ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חבל קטיף
- סירוב פקודה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
תשובה: מוטב להיענש בעונש מאסר לכמה חודשים ולא להיות רשע ואכזר שעה אחת לפני המקום. לעקור יהודים מביתם בארץ ישראל זה פשע, זו רשעות, וכל מי שיעשה זאת יצטער כל ימיו על מה שעשה, חייו יוכתמו במעשה המכוער של רשעות.
שאלה: ואם בגלל אי קיום הפקודה הזו אני עלול להפסיד את מקום עבודתי כשוטר, וחברי, קצין בצבא, עלול להיות מודח, ושאיפותיו להמשיך כקצין בצה"ל לא יתממשו, האם גם אז עלינו לא לציית לפקודה?
תשובה: אין כל היתר לעבור עבירה חמורה זו בשביל פרנסה. כדי לא לעבור עבירת לא תעשה אדם מחויב לתת את כל ממונו, וכדי לקיים מצוות עשה אדם מחויב להוציא עד חומש מממונו. לעקור יהודים מביתם זה פשע וחטא חמור, ועל כן אין להשתתף בזה למרות המחיר הכבד מאוד.
שאלה: נקראתי למילואים בתקופת תמוז. המילואים הם שמירה בגבול ירדן כדי לשחרר יחידות אחרות שיוכלו להשתתף בעקירת היישובים בגוש קטיף. האם עלי לסרב להתייצב כשאני עלול להיענש על כך.
תשובה: גם סיוע לדבר עבירה אסור בהחלט. וגם מי שנקרא לסייע עליו לסרב ולקבל באהבה את העונש. עליו להשתמש בזכות הדמוקרטית - לא לציית לפקודה המנוגדת לאמונתו. הדגשתי את היות הדבר דמוקרטי לא מפני שלולא כן היה צריך למלא את הפקודה, אלא מפני שיש בציבור שלנו כאלה שחוששים שסירוב זה פוגע בדמוקרטיה, ולדעתם זו סכנה לקיום המדינה, וסכנה קיומית מתירה לעבור עבירה משום פיקוח נפש. על כן הוספתי שאין בזה סכנה לדמוקרטיה ולא עוד אלא שזה חלק מהזכות הדמוקרטית אף על פי שזה מנוגד לחוק. דבר זה הוגדר היטב על ידי יושב ראש ועדת חוקה חוק ומשפט.
שאלה: אני משרת במחלקה שאמורה להשתתף במעגל הראשון, כלומר באופן פעיל, בעקירת התושבים בחבל קטיף ח"ו. מה עלי לעשות, האם לסרב מראש ולא להשתתף בכל ההכנות לעקירה, או להמשיך עם כולם ובשעת מעשה להצטרף אל התושבים ולעמוד מול החיילים ולמנוע את העקירה?
תשובה: כל מי שבידו למנוע ולעכב את הפשע הנורא הזה עליו להשתדל בכל כוחו למנוע אותו. עליו לשקול היכן ואיך יועיל יותר. אם אמנם תוכל להיות שם ובעת המעשה להשפיע על חבריך שלא יעשו את הרעה הזאת, זה עדיף מסירוב מראש. ודע לך, אתה לא תהיה החייל היחיד שינהג כך. חיילים רבים יצטרפו לתושבים באופן פעיל, ורבים יותר יעמדו מן הצד ולא יוכלו להרים יד על נשים וילדים ולגרש אותם מביתם. רק מי שליבו אטום, וקיצונים מאנשי שמאל מלאי שנאה, ומקצת חיילי מכינות מבולבלים, ינסו לעקור יהודים מביתם. אך בעז"ה לא יעלה בידם, וחבל ארץ ישראל זה יישאר בידינו לתמיד.
שאלה: האם מותר לחסום כבישים האין בזה גזל זמן של אנשים וסכנת נפשות כי אולי חוסמים את דרכם של אמבולנסים כבאיות וכיו"ב?
