ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
כדי להבין זאת נתבונן במשמעות הרוחנית של עמון ומואב. הנטיה האנושית מורכבת משני חלקים, חלק אחד שרוצה את טובת הכלל, חסד ועזרה המוחלטת לאחר ללא חשיבה על עצמו וחלק שני שמרוכז בפרטיות האדם, בדאגה לעצמו ורצונו הפרטי. ניתן לכנות את שתי הנטיות האלו בשם "חסדים" ו"גבורות".
בגן עדן נברא האדם בשאיפת חסד חזקה, "לעובדה ולשומרה", לטפל בעצי הגן, אבל הנחש, שמבטא את שאיפות הפרטיות והאגו, הצליח לשכנע אותו ללכת אחרי נטיות ליבו הפרטיות ולאכול מפרי עץ הדעת שהיה טוב למראה. בעקבות זאת התגברו השאיפות הפרטיות באדם והוא גורש מגן העדן. כעת עליו לתקן במשך אלפי שנים את מידותיו עד שיוכל לחזור לשם.
כדי להתמודד עם הנטייה הפרטית והאגו אפשר לפעול בשתי צורות, ניתן לנסות למחוק את הפרטיות ולבטל את עצמו לחלוטין, אבל ניתן גם להפנים את האחדות וההרמוניה של כל המציאות עד שיחוש שכל הבריאה היא גוף אחד גדול וממילא ההטבה לזולת תהיה חשובה לו כמו ההטבה לעצמו ולא תהיה סתירה בין הכוחות. זו התכלית החיובית בקיומו של הנחש, כדי להפיל את האדם לתוך הפרטיות, ומתוך הפרטיות הזו האדם ילך ויבנה את שאיפות החסד שבו, ימתיק את הגבורות ויברר שגם הפרטיות משרתת את התהליך הכללי של התקדמות המציאות כולה באופן מאוחד והרמוני.
עמון ומואב מבטאים את שיא הפרטיות, מקורם מנטייה פרטית של בנות לוט להתכנס בתוך עצמן, להקים זרע מאביהם, בלי להיעזר באנשים מבחוץ, עמון מבטא את ה"עממיות", הלאומנות התוקפנית, את הגסות של עם הדואג לעצמו בלבד ולא אכפת לו משאר העמים ומואב מבטא את הגזעיות, ההתרבות של בת מאביה, את הרצון לשמור על הגזע שלו בלבד בלי להתחבר לאף גזע אחר, תוך תחושת עליונות ושיעבוד הגזעים האחרים.
העובדה שבני עמון ומואב לא נתנו לעם ישראל להיכנס לארצם איננה מתוך כך שהם פחדו, אלא מתוך תחושת עליונות לאומית וגזעית כלפי השונה והאחר, תחושה שאין זה מכובד לתת שום דבר לעם או גזע אחר, הנטיה הזו היא הסיבה שאסור להתחתן איתם.
רק שנים רבות לאחר מכן יופיע ישי אבי דוד, ש"מת בעטיו של נחש" (בבא בתרא, י"ז), כלומר שניצח את הפרטיות של הנחש, על ידי כך שהבין שהעולם כולו הוא הרמוניה ואחדות גדולה ולכן התרומה לפרטיותו היא גם תרומה לכלל והדאגה לזולת היא חלק מהדאגה לעצמו, כולנו ריקמה אנושית גדולה.
ישי מוליד את דוד, "אדמוני עם יפה עיניים" ש"הורג מכח הסנהדרין", אדם שיכול לקחת את הנטיות הפרטיות והעזות של עמון ומואב מהם יצא ולפעול בכוחם לצורך תיקון העולם וייסוד חברת מופת של חסד ורחמים. רק בתקופת דוד ניתן סוף סוף לדרוש "עמוני ולא עמונית" ולהוציא את נקודת הטוב גם מן הנטיות הפרטיות של עמון ומואב.
דוד מבטא את התכלית של עם ישראל, להיות מקושרים אל הקודש והאחדות בלי סתירה מול הפרטיות, אלא לחוש בהרמוניה כל כך גדולה אל העולם, שהאדם יחוש שהכלל כולו הוא חלק מהפרטיות שלו, כמו שהמשפחה שלו היא חלק ממנו, כך יוכל האדם לקחת את כוחות הפרטיות שלו לפן החיובי והמתוקן שלהם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
