ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
"וְחָנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל דִּגְלוֹ לְצִבְאֹתָם" (א' נב) "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד" (ב' ב).
נשאלת השאלה מה משמעותו של הדגל? האם הוא רק בבחינת "נס להתנסס" או שיש לו משמעות נוספת. רש"י במקום, מיחס לדגל רק משמעות של סימן היכר וז"ל:
"כל דגל יהיה לו אות מפה צבועה תלויה בו. צבעו של זה לא כצבעו של זה, צבע כל אחד כגוון אבנו הקבועה בחשן, ומתוך כך יכיר כל אחד את דגלו" (שם).
אבן עזרא מעביר אותנו לכיוון של חכמי האמת ותורת הסוד וקושר בין "מעשה מרכבה" שראה יחזקאל בן בוזי הכהן ובין הדמויות שהיו מצוירות על הדגלים וז"ל:
"...עד שידמו לכרובים שראה יחזקאל הנביא" (שם).
האברבנאל בעקבות הרשב"ם מסביר את תפקיד הדגל כחלק מן הסדר הדרוש במסגרת ההכנות למלחמה לכיבוש הארץ המובטחת. כל ההסברים הללו רואים בדגל אמצעי לציון, שמתנוסס בגובה, כנהוג כיום. על כל הפרושים דלעיל קשה מה מוסיף הדגל על האות? לכן שד"ל בעקבות האונקלוס מושך אותנו לכיוון אחר לגמרי, וז"ל:
"אבל הוא כתרגום אונקלוס ("גבר על טקסיה") וכל הקדמונים " חברה מסודרת".
ה"דגל" נבדל מן המחנה להיות אנשיו קבועים ומסודרים תחתיו, וה"מחנה" אפשר שיהיה ארעי, שיתחברו אנשיו כאשר יזדמן". שד"ל מביא ראיה לשונית לשיטתו מכך שהדגל בכתוב מתייחס לאנשים ולא לאות, לנס שמתנוסס, למפה שתלויה. לטענתו רק בשלב שני הושאל הביטוי והפך להיות מושג נרדף לסימן שמתנוסס.
"דינא דמלכותא דינא" הוא מושג שטבע שמואל, האמורא שהתמחה בדיני ממונות (כמו שקבעה הגמרא בכורות מט ע"ב והפוסקים בעקבותיה "הלכתא כשמואל בדיני") בכמה מקומות בש"ס (נדרים כח ע"ב, גיטין י ע"ב, ב"ק קיג ע"א ועוד) ואין מי שחולק עליו. גדולי הראשונים והאחרונים ניסו למצא מקור להלכה זו. הרמב"ם (הלכות גזלה ואבדה פרק ה ה' יח)
והרשב"ם (בבא בתרא דף נד ע"ב) הסבירו שהלכה זו מחייבת כיוון שאזרחי המדינה קיבלו על עצמם את השלטון וממילא את החובה לציית לחוקיו. אחרים ראו זאת כחלק מהגדרת השלטון כריבון ואדון שרשאי וחייב להטיל את מרותו על נתיניו וממילא רשאי לגרש מארצו את מי שאיננו שומר את חוקיו.
הרצון למצוא מקור בכתובים הביא את "חתם סופר" לתלות הלכה זו במדרש על פסוק משיר השירים (עיין שו"ת חלק ה (חו"מ) סימן מד ד"ה והנה הא, עי"ש). יתכן והסברו של שד"ל בעקבות האונקלוס פותח לנו פתח חדש בהבנת המקור להלכה אוניברסלית זו. עם ישראל יצא ממצרים ובכך, יצא כל יהודי ויהודי לחירות. כל אחד מן היוצאים הפסיק להיות עבד של פרעה וזכה בחירות אישית שהקנתה לו זכויות רבות. הזכות לקנין פרטי, בעלות על זמנו, בעלות על כשרונותיו והזכות לחופש העיסוק. דא עקא כל הזכויות הללו ניתנות למימוש רק אם הפרט הוא חלק מחברה מסודרת ומאורגנת שחייה מנוהלים על פי חוק לכל , שכולם שוים בפניו. אם אין סדרי שלטון המבוססים על עקרונות צדק, חייו של הפרט אינם שוים יותר מקליפת השום וזכויותיו נרמסות ברגל גסה בידי אלימים וליסטים. (עיין בדבריו של הר"ן בתחילת הדרוש האחד עשר וברמב"ם שם). על כן לאחר היציאה ממצרים, נדרש משה לארגן את העם לחיים במסגרת מחייבת של חוקים שמטרתם להבטיח את הסדר הציבורי וממילא את האפשרות למימוש זכויותיו של הפרט "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ" . חוקים אלה משתנים על פי הזמן והמקום ועל כן לא פורטו כחלק מחוקי התורה. התורה מחייבת אותנו לציית ל"דינא דמלכותא" כבסיס לאפשרות של, חיים על פי ההלכה.
הבה נמשיך להתפלל תפילה לשלום המדינה, מדינה שחוקיה האזרחיים יחייבו את הכל,
כולם יהיו שוים לפני החוק. כך יווצר הבסיס המדיני לפריחתה כמדינה יהודית
שערכיה הם ערכי התורה.
"בזאת התורה" - איזו תורה?
שלושה שותפים באדם
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך ללמוד אמונה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הלכלוך הקדוש
הנאה ממעשה שבת
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
