ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
ח*. הַתְּשׁוּבָה בִּיסוֹדָהּ הִיא תְּנוּעָה לָשׁוּב אֶל הַמְּקוֹרִיּוּת, אֶל מְקוֹר הַחַיִּים וְהַהֲוָיָה הָעֶלְיוֹנָה בִּשְׁלֵמוּתָם*, בְּאֵין גְּבוּלִים וּמְצָרִים, בִּמְגַמָּה הַיּוֹתֵר אֲצִילִית וּבְרוּכָה מִזֹּהַר הָעֶלְיוֹן הַפָּשׁוּט וְהַמַּבְהִיק. אָמְנָם הַשֶּׁטֶף שֶׁל הַחַיִּים הוּא מוֹרִיד אוֹתָנוּ לְהָעֲנָפִים הַמִּתְפַּשְּׁטִים•, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהֵם הוֹלְכִים וּמִתְרַחֲקִים וְכָל מַה שֶּׁהֵם קוֹנִים יוֹתֵר תְּפִיסָה בְּמַעֲשֶׂה•, בְּמִפְעָל וּבְהִתְגַּשְּׁמוּת, הֵם יוֹתֵר קְרוֹבִים לְאַמֵּץ• אֶת מַהוּתֵנוּ הַמֻּגְבָּלָה, וְהִנְנוּ חוֹשְׁבִים אֶת עַצְמֵנוּ עַל יָדָם לְבַעֲלֵי חֹזֶק וְאֵיתָנִיּוּת. וּבִשְׁבִיל כָּךְ הֲרֵי אָנוּ מַרְגִּישִׁים אֶת עַצְמֵנוּ רָפִים וְכוֹשְׁלִים• בְּאוֹתָהּ הַמִּדָּה שֶׁתּוֹקֵף אוֹתָנוּ הָרָצוֹן לָשׁוּב לְהַמָּקוֹר הָרָאשִׁי, הַמִּתְעַלֶּה מִכָּל הִתְפַּשְּׁטוּת עֲנָפָיו. וּמִפְּנֵי הַכִּשָּׁלוֹן הַזֶּה שֶׁל הַכֹּחַ גַּם הַשְּׁאִיפָה הָרוּחָנִית מִתְחַלֶּשֶׁת. וּבִשְׁבִיל כָּךְ הַרֵינוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת בְּכָל זְמַן שֶׁאָנוּ עוֹלִים בְּדַרְגַּת הַתְּשׁוּבָה, אֲחוּזִים• יָפֶה גַּם בְּהַעֲנָפִים הַמַּעֲשִׂיִּים, וְשִׂיחָם וְשִׂיגָם, הֶגְיוֹנוֹתֵיהֶם וּשְׁאִיפוֹתֵיהֶם, וּלְהַעֲלוֹת אוֹתָם יַחַד עִם עֲלִיַּת מַהוּתֵנוּ לִמְרוֹם הָאֲצִילוּת וְהִתְנַשְּׂאוּת הַדְּבֵקוּת הַמְּקוֹרִית. כִּי סוֹף–סוֹף הֲרֵי כַּמָּה שֶׁהַחַיִּים הִתְפַּשְּׁטוּ הֲרֵי הֵם כֻּלָּם מְפַכִּים• מֵאוֹר הַמְּקוֹרִי, וְיַחַד עִם מַהוּתֵנוּ הַנִּשְׁמָתִית צְרִיכִים גַּם לָשׁוּב אֶל הָרוּם הָעֶלְיוֹן, וְאָז לְעוֹלָם לֹא נַעֲלֶה בְּחֹסֶר–רְכוּשׁ, וְלֹא נִכָּשֵׁל בְּהַחְלָשַׁת כֹּחַ, כִּי לֹא עֲרֻמִּים נַעֲלֶה לַמְּרוֹמִים, כִּי עִמָּנוּ אֲחֻזַּת לְבוּשֵׁנוּ רַבֵּי הַגְּוָנִים וַעֲשִׁירֵי הַצְּבָעִים, אֲשֶׁר רָכַשְׁנוּ לָנוּ מֵהִתְפַּשְּׁטוּתָם שֶׁל הַחַיִּים כֻּלָּם, וְהִנְנוּ עוֹלִים וּבָאִים בַּיָּמִים*, עִם כָּל תּוֹלְדוֹת הַמִּפְעָל, הַמַּעֲשֶׂה וְהַחַיִּים אֲשֶׁר עִמָּהֶם.
ההויה בכללותה ללא חטא
