בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • גשמים בארץ ישראל
קטגוריה משנית
  • ספריה
  • ארץ מול שמים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב עוזי קלכהיים זצ"ל

undefined
2 דק' קריאה 4 דק' האזנה
הדגשנו את התלות המוסרית שלנו בברכת שמים היורדת עלינו לפי מעשינו הטובים "עֵינֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה" (דברים יא, יב). אנחנו, החיים באזור מתפתח מתרבה באוכלוסין, יותר ויותר נזקקים למים אנחנו לא נשארים ברמת החקלאות הפרימיטיבית הזקוקה למעט מים. אנו עוסקים בחקלאות דינמית ופעילה מאוד, המשגשגת ומחדשת בהרבה תחומים. אולם, הגענו למצב של ניצול מאגרי מים, אולי מעבר לממוצע השנתי, וזה גורם להתדלדלות מקורות המים בארצנו, לכן, אנחנו צריכים לדעת איך לנצל את מקורות המים בצורה היעילה ביותר למען החיים.

אבל צריך לדעת, זו לא רק בעיה אזורית שלנו, של מדינת ישראל אלא זו בעיה של כל המרחב ושל האזור כולו, ובאמת כשמדברים על שלום ולפני שמדברים על שלום צריך לדבר על חיים ביחד, לדעת לחיות ביחד.

במדרש מובא סיפור על גוי אחד (בראשית רבה יג, ו) ששאל את ר' יהושע בן קורחה ואמר לו:
"אתם יש לכם מועדות ואנו יש לנו מועדות בשעה שאתם שמחים אין אנו שמחים ובשעה שאנו שמחים אין אתם שמחים, "אימתי אנו ואתם שמחים"?
אפילו שנמצא אולי חגים מקבילים לכם ולנו, אבל מתי אנחנו ואתם שמחים ביחד? מתי יש רגע שבאמת כולם שותפים בו יחד? נוכל למצוא כל מיני חגים מקבילים: לנו יש פסח, להם, להבדיל, יש פסחא יש חג החנוכה, אצלם - חגים אחרים, אנחנו לא יכולים לשמוח בחגים שלהם הם עולם שונה לגמרי. אבל מתי כולנו יכולים לשמוח? ענה לו:
"בירידת גשמים. מאי טעמא? 'לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ" (תהילים סה, יד).

אם כן זהו ציור פיוטי שישנם גשמים וגדלה צמחייה הרי כביכול הצאן לובש כרים, יש כאן מעין התעטפות של עדרים עדרים, שנהנים מהצמחייה שצומחת, "יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ" - יש כאן שירת הבריאה!

אומר המדרש:
"מה כתוב אחרי זה? 'הָרִיעוּ לֵא-לֹקִים כָּל הָאָרֶץ', כהנים ולווים וישראלים, לא נאמר, אלא הריעו כל הארץ"!
כלומר, כשרואים את ברכת האדמה רואים את שותפות השמחה שמקיפה את כולם גם את האדם וגם את החי וכמובן את הלאומים השונים לכן השמחה האמיתית היא כשישנם גשמים, שהם ניתנים לכול שהכול יכולים לחיות ולהתקיים.

אין הקב"ה שמח בהשחתת העולם. אם כן לפני שמדברים על שלום צריכים לדבר על חלוקת המים בצורה הנכונה, ואם האויב שעומד מולנו אינו מוכן לדבר איתנו על הגשם, על מים שיתחלקו בצורה הוגנת וטובה לכל האזור או שהוא אינו רוצה בחיים ואינו מצפה לחיים, אלא רוצה הוא בחיסול החיים. לכן, אנו צריכים לבקש את המועדים המשותפים לנו ולהם... כמו שאמר אותו גוי לר' יהושע: "מתי אנו ואתם שמחים? - בירידת הגשמים". שזו היא ברכת שמים, שהקב"ה זן ומכלכל לכול, הוא זן מקרני ראמים עד ביצי כינים הוא נותן חיים לכל הבריאה וצרכים לדעת לחיות ביחד. חיים בברכה ובשפע, הניתן מגבוה לכל יושבי הארץ ולדרים עליה לכן על זה נאמר "הָרִיעוּ לֵא-לֹהִים כָּל הָאָרֶץ" כל הארץ צריכה לשמוח בברכת ה' בַּשפע היורד מהשמים לארץ.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il