ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
תלמידי הגר"א לימדונו כי החתונה עליה מדובר מתקיימת בין ה'דוד' ל'רעיה'. החתן הוא 'קודשא בריך הוא' והכלה היא 'כנסת ישראל', הזוג 'יגור' ב'ירושלים של מעלה'. גם בירושלים של מטה נמצא "הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה" (דברים יב, ה). והַמָּקוֹם הוא גם כינויו של 'קודשא בריך הוא', מי שמשכין את שכינתו שם. למה דווקא שם? כי שם נקודת החיבור בין ירושלים של מטה וירושלים של מעלה, זוהי נקודת ההשקה הנזכרת בפסוק המתאר את רגע מציאת 'המקום' "וַיִּשָּׂא דָוִיד אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת מַלְאַךְ ה' עֹמֵד בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם..." (דבהי"א כא, טז).
כך ביארו תלמידי הגאון מוילנא את נבואת הנחמה הראשונה של ירמיהו, באופן נפלא: "הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם (ירושלים של מעלה=כנסת ישראל) לֵאמֹר, כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה". אכן כנסת ישראל-ירושלים של מעלה, הלכה אחרי דודה כבר במדבר, בימי ספירת העומר, בין פסח לשבועות. תלמידי הגר"א מסרו לנו 'רמז' לקשר הנסתר בין שלשת הביטויים הרוחניים, הגבוהים כל כך: ספירת העומר (שבע פעמים מחסד ועד מלכות), ירושלים של מעלה וכנסת ישראל חולקים את אותו מספר בגימטרייה, כל אחד מהם שווה בדיוק 1071. אם דברים אלה נכוחים, המסקנה היא שהזמן המתאים ביותר לחתונה הוא ימי ספירת העומר, והרי נקבע להלכה שלא מתחתנים בימים אלה (לפי המנהגים השונים), צריך להבין מדוע?
שלוש הקדמות קצרות:
א. יש קשר מהותי בין ה'שבת' ובין ספירת העומר. קשר עמוק זה מודגש בצורה מאוד בולטת בלשון התורה המצווה על מצווה זו: "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה" (ויקרא כג, טו). לכאורה, נוסח הפסוק היה אמור להיות 'וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַחג מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שׁבועות תְּמִימים יהיו'. אבל לא כך כתוב, אלא "מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת ... שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת ".
ב. השיר של רבי שלמה אלקבץ ומו"ר מרן המחבר, "לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה", לכאורה מבלבל בנוסחו. לא ברור האם זה שיר חתונה ויציאה של החתן לקראת הכלה , או שזה שיר שבת ואנו יוצאים לקבל את פניה?
ג. דיני האבלות של ספירת העומר מבטאים את הצער על מות תלמידי רבי עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה, היתכן? הרי מורם ורבם הוא זה שלימדנו לדורות כי "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) "רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה" (ספרא קדושים פרשה ב פרק ד אות יב), איך נסביר זאת?
נציע כי בימי ספירת העומר, מיציאת מצרים ועד מתן תורה, החל תהליך החתונה בין 'קודשא בריך הוא' ל'כנסת ישראל' - תהליך של חזרה למצב של לפני חטא אדם הראשון (נפש החיים, תלמיד הגר"א). חטא העגל גרם לירידה רוחנית נוראה והמשך החתונה נדחה "לעתיד לבא ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים" (תמיד פ"ז מ"ד). ימי ספירת העומר הם הימים שמתחילים ממחרת השבת, ועתידים להביא אותנו לעתיד לבא, ל'שבע שבתות תמימות" למצב של שבת בו יתאחדו החתן והכלה, כשירושלים של מעלה וירושלים של מטה יתחברו "כעיר שחוברה לה יחדיו". עם חורבן בית שני וכשלון מרד בר כוכבא, שבמהלכו נהרגו חייליו – תלמידי רבי עקיבא ורשב"י שהתגייסו למלחמה בעשרות אלפיהם, נקבעו הלכות האבלות של ימים אלה. לא מתחתנים בספירת העומר, החתונה בין ה'דוד והרעייה' לא מתקיימת, האבלות נקבעה על אובדן הסיכוי לעצמאות וחורבן ירושלים של מטה, אבל לא ניתן היה להכריז על כך בריש גלי בגלל השלטון הרומאי שהיה מגיב בחומרא על כל ניצוץ של שאיפה לחידוש העצמאות.
הסיכוי התעורר מחדש לפני כחמש מאות שנים בימי רבי יוסף קארו ותלמידיו. לכה דודי הוא שיר חתונה וגם שיר שבת, שניהם היינו הך. זהו שיר גאולה מחתרתי (עיינו בחמדת ימים לפר' אמור, בהר בחוקותי, במדבר ונשא תשפ"ג) שהיום ניתן וצריך לשיר אותו בריש גלי דווקא ביום העצמאות ויום ירושלים. לכן ביום ירושלים בימינו מותר להתחתן, אע"פ שמדובר בימי ספירת העומר (שו"ת במראה הבזק ח"ג תשובה נ"ט).
אחרי יום שחרור ירושלים, בשבוע בו נקרא את פרשת במדבר, נזכור את המשימה שראשיתה בימי לכתנו במדבר והיא לממש את החתונה ולחבר בין שמים לארץ. מתוך חיבור בין כל אחינו בית ישראל, במהרה יתקיים בנו "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו".
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך ללמוד אמונה?
חכמת התורה ומדעים
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה מברכים על פיצה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
אנחנו קודש למענך
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