ט. הַמּוּסָר בְּקוֹלוֹ הָאֱלֹהִי, בָּא לְתוֹךְ הַנְּשָׁמָה מֵחַיֵּי כָּל עוֹלָמִים כֻּלָּם. הַהֲוָיָה הִיא בִּכְלָלוּתָהּ בְּלֹא שׁוּם חֵטְא, הַחֵטְא הוּא מָצוּי רַק בְּעֵרֶךְ הַפְּרָטִים, אֵצֶל הַכְּלָל הַכֹּל מַתְאִים לְהַרְמוֹנְיָה נִצְחִית, וְהַמַּעֲשִׂים שֶׁהַהַרְמוֹנְיָה הַנִּצְחִית מִתְגַּלָּה עַל יָדָם, הֵם הִנָּם הַמַּעֲשִׂים הַטְּהוֹרִים, הַמְשֻׁלָּלִים מִכָּל חֵטְא, עָווֹן וָפֶשַׁע. וְחַיִּים כָּאֵלֶּה•, שֶׁמַּעֲשִׂים כָּאֵלֶּה מֵהֶם מְפַכִּים - זֶה הוּא הַדָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה דּוֹרֶשֶׁת, וְהִיא מַשִּׂיגָה אוֹתָם בְּאוֹר מְקוֹר חַיֵּי כָּל הַחַיִּים•, אוֹר מְקוֹר יִפְעַת• אוֹר אֵין סוֹף, שֶׁהִיא אֵלָיו כָּל כָּךְ שְׁקוּקָה, קְשׁוּרָה וְעוֹרֶגֶת בְּאֵין קֵץ וְתַכְלִית, בִּתְשׁוּבָה עִלָּאָה, בְּחֹפֶשׁ עֶלְיוֹן, בַּעֲלִיצוּת דְּרוֹר וּבְחֶרְדַּת קֹדֶשׁ קָדָשִׁים*, מְלֵאָה חָכְמַת עוֹלְמֵי עוֹלָמִים.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
105 - אורות התשובה פרק י"ב ז'-ח'
106 - אורות התשובה פרק י"ב ח'-ט'
107 - לימוד שבועי באמונה כח אב- ד אלול תשע"ז
טען עוד
הָעֲנָפִים הַמִּתְפַּשְּׁטִים - ביטויי החיים במציאות, למשל: מעשים, מחשבות, מילים. קוֹנִים יוֹתֵר תְּפִיסָה בְּמַעֲשֶׂה - יוצאים לפועל ובונים את המציאות. לְאַמֵּץ - לחזק. רָפִים וְכוֹשְׁלִים - חלשים, מנותקים מהמציאות המוחשית. אֲחוּזִים - קשורים, פועלים. מְפַכִּים - נובעים. וְחַיִּים כָּאֵלֶּה - טהורים ורחוקים מחטא. אוֹר מְקוֹר חַיֵּי כָּל הַחַיִּים - התורה. יִפְעַת - יפי הופעה [הערת הרב צבי יהודה קוק].
ביאורים
פעמים רבות, בני האדם בעולם הזה, מוצאים עצמם עסוקים בחטאים ובמעידות גדולות. דבר זה עומד לכאורה בסתירה לשלֵמות הבריאה האלוהית, שבה הכול מושלם ואין עניין של נגיעה בחטא ובחיסרון כלל.
הרב קוק מבאר שבאמת המציאות בכללותה היא מושלמת, ומה שדבק בשלֵמות זו הוא רק מעשיו הטובים של האדם. נשמתו של האדם טהורה, נקייה, שואפת שאיפה עצומה תמיד אל אותה השלֵמות, ודורשת מהאדם להיות חלק ממנה, חלק מאותו אור אינסופי. למרות שכל אדם הוא אדם פרטי, בנשמתו בעצמה טמון חלק מהכלל כולו, חלק מהמכנה המשותף הטהור והאלוהי שיש לכל עם ישראל. לכן, האדם צריך להקשיב לקולה של נשמתו, להבין שכל עיסוק שלילי אינו מתאים לטבע נשמתו ולא למציאות כולה, ועליו לדבוק דווקא בטוב הגנוז בה.
