּתְבָּרֵר לוֹ מַעֲלַת נִשְׁמַת הָאָדָם וּמַעֲלַת יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת הָרְאוּיָה לְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל לְבִנְיַן הַמִּקְדָּשׁ וּגְדֻלַּת יִשְׂרָאֵל וְהִתְרוֹמְמוּתָם בָּעוֹלָם, כִּמְעַט שֶׁאִי-אֶפְשָׁר לִטְעֹם טַעַם עֲבוֹדָה. ט
הצורך בידיעת מעלת הנפש
שֶׁהֲרֵי כֵּיוָן שֶׁחֲזַ"ל אָמְרוּ (סִפְרֵי פָּרָשַׁת עֵקֶב) עַל פָּסוּק "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם": "עֲבוֹדָה בַּלֵּב זוֹ תְּפִלָּה", אִם כֵּן הַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת הָעֲבוֹדָה וְאֵינוֹ רָאוּי לַעֲבוֹדָה כִּי אִם כְּשֶׁיִּהְיֶה בְּמַצַּב דַּעַת יִרְאַת ד' כָּל כָּךְ עַד שֶׁיִּהְיוּ עִנְיְנֵי הַתְּפִלָּה קְרוֹבִים אֶל לְבָבוֹ*. וְאִם לֹא יֵדַע מַעֲלַת נַפְשׁוֹ אֵיךְ יִתְפַּלֵּל בְּרָצוֹן שָׁלֵם וְהַרְגָּשַׁת חִסָּרוֹן שֶׁיְּחָנֵּהוּ* הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דֵּעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר, אַחֲרֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְכָל טוּב, מֶה חָסֵר לוֹ אִם חַס וְשָׁלוֹם לֹא יַשְׂכִּיל וְיָבִין, אִם כֵּן צָרִיךְ לִלְמֹד וּלְהַעֲמִיק עַד שֶׁיְּצֻיַּר לוֹ בְּבֵרוּר וִידִיעָה שְׁלֵמָה גֹּדֶל חֶסְרוֹנוֹ לְדֵעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל, יִצְמָא לָזֶה וְיִתְפַּלֵּל בְּאַהֲבָה מִקִּירוֹת לֵב שֶׁיְּחָנֵּהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּזֶה, וְד' הַטּוֹב לֹא יִמְנַע טוּבוֹ לַהֹלְכִים בְּתָמִים.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
95 - תפילה חלק ג'
96 - תפילה חלק ד'
97 - תפילה חלק ה'
טען עוד
וְאִם לֹא יֵדַע מַעֲלַת יִשְׂרָאֵל אֵיךְ יִתְפַּלֵּל בְּלֵב שָׁלֵם עַל גְּאֻלָּתָם? שֶׁוַּדַּאי אֵין הַכַּוָּנָה הָרְצוּיָה בִּתְפִלַּת בִּרְכַּת גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל רַק עַל מַכְאוֹבֵי נַפְשׁוֹ שֶׁמַּרְגִּישׁ מִצַּד עַצְמוֹ מֵעֹל הַגָּלוּת, כִּי עִנְיַן הַבְּרָכָה מֵעִיד שֶׁהָרָצוֹן בָּהּ מִצַּד מַעֲלַת יִשְׂרָאֵל וּקְדֻשָּׁתָם. וְאִם לֹא יַשְׂכִּיל מַעֲלַת הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה וּסְגֻלָּתָהּ וּקְדֻשָּׁתָהּ אֵיךְ יִתְפַּלֵּל עַל בִּנְיַן יְרוּשָׁלַיִם, וְהַתְּפִלָּה הִיא דַּוְקָא מִקִּירוֹת הַלֵּב כְּשֶׁמַּרְגִּישׁ שֶׁהוּא חָסֵר בְּדָבָר.
