ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
מיהו הבחור המתמיד ביותר בישיבתך? הצביע רבי אברהם על בחור פלוני.
ומיהו הלמדן הגדול ביותר בישיבה? הצביע רבי אברהם על בחור אחר.
ומיהו ה'עובד' (עובד ה') הגדול ביותר? הצביע רבי אברהם על בחור שלישי.
וכך שאל רבי חיים עוד מספר שאלות באותו סגנון, עד שלבסוף שאל – ומיהו הטוב ביותר? כאן הראה לו רבי אברהם בחור אחר, ואף נקב בשמו – 'יענקב סטייפלר'. (הלא הוא – רבי יעקב ישראל קנייבסקי, המכונה – ה'סטייפלר', מגדולי הדור האחרון, שיום ההילולא שלו יחול ב- כג' מנחם אב).
תמה רבי חיים על התשובה, ושאל – 'הייתכן'? הסביר לו רבי אברהם – "זהו ה'מבקש' הגדול ביותר – בכך כלול הכל, ועל כן הוא הטוב ביותר" (בית אימי, עמ' 144).
זוהי נקודה חשובה ביותר, שיכולה לקדם את כולנו בעבודת ה' שלנו. הסיפור מתחיל בדרך מאד 'הישגית'. מחפשים את הטוב ביות ר בהשוואה לאחרים - המתמיד, הלמדן ועוד. אמת, אלו הישגים בעבודת ה', וודאי מי שהשיג אותם, עמל קשות במסירות גדולה לשם שמיים. ובכל זאת, לא כל אחד יכול להיות הלמדן הגדול ביותר, וגם ההישגיות בתכונות נרכשות כהתמדה ועוד, מפילים לעיתים את רוחם של האחרים שלא הצליחו להעפיל להישגים אלו.
וכאן, מגיעה התפנית בסיפור. הטוב ביותר הוא ה'מבקש'. 'הסטייפלר' היה אדם גדול במיוחד בכל התכונות שהוזכרו בתחילת הסיפור. הוא היה מתמיד עצום, שהתפרסם עוד בבחרותו בכל עולם הישיבות בהתמדתו המיוחדת. הוא היה למדן גדול, שעד היום סדרת ספריו המעמיקים 'קהילות יעקב' מהווים נדבך חשוב בעולם הלמדנות הישיבתי. הוא היה גם 'עובד ה'' המדקדק בהלכה ומלא רגשי קודש, עד שבסוף ימיו נחשב גם ל'בעל מופת'.
ובכל זאת – רבו שם את הדגש על היותו 'מבקש'. מבקש ה' הוא מי שרצונו להידבק בה'. העיקר הוא כוח הרצון, ולרצות כל אחד יכול. כבר היו מגדולי המחשבה היהודית, שעמדו על כך שהרצון הוא יסוד הכול בעולם. רבי אברהם מדגיש גם את העובדה, שהכל כלול ברצון, שהרי הרצון הוא יסוד הכל.
(אמת, גם לרצות זה לא כל כך פשוט. ומספרים על הרבי מפשיסחא, שפעם בא שאלוהו – אם יש לו תלמיד שבאמת רוצה? וענה – לא, אבל מנדלי (רבי מנדלי מקוצק) רוצה לרצות!)
דומה, שהדברים מופיעים כבר בפרשת עקב בפסוק – "ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך, כי אם ליראה את ה', ללכת בכל דרכיו, ולאהבה אותו, ולעבוד אותו...". בפשט הפסוק מופיעה רשימה ארוכה של דברים שה' שואל מעימנו – יראת ה', הליכה בדרכיו, אהבת ה' ועוד. למעשה – כל עבודת ה' ושמירת מצוותיו על כל היבטיה כלולה בפסוק זה.
אולם, חז"ל שמו את הדגש על הנקודה הראשונה בפסוק, ולמדו ממנו: "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים" (ברכות לג:). ה' שואל מאיתנו רק את יראת השמיים, שהרי כתוב כאן לשון מיעוט – מה ה' שואל, רק דבר קטן (כביכול) – יראה.
וקשה – הרי בפסוק כתובים עוד עניינים רבים שמוטלים על האדם ולא רק יראת שמיים?
דומה שהתשובה לכך נעוצה בדברי חז"ל במסכת שבת (לא). שם מובא, שכשמביאים אדם לדין שואלים אותו שאלות על מעשיו בימי חייו, אך בסוף נקודת המפתח היא אם יש לו יראת שמיים. מסביר זאת רבה בר רב הונא – "כל אדם שיש בו תורה ואין בו יראת שמים דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיות ומפתחות החיצונות לא מסרו לו". וכביאורו של רש"י – "אם ירא שמים הוא נעשה חרד לשמור ולעשות ואם לאו אינו חש לתורתו".
יראת שמיים זה להיות 'מבקש'. יראת שמיים, מבאר רש"י, זה לרצות לעשות רצון ה', ולכן זהו המפתח החיצוני שרק מכוחו אפשר להיכנס לכל החדרים הפנימיים. מי שיש בו יראת שמיים כבר יהיה לו גם את כל הרשימה הנוספת שמופיעה בפסוק, ולכן חז"ל אמרו שמה שה' מבקש מאיתנו זו את היראת שמיים.
יראת השמיים, הרצון לעשות רצון ה' זה תלוי רק בנו ולא בה', לכן הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים. יראה זו היא המבוא לכל כוחות עבודת ה' בכלל.
להיות 'מבקש' ובכך הכל כלול!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
