ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
כידוע, נוסח החסידים, המכונה בימינו: 'נוסח ספרד', נוסד מתוך רצונם של החסידים להתפלל על פי כוונות האר"י הקדוש, שנכתבו על פי נוסח זה. מספרים, שתלמידיו של רבי פנחס מקוריץ ביקשו ממנו רשות להתפלל בנוסח ובכוונות האר"י הקדוש, ואכן הוא הסכים על ידם.
אולם, לאחר תקופה מסויימת, באו התלמידים והתאוננו, שמיום שהם מתפללים בסידור האר"י הקדוש עם כל הכוונות, אבדה להם הרגשת החיות בתפילה.
השיב להם רבי פנחס – 'השקעתם את כל כוחכם ורעיונותיכם בכוונות וצירופי השמות הקדושים, וסרתם מהעיקר – לעשות את הלב שלם ולייחדו אל ה', לפיכך אבדו לכם חיות הקדושה והרגשתה'.
סיפור זה מתרחש אצל כולנו פעמים רבות, ודבריו של רבי פנחס יכולים להוות לנו סעד להיחלץ ממצוקתנו. עניין זה הוא גם אבן יסוד בתשובת חודש אלול.
נביא דוגמא פשוטה – חתונה או כל שמחה אחרת. אנו רוצים ששמחתנו תהיה גדולה, לפיכך אנו מזמינים חברים ובני משפחה לשמחה. כחלק מהעניין, אנו עורכים סעודה גדולה, מביאים תזמורת, קונים בגדים יפים, ועוד שלל פרטים שעניינם להרבות את שמחתנו.
אולם – אליה וקוץ בה. האם בזמן השמחה אנו שמחים או שמא אנו לחוצים מכך שכל הפרטים המעשיים יתקתקו היטיב? האם ריבוי האורחים משמח אותנו או שאנו שקועים בלרצות אותם ומודאגים מהשאלה – האם יהיה להם טוב? אולי דווקא ריבוי העניינים המעשיים מרחיק אותנו משמחת הלב? 'שמחה' זה הרבה אורחים ואירוע נוצץ או שמחת הלב?
התלמידים רוצים דבר טוב. הם רוצים להתקרב לה'. לשם כך – הם רוצים לכוון את כל הכוונות הנשגבות בתפילה. אלו כוונות של שמות ה', שדרכם האדם אמור לפגוש את ה'. אך דווקא השקיעה בהמוני הפרטים ה'מעשיים' כביכול, מסיחים את דעתם מהפנימיות – עצם המפגש בתפילה עם ה', עצם ה'שיוויתי ה' לנגדי תמיד'.
איני בא, חלילה, להפחית מחשיבות הפרטים המעשיים. אכן, אדם שמח יותר, כשחברים ובני משפחה באים להשתתף בשמחתו. אך חשוב שלא נשכח את העיקר – שמחת הלב. ובדומה לכך, חשוב שבתפילה ובענייני עבודת ה' המעשית – נחפש את המפגש הפנימי עם ה'.
חודש אלול הוא הזמן הקדוש שבו מתעוררים הגעגועים בין ישראל ואביהם שבשמיים. אלו כיסופי הפנים, כמפגש בין איש ואישה, דוד ורעיה – 'אני לדודי ודודי לי'. בזמן שנעסוק בעניינים המעשיים המבטאים חזרה בתשובה, סליחות ועוד – חשוב שנזכור שעלינו למרק את הלב ולהשיבו לאבינו שבשמיים.
ויהי רצון, שנזכה כולנו למפגש אמיתי ופנימי עם ה'.
שיחות ליום ירושלים "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך"
הדברים נאמרו במסיבת יום ירושלים התשס"ג, בישיבת מרכז הרב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