הזהירות מהנאות הגוף
וְהִנֵּה הַתְּפִלָּה הִיא בְּדִיקָה גְּדוֹלָה לָאָדָם אִם הוּא מְטַהֵר נַפְשׁוֹ בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹן יוֹצְרוֹ יִתְבָּרַךְ וְאִם הוּא קָרוֹב לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹן קוֹנוֹ. עַל כֵּן מְאֹד חַיָּב הָאָדָם לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִמָּשֵׁךְ אַחַר רְצוֹן עַצְמוֹ בַּהֲנָאוֹת הַגּוּף מִמַּאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי יֻטְבַּע* בּוֹ טֶבַע הַחָמְרִי עַד שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁהַדְּבָרִים הָאֲמִתִּיִּים הַקְּדוֹשִׁים חֲסֵרִים לוֹ*, וְאִם כֵּן יְאַבֵּד תְּפִלָּתוֹ שֶׁהִיא כְּלָל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדָה, כִּי כֵּיוָן שֶׁמִּתְנַחֵם בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ לֶאֱכֹל וּלְשָׂבְעָה וּכְאֵלֶּה הַהֲבָלִים לֹא יְצַיֵּר בְּהִתְפַּלְּלוֹ בְּשֶׁבַח "עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ" וְ"עַל כֵּן נְקַוֶּה", שֶׁיְּתֻקַּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי וְהָאֱלִילִים יִכָּרְתוּ וְהָרְשָׁעִים יִפְנוּ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מַה יַּזִּיקוּ הָאֱלִילִים לַאֲשֶׁר עֵינָיו וְלִבּוֹ לְמַלֹּאת כְּרֵסוֹ מַעֲדַנִּים, וּבִהְיוֹת צִיּוּרֵי הַתַּאֲוָה בִּלְבָבוֹ לֹא יַשְׂכִּיל וְלֹא יָבִין. עַל כֵּן יִתְחַזֵּק הָאָדָם וְיִתְחַכֵּם וְיִרְאֶה עֵצָה לְנַפְשׁוֹ, וּמֵאֱלֹהֵי הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים הֶחָפֵץ בִּשְׁלֵמוּתֵנוּ, שֶׁזֶּהוּ* כְּבוֹדוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ, נְבַקֵּשׁ וְנִשְׁפֹּךְ שִׂיחֵנוּ יַדְרִיכֵנוּ בִּנְתִיבָתוֹ וְיָאֵר לָנוּ בְּאוֹרוֹ הַגָּדוֹל, שֶׁנֵּדַע וְנַשְׂכִּיל מָה הוּא יִתְבָּרַךְ דּוֹרֵשׁ מֵאִתָּנוּ וּמַהוּ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו.
(מוּסַר אָבִיךָ, מֵעֵין הַקְדָּמָה, ג)
______________________
שֶׁיְּחָנֵּהוּ – שייתן לו. יֻטְבַּע – ייקבע בו. שֶׁזֶּהוּ – שלמותו היא כבוד ה'.
ביאורים
עבודת ה' בשלמותה חייבת לנבוע מתוך העמקה והבנה. כדי להמחיש זאת, מסביר הרב קוק את עבודת התפילה כשמה – 'עבודה', כלומר דורשת מאתנו לעבוד ולהתאמץ. התפילה בנוסח שקבעו אנשי כנסת הגדולה מורכבת מבקשות, שצריכות לבוא מקירות לבו של המתפלל. המטרה היא, אם-כן, בלב וברצון, אך בלא לימוד והבנה במהות הדברים שאנו מבקשים, סביר להניח שלא ממש נזדהה עם הדברים שאנו מבקשים, וממילא – תהיה התפילה ריקה ובלי משמעות. לכן על עובד ה' מוטלת חובת לימוד, שיביא להבנה, שתוליד הזדהות ורצון בנושאי התפילה – מהי חשיבותה של ארץ ישראל שעליה אנו מתפללים? מהי מעלת נפש האדם, שאנו רוצים שה' ימלא אותה בחכמה ודעת? מדוע אנו מצפים לבניין בית המקדש? ועוד ועוד. לכן מסביר הרב קוק שהתפילה היא 'בדיקה גדולה', כי היא הזדמנות לבחון עד כמה אנו מחוברים ומזדהים עם הערכים שעליהם אנו מתפללים ומבקשים מכוח תקנת אנשי כנסת הגדולה: האם אנו מבקשים את הדברים שבנוסח התפילה בזעקה מקירות הלב? בשולי הדברים מדגיש הרב קוק שכדי להזדהות עם ערכים עליונים ורוחניים, יש גם להיזהר מלהימשך אחרי הנאות העולם הזה. ההתעסקות בהנאות גשמיות, כגון מאכלים טעימים וכדומה, גורמת לאדם לשקוע בהן ולהסתפק בהנאות אלה, במקום להתרומם ולהשתוקק להשלמת החסרונות המהותיים באמת.
