ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- פסוקי דזמרה וקריאת שמע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
" אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם"
התוצאה תהיה:
"וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ: וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִש אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם: וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם" (ויקרא כ"ו, ג-ו).
פרשיה זו מזכירה לנו את הפרשיה השניה של קריאת שמע:
" וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם "
התוצאה תהיה:
"וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ: וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ" (דברים י"א, יג-טו).
בשתי הפרשיות מצב רוחני טוב מביא בהכרח לשפע כלכלי הנובע מגשמים בעתם. מוסיפה הפרשה שלנו, גם הבטחה לשלום שיבטיח בטחון אישי בשני תחומים:
א. האויבים (אפילו-רש"י) לא יעברו בארץ-"וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם".
ב. החיות הרעות לא יזיקו-"וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ".
נחלקו תנאים בבאור העניין:
"והשבתי חיה רעה מן הארץ, ר' יהודה אומר מעבירם מן העולם (החיות הטורפות יעלמו ויכחדו מן העולם), ר' שמעון (בר יוחאי) אומר משביתן שלא יזיקו, (מביא רשב"י הוכחה לשיטתו) אמר רבי שמעון אימתי הוא שבחו של מקום בזמן שאין (בנמצא) מזיקים (חיות טרף), או בזמן שיש מזיקים ואין מזיקים, אמור בזמן שיש מזיקים ואין מזיקים (החיות הטורפות נמצאות אבל הן אינן מזיקות)" (ספרא בחוקותי פרשה א פרק ב).
מדוע מצב זה איננו כלול בשכר המופיע בפרשיה שנייה של קריאת שמע? כדי להבין את התשובה נעיין במחלוקת נוספת של רבי שמעון בר יוחאי עם רבי ישמעאל, בשאלה מאוד עקרונית, גם כיום. הם חולקים בשאלה עד כמה אידיאלי המצב של התנתקות מעולם המעשה:
"תנו רבנן: וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ, - מה תלמוד לומר - לפי שנאמר: (יהושע א') "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך", יכול דברים ככתבן? תלמוד לומר: וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ- הנהג בהן מנהג דרך ארץ, דברי רבי ישמעאל (לפי דעתו של רבי ישמעאל גם במצב אידאלי אדם צריך לעסוק בישובו של עולם ואין זה סותר את השאיפה של "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך"); רבי שמעון בן יוחאי אומר: אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת זריעה, וקוצר בשעת קצירה..., תורה מה תהא עליה? אלא: בזמן שישראל עושין רצונו של מקום - מלאכתן נעשית על ידי אחרים... ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום - מלאכתן נעשית על ידי עצמן, שנאמר: (דברים י"א)" וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ" " (מסכת ברכות דף לה ע"ב).
המסקנה המפתיעה מסוגיא זו היא כי לשיטתו של רשב"י, פרשיה שניה של קריאת שמע איננה מבטאת מצב אידאלי. בעלי התוס' במקום כבר שאלו-היתכן? והרי הכותרת של הפרשה היא " וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי" ? ותרצו-
"וי"ל דמיירי (בפרשיה שניה של ק"ש) ודאי שעושין רצונו אבל אין עושין רצונו כל כך דאינם צדיקים גמורים" (שם, ד"ה כאן בזמן).
מסביר המהרש"א (שם) שדיוקו של רשב"י מתבסס על כך שבפרשיה שניה של קריאת שמע חסר הביטוי המופיע בפרשיה הראשונה בלבד והוא "בכל מאודך". ביטוי זה מתפרש על ידי חז"ל על ענייני ממון ורכוש "ובכל מאדך- בכל ממונך" (משנה מסכת ברכות פרק ט משנה ה).
מסביר רבנו מאיר שמחה הכהן מדווינסק בעל ה"משך חכמה" כי בשתי המחלוקות באה לידי ביטוי אותה השיטה. רבי שמעון בר יוחאי לשיטתו, כי המצב האידאלי הוא "כניסה למערה" וניתוק מוחלט מהוויות העולם הזה. מצב זה של אי עיסוק בפרנסה כלל וכלל ודבקות בתורה בלבד, הוא זה שמאפשר מצב בו החיות הרעות מצויות בעולם אבל אינן יכולות להזיק לצדיק הגמור.
מה משמעות הדברים הלכה למעשה? הגמרא בסוגיא (שם) מסכמת:
"אמר אביי: הרבה עשו כרבי ישמעאל - ועלתה בידן, כרבי שמעון בן יוחאי - ולא עלתה בידן".
לפי זה יש בכל דור יחידי סגולה המסוגלים לנסות להגיע למדרגה של רשב"י ואז הם יהיו פרושים לגמרי מהויות העולם הזה, מענייני ממון וצבירת רכוש ומאידך גיסא יהנו מהגנה מפני מזיקים גם אם הם עדיין קיימים בעולם ופרנסתם לא תהיה מוטלת על שכמם. לעומתם הרבים- יעשו רצונו של מקום, על פי שיטת רבי יהודה ורבי ישמעאל, על ידי עבודת ד' בכל לבבם בכל נפשם, יחיו חיים יהודיים מלאים בבחינת "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך" אבל במקביל יעסקו גם בישובו של עולם. הפתרון לבעיית החיות הרעות בדרגה זו הוא על ידי פיתוח העולם מצד אחד והבטחת אזורי מחיה-שמורות טבע בהם יוכלו להמשיך ולהתקיים בלי לאיים על בני האדם.
הבה נתפלל כי נזכה ל"ונתתי שלום בארץ", אם לשיטת רבי יהודה ואם לשיטת רשב"י.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
