ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- גשמים בארץ ישראל
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
אבל צריך לדעת, זו לא רק בעיה אזורית שלנו, של מדינת ישראל אלא זו בעיה של כל המרחב ושל האזור כולו, ובאמת כשמדברים על שלום ולפני שמדברים על שלום צריך לדבר על חיים ביחד, לדעת לחיות ביחד.
במדרש מובא סיפור על גוי אחד (בראשית רבה יג, ו) ששאל את ר' יהושע בן קורחה ואמר לו:
"אתם יש לכם מועדות ואנו יש לנו מועדות בשעה שאתם שמחים אין אנו שמחים ובשעה שאנו שמחים אין אתם שמחים, "אימתי אנו ואתם שמחים"?
אפילו שנמצא אולי חגים מקבילים לכם ולנו, אבל מתי אנחנו ואתם שמחים ביחד? מתי יש רגע שבאמת כולם שותפים בו יחד? נוכל למצוא כל מיני חגים מקבילים: לנו יש פסח, להם, להבדיל, יש פסחא יש חג החנוכה, אצלם - חגים אחרים, אנחנו לא יכולים לשמוח בחגים שלהם הם עולם שונה לגמרי. אבל מתי כולנו יכולים לשמוח? ענה לו: גשמים בארץ ישראל (18)
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
5 - הברכה המתפשטת
6 - ברכת הגשם לכול
7 - הברכה התמציתית
טען עוד
"בירידת גשמים. מאי טעמא? 'לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ" (תהילים סה, יד).
אם כן זהו ציור פיוטי שישנם גשמים וגדלה צמחייה הרי כביכול הצאן לובש כרים, יש כאן מעין התעטפות של עדרים עדרים, שנהנים מהצמחייה שצומחת, "יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ" - יש כאן שירת הבריאה!
אומר המדרש:
"מה כתוב אחרי זה? 'הָרִיעוּ לֵא-לֹקִים כָּל הָאָרֶץ', כהנים ולווים וישראלים, לא נאמר, אלא הריעו כל הארץ"!
כלומר, כשרואים את ברכת האדמה רואים את שותפות השמחה שמקיפה את כולם גם את האדם וגם את החי וכמובן את הלאומים השונים לכן השמחה האמיתית היא כשישנם גשמים, שהם ניתנים לכול שהכול יכולים לחיות ולהתקיים.אין הקב"ה שמח בהשחתת העולם. אם כן לפני שמדברים על שלום צריכים לדבר על חלוקת המים בצורה הנכונה, ואם האויב שעומד מולנו אינו מוכן לדבר איתנו על הגשם, על מים שיתחלקו בצורה הוגנת וטובה לכל האזור או שהוא אינו רוצה בחיים ואינו מצפה לחיים, אלא רוצה הוא בחיסול החיים. לכן, אנו צריכים לבקש את המועדים המשותפים לנו ולהם... כמו שאמר אותו גוי לר' יהושע: "מתי אנו ואתם שמחים? - בירידת הגשמים". שזו היא ברכת שמים, שהקב"ה זן ומכלכל לכול, הוא זן מקרני ראמים עד ביצי כינים הוא נותן חיים לכל הבריאה וצרכים לדעת לחיות ביחד. חיים בברכה ובשפע, הניתן מגבוה לכל יושבי הארץ ולדרים עליה לכן על זה נאמר "הָרִיעוּ לֵא-לֹהִים כָּל הָאָרֶץ" כל הארץ צריכה לשמוח בברכת ה' בַּשפע היורד מהשמים לארץ.

איך ללמוד אמונה?

איך ללמוד גמרא?

הדלקה וכיבוי ביום טוב

כאב הגלות ותקוות הגאולה

חכמת התורה וחכמות החול

אנחנו קודש למענך

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

דיני פלסטר בשבת

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