הרחבות
הלימוד לפני התפילה ולא בשעת התפילה
אִם-כֵּן הַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת הָעֲבוֹדָה וְאֵינוֹ רָאוּי לַעֲבוֹדָה כִּי אִם כְּשֶׁיִּהְיֶה בְּמַצַּב דַּעַת יִרְאַת ד' כָּל כָּךְ עַד שֶׁיִּהְיוּ עִנְיְנֵי הַתְּפִלָּה קְרוֹבִים אֶל לְבָבוֹ. כדי לקרב את ענייני התפילה אל לבו, על האדם ללמוד ולרכוש ידיעות רוחניות, שהן העומדות בבסיס התפילה. במקום אחר מבהיר הרב, כי לימוד והבנת ענייני התפילה אינם נעשים בשעת התפילה עצמה, אלא רק כהכנה והקדמה לה: "התורה תתן לאדם תמיד השגות שכליות הנובעות חדשות בכל עת ואמיתיות קיימות לעד ממקור האמיתי שהיא חיי עולם. התפילה לא תעסוק לא בהודעת ידיעות חדשות והעשרת השכל באמיתיותן כי אם להשתמש בחלקן של הידיעות הידיעות וקבועות ולהעמיק בכוח ההרגש את הרושם של הידיעות המוסריות על כוחות הנפש" [עין אי"ה שבת א, ו]. תפקיד התורה והלימוד הוא לברר את המושכלות האלוהיות, את האמת התורנית. על גבי זה – תפקיד התפילה הוא 'להוריד' את אותן תובנות מהשכל אל הנפש והרגש.
זהירות מרצון חומרי
כִּי יֻטְבַּע בּוֹ טֶבַע הַחָמְרִי עַד שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁהַדְּבָרִים הָאֲמִתִּיִּים הַקְּדוֹשִׁים חֲסֵרִים לוֹ. עיקרון זה, שמשיכה לדברים חומריים מעכבת ומפריעה לתפילה, מתבטא גם באיסור לאכול לפני התפילה, כפי שמבאר הרב קוק : "ההרגשות הראשונות שבהתחלת כל יום פועלות הן באדם לכונן על פיהן את כיוון הנהגותיו ותהלוכותיו בחיים. אבל כאשר קודם לתפילה כבר יקדם על דמו עול התאווה החומרית של האכילה, הרי הוטבע בו מקודם הרצון הבהמי.... אלא תשתדלו שיהיו ראשית הרגשות נעלות ומכוונות לתכלית השלמות האמיתית ותמשיכו עליו, על הכוח המוטבע בו, בקומכם בבוקר, בהיות עדיין פנוי באותו יום ממשא ציור חדש, את רצון התפילה והשפעתו, הבאה בהרגשת הנפש, שהיא דבקות האדם עם בוראו ואז חזקתו שילך בה כל היום" [עולת ראיה א, עמ' רנח].
לעילוי נשמת מרן הגאון הרב מרדכי אליהו בן מזל זצוק"ל
לעילוי נשמת שאשא שרה בת ר' נתן נטע ורבקה ע"ה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
האם אדם שעובד את ה' הוא אדם חופשי?
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך עושים קידוש?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מדוע פורים גדול מכיפורים?
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
