תלמוד-תורה כנגד כולם

חג השבועות, חג מתן תורה הוא באופן מיוחד חגם של לומדי תורה. רב יוסף ביום העצרת הוא חג השבועות אמר, הכינו לי עגלה שלושה לבטן, שהיא משובחת. אמר ,אם לא יום זה, כמה יוסף ישנם בשוק. בזכות התורה שלמדתי - נתרוממתי. אילולי התורה הרי אנשים הרבה ישנם בשוק ששמם יוסף ומה ביני לבינם.

גדולה תורה שנאמר בה יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה, כי התורה יקרה מכל דבר, ולא רק מפנינים ואבנים טובות ומרגליות. אלא אפילו מחפצי שמים, אפילו ממצוות ד', שנאמר בפסוק נוסף "וכל חפציך לא ישוו בה". הווי אומר, לא רק חפציך חפצים שלך לא ישוו בתורה, אלא כל חפצים גם חפצי שמים, גם מצוות אינם שוות לתלמוד תורה. על כן אין להפסיק מתלמוד תורה לקיום מצוה אלא אם כן זו מצוה עוברת שאינה יכולה להתקיים על-ידי אחרים.

הירושלמי במסכת פאה אומר יותר מזה. אפילו כל המצוות כולם אינם שוות לדבר אחד מן התורה. עד כדי כך גדול תלמוד תורה. במילה אחת של תורה אדם מקיים מצות תלמוד תורה ששקולה כנגד כל המצוות ויותר מהן.

לפיכך אמרה המשנה במסכת פאה שלתלמוד תורה אין שיעור כי אין לו שיעור לא למעלה ולא למטה. אין לו שיעור למעלה, שנאמר והגית בו יומם ולילה ואין לו שיעור למטה שאפילו בתיבה אחת מקיים מצות תלמוד תורה.

כלומר מי שיש לו פנאי צריך ללמוד ככל האפשר. מי אין לו פנאי משום שיש עליו עול פרנסה, הרי אם למד תיבה אחת ביום, כבר קיים מצות תלמוד תורה. ואומר הגר"א בפירוש המשנה הזו, שהתנא בא ללמדנו שצריך האדם לחבב מאד מאד את התורה, שכל תיבה ותיבה שלמד - היא מצוה בפני עצמה. והראיה, שיוצא בתיבה אחת במצות תלמוד תורה ששקולה כנגד כל המצוות.

והכלל בזה, שאין מבטלין תורה אפילו למצוה אם יכולה להיעשות על-ידי אחרים. והשכל מחייב בזה. מפני שכל תיבה ותיבה היא מצוה גדולה בפני עצמה והיא שקולה כנגד כולם. אם כן כשלומד למשל דף אחד, מקיים כמה מאות מצוות, אם כן בודאי טוב לקיים מאה מצוות ממצוה אחת. רק כאשר אי-אפשר לקיים המצוה על-ידי אחר אזי רשאי לבטל תורה ולקיים המצוה.

אמור מעתה, מה גדול חלקם של לומדי תורה, אשריהם ואשרי יולדתן. בכל שעה שהם עוסקים בתורה הם מקיימים מאות רבות של מצות תלמוד תורה ובכל יום אלפי מצות, שכל אחת מהן ערכה לא יסולא בפז, ובכל אחת זוכה לו ולדורותיו ולדורות דורותיו עד סוף כל הדורות, כדברי המשנה בסוף מכות.