ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
יא. מֵרַעְיוֹנוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁל קְדֻשָּׁה וְשֶׁל תְּשׁוּבָה שֶׁהֵם מְבִיאִים לִידֵי עַצְבוּת צְרִיכִים לְהִתְרַחֵק לִפְעָמִים, כִּי יְסוֹד הַשִּׂמְחָה הַקְּשׁוּרָה בְּעֹמֶק הַקֹּדֶשׁ הוּא גָּדוֹל מִכָּל תֹּכֶן שֶׁל קְדֻשָּׁה וְשֶׁל תְּשׁוּבָה אַחֶרֶת. עַל כֵּן כַּאֲשֶׁר בָּאוֹת לוֹ מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל יִרְאָה וְשֶׁל תְּשׁוּבָה בְּדֶרֶךְ עִצָּבוֹן* יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם עַד שֶׁתִּתְכּוֹנֵן מַחֲשַׁבְתּוֹ, וִיקַבֵּל עָלָיו כָּל הַתֹּכֶן שֶׁל קְדֻשָּׁה וְשֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם בְּדֶרֶךְ חֶדְוָה וְשִׂמְחָה הָרְאוּיָה לְיִשְׁרֵי לֵב עוֹבְדֵי ד' בֶּאֱמֶת.
עצבון הליקוי הנשמתי
יב. יֵשׁ עִצָּבוֹן פְּנִימִי, שֶׁבָּא מֵהַרְגָּשַׁת הַלִּקּוּי• הַנִּשְׁמָתִי. בְּיִחוּד כְּשֶׁהַתְּכוּנָה הַמַּעֲשִׂית הִיא לְקוּיָה, וְאֵין הַהַרְגָּשָׁה שֶׁל הָאַחֲרָיוּת• הַמַּעֲשִׂית מְפֹרֶטֶת כָּל כָּךְ, מַרְגֶּשֶׁת הַנֶּפֶשׁ יוֹתֵר בְּחֶסְרוֹנָהּ מִפְּנֵי שֶׁהַכֹּחַ הַמַּעֲשִׂי הוּא קָרוֹב לְחוּגָהּ. מַה שֶּׁאֵין כֵּן הָאֲנָשִׁים שֶׁהֵם קְרוֹבִים אֶל הַחוּג הַמַּעֲשִׂי, שֶׁלְּקֻיּוֹתֵיהֶם מִתְפַּשְּׁטוֹת יוֹתֵר בָּעוֹלָם הָרוּחָנִי• הָרָחוֹק, הֵם אֵינָם יְכוֹלִים לְהַרְגִּישׁ חֶסְרוֹנָם עַד כְּדֵי עִצָּבוֹן, וִיכוֹלִים לִהְיוֹת יוֹתֵר שְׂמֵחִים בְּטִבְעָם. אָמְנָם, מִי שֶׁלִּקּוּיָיו הַמַּעֲשִׂיִּים נוֹגְעִים לְלִבּוֹ, וּשְׁאִיפוֹתָיו הֵן רוּחָנִיּוֹת אַדִּירוֹת, יִרְאֶה לְהַגְבִּיר אֶת הַשֶּׁטֶף הָרוּחָנִי• וּלְשַׁעְבְּדוֹ• לָעוֹלָם הַמַּעֲשִׂי בְּאֹפֶן שֶׁיָּאִיר אֶת הָאֹפֶק הַמַּעֲשִׂי, וְעַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה הַמַּעֲשִׂית• יִתְפַּתַּח, וְהָיָה לְמָאוֹר שֶׁל תְּשׁוּבָה עֶלְיוֹנָה, שֶׁיְּתַקֵּן אֶת הַכֹּל, אֶת הַחַיִּים הַמַּעֲשִׂיִּים וְהָעִיּוּנִיִּים• בְּיַחַד.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
133 - אורות התשובה פרק י"ד ח'-י'
134 - אורות התשובה פרק י"ד י"א-י"ג
135 - אורות התשובה פרק י"ד י"ד-ט"ז
טען עוד
