ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
כסלו תשנ"ב
פתיחת חנות לממכר מזון כשר על-ידי יהודי המנהל רשת מסעדות המוכרות מזון טרף
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (607)
רבנים שונים
305 - פתיחת ברז העלולה להביא להפעלת משאבת לחץ חשמלית בשבת
306 - פתיחת חנות לממכר מזון כשר
307 - טלטול מחדר בית-מלון לשטחים ציבוריים
טען עוד
בימים אלה פנה אלי הבעלים של חברת "ליניס", בעלי המסעדה הטרפה, וביקש לקבוע באזור מרכז הספורט נקודת-מכירה של מוצרים כשרים, כגון סנדביצ'ים, קפה, עוגות וארוחות קלות, וזאת על ידי חברה נפרדת מן הרשת הנ"ל, עם משגיח תמידי ועם התחייבות לנהל את המקום ללא כל מגע עם המסעדה הטרפה, אם כי באותה הבעלות. כאמור, קיים במקום קייטרינג כשר, אך מבחינה פורמאלית יש זכות לבעלי המסעדה הטרפה להקים את הנקודה הנ"ל, ורק אם אתנגד לכך, יעבירו את הזכות לקייטרינג הכשר.
ברצוני לשאול: מה דעתכם בנדון, והאם יש מקום להתיר הפעלת נקודת-מכירה של ארוחות קלות כשרות, גם אם הבעלים סוחרים באוכל בלתי-כשר?
תשובה
הדרך העדיפה לפתרון הבעיה היא בהפעלת החנות או נקודת-המכירה באמצעות הקייטרינג הכשר.
אם בשל התנאים המיוחדים בקהילתך אין אפשרות לכך, ניתן לפתוח את החנות או נקודת-המכירה כחלק מרשת חנויות "ליניס" ולמקמה במרכז הספורט, גם כדי להציל נפשות יהודיות רבות ממאכלות אסורות 1 , בתנאים הבאים:
א. נקודת-המכירה תהיה מחוץ לחדרים או האולמות של המסעדה שאינה כשרה 2 ;
ב. יש להבדיל בין שתי החנויות "ליניס", הכשרה והטריפה, על-ידי סימן הנראה לכל מי שנמצא מחוץ לחנות 3 , באחת מן הצורות הבאות: 1. הטוב ביותר על-ידי שלט האומר: "מסעדה כשרה של ליניס", 2. תעודת הכשר הנראית מבחוץ.
ג. ההשגחה תהיה תמידית, כדי להבטיח שלא יוכנסו מוצרים מהחנויות האחרות של הרשת 4 .
אם הרב חושש לבעיה של השגת גבול או יורד לאומנות חבירו, יכתוב לנו את כל הפרטים, ונשתדל לענות תשובה מפורטת על פיה.
^ 1. שו"ת "אנרות משה", (יורה דעה ח"א סי' נב): "זכות גדול הוא להציל אלפי נפשות ממאכלות אסורות, ואף למנוע מרשעים מה שאפשר שלא יעברו על איסורים, הוא מצוה גדולה... גם מחוייבים אנחנו למנוע מהם איסורים כפי שאפשר".
^ 2. שו"ת "אגרות משה" (יורה דעה ח"ב סי' נ): אם המטבח הכשר בתוך המקום שמוכרים בו טריפות: "צריך לידע בברור שאין מוכרים טרף לישראל, וזה אי אפשר".
^ 3. שו"ת "אגרות משה" (אורח חיים ח"ב סי' מ): שתי בעיות בעניין זה:
א. מצד הקונה, שהרי אסור להיכנס לחנות המוכרת מוצרי טריפה ולקנות שם אפילו מוצר כשר, מפני החשד. וגם בשעת הדחק, כגון במקום שמצטער מאוד, יש לעשות כל פעולה כדי להסיר החשד, כגון להודיע לאנשים שעמו את סיבת הכניסה והקנייה של המאכל הכשר במקום זה.
ב. מצד החובה להבחין הבחנה ברורה בין החנות המוכרת מוצרים כשרים בלבד, לבין חנות שאיננה עומדת בקריטריונים אלה, כדי למנוע מכשלה.
^ 4. עיין בשו"ת "אגרות משה" (יורה דעה ח"א סי' נב) שהמשגיח צריך למנוע כל אפשרות, אפילו להימצאות מאכל בלתי-כשר בחנות, ק"ו באשר למכירתו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
