ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- גשמים בארץ ישראל
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
"כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ, לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק. וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ, אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת, לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם, אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד, עֵינֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה". (דברים יא, י-יא)
אנו שואלים - מהו שבחה המיוחד של הארץ שהפסוקים הללו רוצים ללמדנו?
רש"י מסביר:
"ארץ מצרים היתה צריכה להביא מים מנילוס 'ברגלך' ולהשקותה, צריך אתה לנדד משנתך ולעמול, והנמוך שותה ולא הגבוה, ואתה מעלה המים מן הנמוך לגבוה, אבל זו - 'לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם' (פסוק יא), אתה ישן על מטתך, והקב"ה משקה נמוך וגבוה, גלוי ושאינו גלוי כאחת".
אם כן זה הוא שבחה של ארץ ישראל הגשמים יורדים בכל המקומות ואין צורך להתאמץ כמו בארץ מצרים.
גשמים בארץ ישראל (18)
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
2 - שלושה מפתחות
3 - ארץ מול שמים
4 - ברכת שמים
טען עוד
"ופשוטו של מקרא בדרך האזהרות נאמר, שאמר להם: ושמרתם את כל המצווה וירשתם ארץ זבת חלב ודבש, כי ה' יתן מטר ארצכם בעתו והארץ תתן יבולה, אבל דעו לכם שאינה כארץ מצרים להשקות אותה ברגל מן היאורים ומן האגמים כגן הירק, רק היא ארץ הרים ובקעות, למטר השמים תשתה מים, לא בענין אחר, וצריכה שידרוש ה' אותה תמיד במטר, כי היא ארץ צמאה מאד וצריכה מטר כל השנה, ואם תעברו על רצון ה', ולא ידרוש אותה בגשמי רצון, הנה היא רעה מאד, לא תזרע ולא תצמיח, ולא יעלה בה כל עשב בהריה".
בארץ ישראל, הברכה אינה זורמת בנהרות בצורה הטבעית, ואינה תלויה רק בעמלו של האדם - באיזו מידה יתאמץ לתעל את הארץ בתעלות מים מן הנהרות - אלא ישנה תלות בגשמים שישקו את האדמה. קיימת תלות במטר השמים, הבא מלמעלה, וזה מה שאמור בפרשה השנייה של 'קריאת שמע' (דברים יא, טז), המלמדת אותנו על התלות ההדדית בין השלימות הרוחנית-מוסרית: ה"הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם" - ובין ברכת הגשמים המובטחת: "וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ". בארץ, אתה צריך לדעת שה' א-לוהיך דורש אותה כי היא ארץ צמאה למטר, ואם תעברו על רצון ה' הוא לא יתן לכם גשמי רצון. אם כן, הארץ הזו כשלעצמה היא רעה מאוד, היא לא תצמיח ולא יעלה בה כל עשב, אם אתם חוטאים.
ובהמשך דבריו אומר הרמב"ן:
"נקל בעיני השי"ת להאביד יושבי ארץ מצרים ולהוביש נהרותם ויאוריהם, אבל ארץ כנען תאבד יותר מהרה, שלא יתן בה מטרות עוזו. החולה צריך זכות ותפילה שירפאהו השם יותר מן הבריא שלא יבוא עליו החולי".
החולה שיוצא ממסגרת ההגנה של הטבע צריך זכות להירפא, שיהיו לו פרקליטים שיגנו עליו, כמו: תשובה ומעשים טובים. על כן הוא זקוק לרחמי שמים, מאחר שהוא יצא ממסגרת השמירה הרגילה. מכאן אמרו חכמינו ש"שכינה נמצאת מעל מראשותיו של חולה", (שבת יב, ע"ב) כי הוא לא נמצא במהלך הטבעי, שהטבע יגן עליו, "ולעולם יבקש האדם רחמים שלא יחלה, שאם יחלה אומרים לו הבא זכות והפטר" (שבת לב, ע"א).אם כן זהו הבסיס לשאלת הגשמים בארץ. אנחנו לא מקבלים את הברכה בצורה טבעית אנו צריכים להתעלות מבחינה רוחנית ומבחינה מוסרית להתפלל אל ה' כדי לזכות בברכת הגשמים. בין ארבעת הנימוקים המובאים במדרש, (בראשית רבה יג, ט) בעניין שינוי שיטת השקאת התבל בנהרות, להשקאתה בגשמים, מובא הנימוק: "כדי שיתלו הכל את עיניהם בשמים".
ואכן בתפילתו, תולה האדם את עיניו לשמים ומיישר אורחותיו בארץ על מנת שיוכל לזכות לגשמים. זו היא מעלתה של הארץ שהיא לא תשקה אתנו מהגשמיות הבהמית - שנהנה מהטוב בצורה הפשוטה - אלא תעורר בקרבנו את הכמיהה והציפייה בתפילה למתת שמים, וכך, חיי המעשה שלנו מתקדשים בקשר שבין שמים וארץ.
הערות מכת"י:
נזכיר כמה מאמרים תלמודיים על ירידת גשמים ועל עצירת גשמים, המבליטים תלות זו:
"אין הגשמים יורדים אלא אם כן נמחלו עוונותיהם של ישראל" (תענית ז, ע"ב).
"אין הגשמים יורדין אלא בשביל בעלי אמנה" (שם ח, ע"א).
"אין הגשמים נעצרין אלא בשביל פוסקי צדקה ברבים ואין נותנין" (שם ח, ע"ב).
"אין הגשמים נעצרין אלא אם כן נתחייבו שונאיהן של ישראל כליה... בעוון גזל... בשביל מספרי לשון הרע" (שם ז, ע"ב).
ועוד כמה עבירות שהזכירו חכמינו.
כל המימרות הללו מבליטות את הקשר ואת התלות ההדדית בין ירידת גשמים לבין שלימות מוסרית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