יג. אַף עַל פְּגָמִים שֶׁיְּסוֹדָם הוּא חֲלִישׁוּת הַגּוּף* צְרִיכִים לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, עֲלֵיהֶם וְעַל כָּל תּוֹלְדוֹתֵיהֶם. מִכָּל מָקוֹם צְרִיכִים לְהִתְחַזֵּק מְאֹד שֶׁלֹּא לְהִתְפַּחֵד יוֹתֵר מִדַּי, בְּיִחוּד מִפְּנֵי הַפְּגָמִים הַלָּלוּ שֶׁהַמֶּזֶג הַחוֹלֶה שֶׁל הַגּוּף הוּא סִבָּתָם, שֶׁכְּבָר יֵשׁ פֶּתַח גָּדוֹל לְחֶסֶד עֶלְיוֹן שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב ד' לוֹ עָווֹן אֶת מַה שֶּׁבָּא לְיָדוֹ בְּאֹנֶס הַמֶּזֶג, בֵּין בַּמֶּה שֶׁהוּא בְּמַעֲשֶׂה, בֵּין בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה. וּכְשֵׁם שֶׁטּוֹבָה הִיא מַרְדּוּת• בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם כָּךְ נְחוּצָה הִיא הַהִתְאַמְּצוּת הַלְּבָבִית•, כְּדֵי לִהְיוֹת נָכוֹן• לַעֲבוֹדַת ד' בְּתוֹרָה וּבַעֲבוֹדָה תַּמָּה, בְּדֵעָה צְלוּלָה עַד כַּמָּה שֶׁהַיָּד מַגַּעַת.
חיסרון גופני או ידיעתי
יג*. לִפְעָמִים מִתְאַמְּצִים לְתַקֵּן הַמַּעֲשִׂים, וְאֵין מַגִּיעִים. וְסִבַּת הַדָּבָר הוּא שֶׁהַחֶסְרוֹן מֻנָּח בְּאֵיזוֹ חֻלְשָׁה גּוּפָנִית, אוֹ בְּחֶסְרוֹן יְדִיעָה וְהִתְרַגְּלוּת בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם וְהַחַיִּים, וְאָז הֵם הֵם גּוּפֵי תּוֹרָה•.
___________________________
הַלִּקּוּי – החסרון. הַהַרְגָּשָׁה שֶׁל הָאַחֲרָיוּת – הקפדה ודקדוק בפרטי הלכה. בָּעוֹלָם הָרוּחָנִי - בתחום האמוני והמידותי. הַשֶּׁטֶף הָרוּחָנִי – לבנות בנין אמוני ונפשי מתוקן. וּלְשַׁעְבְּדוֹ – לצרפו בקשר פנימי. עֵסֶק הַתּוֹרָה הַמַּעֲשִׂית – לימוד הלכה. וְהָעִיּוּנִיִּים – הרוחניים המופשטים. מַרְדּוּת – הכנעה. הַהִתְאַמְּצוּת הַלְּבָבִית – אומץ וגבורה. נָכוֹן – מוכן. הֵם הֵם גּוּפֵי תּוֹרָה – אף שהתיקון הוא בענייני 'עולם הזה', מכיוון שבו תלוי התיקון המוסרי נחשב הוא כעצמותה של תורה.
ביאורים
הרב קוק עוסק כאן בשלושה דברים מצערים העוסקים בענייני החטא והתשובה.
הראשון הוא רגשי התעלות הבאים יחד עם עצבות. לעתים האדם מרגיש נטייה לקודש, אולם הוא יודע שאם ילך אחרי נטייה זו, הדבר יגרום לו עצבות. הרב קוק מבאר שדווקא רגשי הקדושה הבאים יחד עם שמחה הם הגדולים יותר מכולם, ולכן פעמים האדם צריך להסיח דעתו מרגשי קודש שכאלה ולהתעלות דווקא בשמחה. כמובן, אין כוונת הרב קוק שהאדם יוותר על קיום מצוות או יעבור עבֵרה מחשש שהדבר יגרום לו עצבות, שהרי לא הותרו לאדם דברים אלו.