תשובה: מותר לחסום כבישים כדי למנוע את עקירת היישובים. אדרבא, משום פיקוח נפש מחויבים לחסום כבישים כדי להציל את תושבי אשקלון ושדרות וכל הדרום מסכנת פצמ"רים. אין גדר של סכנת נפשות בחסימת כבישים, כך נמסר ממגן דוד. במאבק ציבורי כה חשוב בעל משמעות לכל עתידה של מדינת ישראל, אין מקום לשאלות האם יש בזה גזל זמן פרטי, גדרי ציבור שונים מגדרי יחיד, ואין להקיש מזה על זה. על כן מצווה גדולה להפגין ולמחות גם בצורה של חסימת כבישים. אם החסימה נעשית ללא אלימות, אזי זו פעולה לגיטימית ודמוקרטית אף שהיא נגד החוק. זכות הציבור לעבור על החוק בצורה כזו תוך שהוא מוכן לשלם את המחיר. שאלה זו מזכירה את הנאמר בגמרא בגיטין נ"ו, אמר רבי יוחנן: ענוותנותו של זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו ושרפה את היכלינו והגלתנו מארצנו. הוא אמר שאם יקריבו את הקרבן שהביא השליח מרומי, קרבן שהיה בו מום, יאמרו בעלי מומין קרבין למזבח. ואם לא יקריבו אלא יהרגו את השליח, יאמרו מטיל מום בקודשים יהרג. ולא שקל את העובדה שאם לא יעשו אחד מאלה מרחפת סכנה על כלל ישראל. עד כאן בגמרא.
ולענייננו, במדינה דמוקרטית כל הציבור אחראי למה שקורה כי בידו להשפיע ולשנות, ועל כן אין לומר שהציבור שמתעכב אינו שייך לנושא, אלא עליו האחריות, כי עקב שתיקתו או תמיכתו עלתה מחשבת העקירה, ועל כן יש להוכיח את הציבור לתקן את מעשיו. מקור הלכתי לדבר זה שמעתי שהביא הגאון ר' זלמן נחמיה גולדברג: מובא בדרכי משה סי' יא בשם הכול בו, שאם אדם מסרב לבוא לבית דין ותבעו אותו ג' פעמים ואינו בא, יכול לבטל בבית הכנסת שלו, כלומר לעכב את הציבור, ולהכריז על הסרבן, ואם זה לא עוזר, מותר לבטל את התפילה בכל בתי הכנסת, כלומר לעצור את התפילה כדי להפעיל לחץ על הסרבן. ולמה מותר לגזול זמן הציבור - אלא כך הסדר. ויש גם לפרש כי על הציבור מוטל ללחוץ על העבריין שיתקן מעשיו. כי כל ישראל ערבין זה לזה ואין בזה גזל זמן.
אחר הניסיון המוצלח של חסימת הכבישים ביום שני שעבר, רבים מאלו שפקפקו בערך של חסימת הכבישים חזרו בהם ומודים, שזו אחת מדרכי המחאה שעשויה לבטל את המחשבה הרעה של עקירת היישובים. מעתה כולנו קרואים בנערינו ובזקנינו להשתתף במחאה הבאה תוך נכונות לשלם מחיר ולהיעצר. מסירות והקרבה של ציבור גדול יהפכו בוודאי את הגזירה לטובה. אך תנאי להצלחה, מחאה שאין בה אלימות ואין בה היגררות אחרי פרובוקציות של שוטרים גלויים ונסתרים כ'שמפניה' וחבריו. גם אם שוטרים ינהגו באלימות מופרזת שלא כחוק, יש לשמור על איפוק מירבי בדיבור ובמעשה, אי תגובה זהו סוד ההצלחה. מאידך אנו תובעים מהמשטרה לשמור על החוק לפרטיו. מותר לה לעשות את המוטל עליה אך רק לפי החוק. אם אנו ננהג באיפוק והמשטרה תשמור על החוק זו תהיה הדמוקרטיה במיטבה.
ב"ה תיהפך הגזירה לטובה ולברכה, ונזכה לחיזוק אחיזתנו בכל ארץ ישראל,ארץ מולדתנו, ארץ ד', ארץ החיים, ארץ הקודש, כמובטח לנו ולאבותינו.
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
מה זה אומר בחזקת בשרי?
למה ללמוד גמרא?
נס חנוכה בעולם שכלי ?
סינון פסולת בשבת
איך מותר להכין קפה בשבת?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה מברכים על מנה אחרונה?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
