ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חבל קטיף
- סירוב פקודה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
תשובה: מוטב להיענש בעונש מאסר לכמה חודשים ולא להיות רשע ואכזר שעה אחת לפני המקום. לעקור יהודים מביתם בארץ ישראל זה פשע, זו רשעות, וכל מי שיעשה זאת יצטער כל ימיו על מה שעשה, חייו יוכתמו במעשה המכוער של רשעות.
שאלה: ואם בגלל אי קיום הפקודה הזו אני עלול להפסיד את מקום עבודתי כשוטר, וחברי, קצין בצבא, עלול להיות מודח, ושאיפותיו להמשיך כקצין בצה"ל לא יתממשו, האם גם אז עלינו לא לציית לפקודה?
תשובה: אין כל היתר לעבור עבירה חמורה זו בשביל פרנסה. כדי לא לעבור עבירת לא תעשה אדם מחויב לתת את כל ממונו, וכדי לקיים מצוות עשה אדם מחויב להוציא עד חומש מממונו. לעקור יהודים מביתם זה פשע וחטא חמור, ועל כן אין להשתתף בזה למרות המחיר הכבד מאוד.
שאלה: נקראתי למילואים בתקופת תמוז. המילואים הם שמירה בגבול ירדן כדי לשחרר יחידות אחרות שיוכלו להשתתף בעקירת היישובים בגוש קטיף. האם עלי לסרב להתייצב כשאני עלול להיענש על כך.
תשובה: גם סיוע לדבר עבירה אסור בהחלט. וגם מי שנקרא לסייע עליו לסרב ולקבל באהבה את העונש. עליו להשתמש בזכות הדמוקרטית - לא לציית לפקודה המנוגדת לאמונתו. הדגשתי את היות הדבר דמוקרטי לא מפני שלולא כן היה צריך למלא את הפקודה, אלא מפני שיש בציבור שלנו כאלה שחוששים שסירוב זה פוגע בדמוקרטיה, ולדעתם זו סכנה לקיום המדינה, וסכנה קיומית מתירה לעבור עבירה משום פיקוח נפש. על כן הוספתי שאין בזה סכנה לדמוקרטיה ולא עוד אלא שזה חלק מהזכות הדמוקרטית אף על פי שזה מנוגד לחוק. דבר זה הוגדר היטב על ידי יושב ראש ועדת חוקה חוק ומשפט.
שאלה: אני משרת במחלקה שאמורה להשתתף במעגל הראשון, כלומר באופן פעיל, בעקירת התושבים בחבל קטיף ח"ו. מה עלי לעשות, האם לסרב מראש ולא להשתתף בכל ההכנות לעקירה, או להמשיך עם כולם ובשעת מעשה להצטרף אל התושבים ולעמוד מול החיילים ולמנוע את העקירה?
תשובה: כל מי שבידו למנוע ולעכב את הפשע הנורא הזה עליו להשתדל בכל כוחו למנוע אותו. עליו לשקול היכן ואיך יועיל יותר. אם אמנם תוכל להיות שם ובעת המעשה להשפיע על חבריך שלא יעשו את הרעה הזאת, זה עדיף מסירוב מראש. ודע לך, אתה לא תהיה החייל היחיד שינהג כך. חיילים רבים יצטרפו לתושבים באופן פעיל, ורבים יותר יעמדו מן הצד ולא יוכלו להרים יד על נשים וילדים ולגרש אותם מביתם. רק מי שליבו אטום, וקיצונים מאנשי שמאל מלאי שנאה, ומקצת חיילי מכינות מבולבלים, ינסו לעקור יהודים מביתם. אך בעז"ה לא יעלה בידם, וחבל ארץ ישראל זה יישאר בידינו לתמיד.
שאלה: האם מותר לחסום כבישים האין בזה גזל זמן של אנשים וסכנת נפשות כי אולי חוסמים את דרכם של אמבולנסים כבאיות וכיו"ב?