אולם, בכל זאת האדם מצוי בעולם הזה, במציאות גשמית שבה הרגשת החוזק של האדם קיימת דווקא ככל שהוא מצליח בדברים גשמיים ומוחשיים, ואילו כאשר הוא עוזב את כוחותיו הגשמיים ומשקיע את עיקר כוחו רק בענייני הרוח, מגיעה אליו הרגשת חולשה ורפיון. בשל כך חשוב להקפיד שהתשובה והדביקות בקודש תהיה מתוך התעלות ולא מתוך נטישה של הכוח הגשמי הקיים באדם. שהרי בסופו של דבר המקור של המציאות כולה, כולל הגשמית, הוא מהכוח הרוחני. ולכן על האדם להעלות את הכול כלפי מעלה, לקשר את כל חייו אל הקודש, וכך תתרומם כל המציאות, והאדם לא ירגיש חלישות כוח, אלא יוכל בשמחה ובחוזק להתעלות מעלה מעלה.
הרחבות
*ימים מלאי תוכן
וְהִנְנוּ עוֹלִים וּבָאִים בַּיָּמִים. "ואברהם זקן בא בימים" [בראשית כד, א]. "אברהם בא עם כל ימיו, כיוון שאף יום אחד מחייו לא הלך לאיבוד. בכל יום ויום עשה ופעל משהו, עד שבאו כולם בחשבון". [מובא במעיינה של תורה שם ע"פ זוהר ויחי, רכד, א]. (להרחבה עיין ב'צו וזירוז' לאדמו"ר מפיסצנא בעל חובת התלמידים אות ב).
*להכיל מורכבות
בַּעֲלִיצוּת דְּרוֹר וּבְחֶרְדַּת קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. רגשות אלו, עליצות וחרדה, נראים כסותרים זה את זה. הרב קוק מלמד אותנו שאנחנו מסוגלים להכיל את המורכבות הזאת. יש לנו עולם רגשות עשיר, ואנחנו יכולים להשתמש בו בזמן רגשות שונים, בהתאם למציאות המורכבת שאנו חווים. מצב זה בו אנו משלבים רגשות שונים הוא שלם יותר; העליצות לא גורמת להתנהגות שאינה ראויה, מכיוון שאנו חשים גם חרדה, והחרדה לא גורמת חולשה ושיתוק מכיוון שאנו חשים גם עליצות. רעיון זה ניתן ללמוד גם מדברי הגמרא: "עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה" [תהילים ב, יא]. מאי 'וגילו ברעדה'?... במקום גילה שם תהא רעדה ". [ברכות ל, ב].
שאלות לדיון
א. מקור המוסר ושורשו הינו אנושי או אלוהי רוחני?
ב. מניין לרב קוק ש'בַּכְּלָל' אין חטאים? מהי משמעותה של קביעה זו?
לעילוי נשמת יהושע בן יהודה אריה לייב יעקובוביץ’ הי"ד

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

מה המשמעות הנחת תפילין?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

למה לשמור על הקדושה?

דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

הלכות שטיפת כלים בשבת
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