השני, מצוי אצל אדם שנטיותיו הרוחניות חזקות ואילו הנטיות הגשמיות חזקות פחות. אדם כזה עלול להיכשל יותר ולמעוד כאשר עולמו הרוחני נפגש בחיי החומר, כיוון שהוא מוכשר פחות להתמודדות בעולם גשמי. במצב זה, האדם צריך לעבוד ולחבר את עולמו הרוחני לעולם המעשי. אחת הדרכים הטובות לעשות זאת היא באמצעות עיסוק בצדדיה המעשיים של התורה.
השלישי, הוא פחד הנובע מירידות, שחווה האדם, שהגורם להן הוא חולשה גופנית. אדם שגופו חלש או חולה, עלול להימנע מלעשות מעשים טובים או לעשות חטאים. אולם על האדם להשתחרר מפחד זה, להבין שהקב"ה מוחל על מעשה שקרה לאדם באונס, לשוב בתשובה על מה שהיה, להתאמץ להמשיך לעלות מעלה מעלה, ולעבוד את ה' ללא מורא ומתוך צלילות הדעת.
לעתים חולשה גופנית זו גורמת לכך שהאדם מתאמץ לתקן את מעשיו ואינו מצליח. ומכיוון ששורש הבעיה היא בחולשה הגופנית, על האדם לחזק את גופו לצורך תיקונה. בדומה לכך, לעתים חוסר הצלחה בתיקון המעשים, נובע מחוסר ידע או מחוסר ניסיון בענייני העולם ובענייני החיים המעשיים, לכן גם כאן הפיתרון נמצא דווקא ברכישת הידע והניסיון האלה.
הרחבות
*יסוד השמחה ויסוד היראה
מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל יִרְאָה וְשֶׁל תְּשׁוּבָה בְּדֶרֶךְ עִצָּבוֹן. בספר הכוזרי כתוב: "...העדפת הכוח האחד מביאה להזנחת כוח אחר... כללו של דבר שלושה הם יסודות עבודת האלוה על פי תורתנו: היראה והאהבה והשמחה. התקרב אל אלוהיך בכל אחת מאלה" [כוזרי ב נ]. בהתאם לכך כותב כאן הרב קוק שיש להיזהר ממחשבות של יראה שפוגעות בשמחה. יש לשלב בין כל כוחות האדם כך שאחד לא יפגע באחר.
*הנזק הרוחני מחולשת הגוף
פְּגָמִים שֶׁיְּסוֹדָם הוּא חֲלִישׁוּת הַגּוּף. בעניין בריאות הגוף והנפש כותב הרב קוק : "החלישות והעייפות הנן מבוא לכל המידות הרעות. הן מעוררות את העיצבון, והעצבות מביאה את הכעס ואת הגאווה, את הקנאה ואת המשטמה, ואת כל הנטיות היותר שפלות. לזאת, ההנהגה של בריאות, של האומץ הגופני, היא עבודת הקודש בעד הכלל ובעד הפרטי" [שמונה קבצים ה קסז]. תחושות רעות ש'סוחב' האדם לאורך הזמן מחדירות בו תחושות של לחץ והוא מרגיש מאוים, וכך כל הסובב אותו נראה לו שמתחרה בו ומתנגד לו. דבר זה מביא לכעס, לקנאה ולמשטמה כלפי הסובב, ולגאווה הנובעת מהצורך להרגיש חזק כדברי הגמרא 'איסטרא בלגינא קיש קיש קריא' [בבא מציעא פה:]. לא כן הוא האדם השמח, הוא מרגיש שלא חסר לו דבר. אין לו סיבה לחשוש מהסובב אותו, והוא ילך עם טבעו הטוב לרצות בטוב האחר ולשמוח בכל הצלחה ובכל טובה של רעהו.
שאלות לדיון
א. מדוע חשובה כל כך השמחה בתשובה? מדוע מסוכנת היא העצבות?
ב. איך נזהה חולשה גופנית כמניעה מחזרה בתשובה?
להצלחת יצחק בן שלום
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך עושים קידוש?
איך נראית נקמה יהודית?
כשר קצר ולעניין!
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך ללמוד אמונה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