תשובה: מותר לחסום כבישים כדי למנוע את עקירת היישובים. אדרבא, משום פיקוח נפש מחויבים לחסום כבישים כדי להציל את תושבי אשקלון ושדרות וכל הדרום מסכנת פצמ"רים. אין גדר של סכנת נפשות בחסימת כבישים, כך נמסר ממגן דוד. במאבק ציבורי כה חשוב בעל משמעות לכל עתידה של מדינת ישראל, אין מקום לשאלות האם יש בזה גזל זמן פרטי, גדרי ציבור שונים מגדרי יחיד, ואין להקיש מזה על זה. על כן מצווה גדולה להפגין ולמחות גם בצורה של חסימת כבישים. אם החסימה נעשית ללא אלימות, אזי זו פעולה לגיטימית ודמוקרטית אף שהיא נגד החוק. זכות הציבור לעבור על החוק בצורה כזו תוך שהוא מוכן לשלם את המחיר. שאלה זו מזכירה את הנאמר בגמרא בגיטין נ"ו, אמר רבי יוחנן: ענוותנותו של זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו ושרפה את היכלינו והגלתנו מארצנו. הוא אמר שאם יקריבו את הקרבן שהביא השליח מרומי, קרבן שהיה בו מום, יאמרו בעלי מומין קרבין למזבח. ואם לא יקריבו אלא יהרגו את השליח, יאמרו מטיל מום בקודשים יהרג. ולא שקל את העובדה שאם לא יעשו אחד מאלה מרחפת סכנה על כלל ישראל. עד כאן בגמרא.
ולענייננו, במדינה דמוקרטית כל הציבור אחראי למה שקורה כי בידו להשפיע ולשנות, ועל כן אין לומר שהציבור שמתעכב אינו שייך לנושא, אלא עליו האחריות, כי עקב שתיקתו או תמיכתו עלתה מחשבת העקירה, ועל כן יש להוכיח את הציבור לתקן את מעשיו. מקור הלכתי לדבר זה שמעתי שהביא הגאון ר' זלמן נחמיה גולדברג: מובא בדרכי משה סי' יא בשם הכול בו, שאם אדם מסרב לבוא לבית דין ותבעו אותו ג' פעמים ואינו בא, יכול לבטל בבית הכנסת שלו, כלומר לעכב את הציבור, ולהכריז על הסרבן, ואם זה לא עוזר, מותר לבטל את התפילה בכל בתי הכנסת, כלומר לעצור את התפילה כדי להפעיל לחץ על הסרבן. ולמה מותר לגזול זמן הציבור - אלא כך הסדר. ויש גם לפרש כי על הציבור מוטל ללחוץ על העבריין שיתקן מעשיו. כי כל ישראל ערבין זה לזה ואין בזה גזל זמן.
אחר הניסיון המוצלח של חסימת הכבישים ביום שני שעבר, רבים מאלו שפקפקו בערך של חסימת הכבישים חזרו בהם ומודים, שזו אחת מדרכי המחאה שעשויה לבטל את המחשבה הרעה של עקירת היישובים. מעתה כולנו קרואים בנערינו ובזקנינו להשתתף במחאה הבאה תוך נכונות לשלם מחיר ולהיעצר. מסירות והקרבה של ציבור גדול יהפכו בוודאי את הגזירה לטובה. אך תנאי להצלחה, מחאה שאין בה אלימות ואין בה היגררות אחרי פרובוקציות של שוטרים גלויים ונסתרים כ'שמפניה' וחבריו. גם אם שוטרים ינהגו באלימות מופרזת שלא כחוק, יש לשמור על איפוק מירבי בדיבור ובמעשה, אי תגובה זהו סוד ההצלחה. מאידך אנו תובעים מהמשטרה לשמור על החוק לפרטיו. מותר לה לעשות את המוטל עליה אך רק לפי החוק. אם אנו ננהג באיפוק והמשטרה תשמור על החוק זו תהיה הדמוקרטיה במיטבה.
ב"ה תיהפך הגזירה לטובה ולברכה, ונזכה לחיזוק אחיזתנו בכל ארץ ישראל,ארץ מולדתנו, ארץ ד', ארץ החיים, ארץ הקודש, כמובטח לנו ולאבותינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
