ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- עניני החג
- ספריה
- מועדים
- ביכורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
משמעותה הייחודית של התורה מיטשטשת במידה רבה, בשל שימוש באנלוגיות בלתי נכונות. כל הרואה את התורה בבחינת ספר החוקים של שיטה דתית, מעוות על-ידי כך את תפיסת היהדות, וממילא גם את הבנתה של מהות התורה. רק בשל כך יתכן שיווצרו שימושי לשון כגון: "תורת היחסות" או "תורת הבישול", הנוטלים מן התורה נקודת יסוד שבה: את היותה דבר מיוחד לעצמו, שהגדרתו היא מעצמו, ואשר משום-כך יש לו רק שימוש אחד - לתורה בלבד.
דת היא מסגרת אידאית ומעשית, הבאה להסדיר חלק מן החיים - את אותו חלק שיש לו שייכות עם עבודת האל. אולם היהדות, כפי שהיא מתבטאת בתורה, אינה יכולה ואינה מסוגלת להצטמצם בתוך מסגרת חלקית שכזו. עצם מהותה היא בתפיסת כל החיים כמערכת אחידה, מערכת הכוללת את כל דרכי ופרטי חייו של העם היהודי בתבנית מיוחדת. לפיכך התורה איננה כוללת בתוכה רק חלקים של פולחן ("בין אדם למקום") והסדרת חיי החברה ("בין אדם לחברו"), אלא גם היסטוריה ושירה, הדרכות מוסריות ודברי נבואה, קביעות מוצקות החלטיות ודברי תהיה ופקפוק.
יתר על-כן, כל המרכיבים הללו אינם באים כחלקים מיוחדים המצטרפים זה עם זה, אלא כמהות אחת שאין בה חלוקה. כדי להבחין באופי מיוחד זה, אין צורך לעבור על "כל התורה כולה"; אפילו קטע מייצג, כגון עשרת הדברות, כולל בתוכו כה רבים מהם. מצד זה התורה בנויה כחיים עצמם; שגם הם אינם נבנים כמדורים נפרדים שלכל אחד מהם דמות ואופי לעצמו. במובן זה התורה היא כמהותו של האדם, שאין בו גדרות ותחומים העוסקים רק ביחסים מיוחדים ובאספקטים מיוחדים. האדם וחייו הם לעולם תערובת של הכל יחד, של כל העולם כולו על כל צדדיו. ודאי, לצרכים מסוימים עושה אדם לעצמו מחיצות מלאכותיות בתוך הווייתו ותוחם בהן תחומים, אולם תיחום זה הוא טכני ומלאכותי. על-פי האמת, אין דבר שאינו ניזון ואינו יונק מכל שאר חלקי מהותו ברב או במעט.
התורה היא, אפוא, חלק מן ההוויה האמיתית, ומשום-כך אף היא איננה מתוחמת. פרשת קדושים (שלדעת החוקרים היא כבבואה של עשרת הדברות) עוברת בלא כל חציצה מכבוד ההורים לדיני הקרבנות, ממתנות עניים ל"ואהבת לרעך כמוך" 1 , מאיסור נקימה ונטירה לאיסור לבישת שעטנז. שהרי משום-כך היא תורה - משום שהיא מורה ומייסדת דרך של חיים עבור עם. מכלולם של החיים מצוי ומתכוון על ידי התורה. משני אלה יחד - מן העם היהודי ומן התורה, נוצרת המהות הקרויה יהדות.
הכנסתה של התורה למסגרת של דת (בין כשהיא נעשית על-ידי הכופרים בה או על-ידי המקיימים אותה) היא היא הריסתה, דחיית היותה תורה והפיכתה לדבר-מה שונה לחלוטין - לאחת מן הדתות והאמונות שבעולם. תפיסתה של התורה כדת משמעה - כליאתה בתוך תחום מוגדר, ויתר על-כן: הפקעת החיים במלואם ממנה. אם אדם מישראל הוא "דתי", הריהו שולל לפיכך את היות התורה מה שהיא. שהרי התורה תובעת ממנו להיות יהודי - לבנות את כל חייו בתוך אופי מיוחד, אשר בתוכו הכל הוא תורה.
כל משמעותה של נתינת התורה לאחר יציאת מצרים היא להשלים את יצירתו של העם, את תבניתו ואופיו שלו בכל פרטי וחלקי הוייתו. אכן, כדבריו של הרבי מקוצק, חג השבועות הוא חג מתן התורה, והחלק האחר, החשוב לא פחות, הוא המאורע האישי או הלאומי שאין לו זמן ומקום קבוע - זמן קבלת התורה, הזמן שבו התורה נעשית באמת תורת חיים.
^ 1 ויקרא יט,יח.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.













