ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- תפילה בציבור ובבית הכנסת
האם מספיק עשרה כלשהם או צריך עשרה שלא התפללו?
תפילת שחרית
קדיש, ברכו וקדושה - לדעת השו"ע אפילו אם כולם התפללו ביחיד, אם התאספו אח"כ יחד, יכולים להשלים קדיש ברכו ברכה ראשונה של יוצר אור וקדושה. אך אין המנהג כדברי השו"ע אלא אם מתאספים ישלימו קדיש וברכו בלבד, וכשיש לפחות אחד שלא התפלל אומר קדיש ברכו וקדושה 2 .
חזרת הש"ץ- חז"ל תיקנו שכשציבור מתפללים, לאחר שסיימו הציבור תפילתם יחזור ש"צ על התפילה 3 .
כשיש שישה מתפללים בלחש ותוספת ארבעה נוספים שכבר התפללו הרי הם ציבור גמור ויכולים לחזור חזרת הש"ץ 4 .שש
ברכת כהנים- תקנו חכמים לברך ברכת כהנים לאחר ברכת רצה כשם שבבית המקדש הכהנים היו
מברכים את העם לאחר עבודת הקרבנות.
יש לברר האם ברכת כהנים יכולה להתבצע דוקא במסגרת חזרת הש"ץ או גם באופן שהציבור לא אומר חזרת הש"ץ יכולים הכהנים לברך ברכת כהנים?
בשו"ת הר צבי 5 מוכיח שברכת כהנים לא תלויה בחזרת הש"ץ לכן כשמוותרים על חזרת הש"ץ בתפילת שחרית כדאי שהכהנים יטלו את ידיהם לפני התפילה ויעמדו להתפלל במקום בו הם נושאים כפים וכשיגיע החזן לברכת רצה יתחיל שוב להתפלל בקול ויברכו הכהנים את ישראל לאחר סיום ברכת מודים 6 .
קדיש תתקבל - ראה להלן לגבי תפילת ערבית.
קריאת התורה – מותר לקרוא בתורה בברכות כשיש רוב מהציבור שלא שמעו קריאת התורה 7 .
תפילת ערבית
אם יש אחד שעדיין לא התפלל ערבית ויש עימו תשעה נוספים יכול לומר ברכו וקדיש שלפני תפילת עמידה 8 ובכף החיים כתב 9 שיאמר גם קדיש תתקבל. ויש מקומות שנוהגים לומר קדיש תתקבל רק בשלושה או שישה שלא התפללו 10 .
האם צריך עשרה עונים או מספיק שיהיו עשרה?
כתב הבא"ח 11 : "חרש המדבר ואינו שומע או שומע ואינו מדבר הרי הן כפקחים ומצטרפים לכל דבר שבקדושה אף על פי שאין עונין עמהם ואפילו יש שלוש וארבע מאלו כל שיש רוב עונים מצטרפים חוץ מן החזרה של תפילת שמונה עשרה דבעינן תשעה שומעין חזרת הש"ץ ועונים אמן" אמנם דעת הרבה הפוסקים שגם לחזרת הש"ץ מספיק רוב עונים ובשעת הדחק אפשר להקל כדעתם 12 .
מתי תפילה נחשבת לתפילה בציבור?
כתב הרמב"ם 13 : וכיצד היא תפילת הציבור- יהיה אחד מתפלל בקול רם, והכול שומעין. ואין עושין כן בפחות מעשרה גדולים ובני חורין, ושליח ציבור אחד מהן. ואפילו היו מקצתן כבר התפללו, ויצאו ידי חובתן-משלימין בהן עשרה: והוא, שיהיו רוב העשרה לא התפללו.
מפורש בדברי הרמב"ם שרוב מנין מועיל. אלא שנחלקו האחרונים האם כוונת הרמב"ם שרוב מנין ממש נחשב תפילה בציבור או שרוב מנין מאפשר לחזור חזרת הש"ץ אך אין הוא נחשב תפילה בציבור.
בשו"ע הרב כתב 14 : אעפ"י שאפילו יחיד שהתפלל כבר בפני עצמו אלא שלא שמע קדושה יכול לירד לפני התיבה ולחזור ולהתפלל כל התפלה בשביל הקדושה מכל מקום אם לא התפלל עדיין אין לו להתפלל בלחש תחלה אלא א"כ יש ששה שהם רוב מנין שלא התפללו עדיין שאז הם כמו צבור גמור ומתפללים בלחש תחלה ואח"כ חוזר אחד מהם התפלה בקול רם...
משמע מדברי שו"ע הרב שתפילה ברוב מנין שלא התפלל נחשבת תפילה בציבור ולכאורה כן הוא פשט דברי הרמב"ם שכתב כיצד היא תפילת הציבור ובתשובה לשאלה זו כתב שיהיה רוב מנין.
לעומתו כתב המ"ב 15 "ועיקר תפילה בציבור הוא תפילת יח דהיינו שיתפללו עשרה אנשים שהם גדולים ביחד... משמע מדבריו שצריכים עשרה אנשים שיתפללו ממש". 16 וכך נוקטים להלכה האגרות משה (או"ח סימן כח) והרב אויערבך זצ"ל (הליכות שלמה הלכות תפילה עמ' סג).
בילקו"י (על סימן צ' סעיף ט) סיכם שבמקום צורך אפשר להקל כסוברים שרוב מנין נחשב תפילה בציבור.
^ 1.סימן נה א, קכד ד, קכח א, קמג א. לגבי יג מידות ראה בא"ח פרשת כי תשא הלכה ט.
^ 2.סימן סט מ"ב ס"ק א ובהערות איש מצליח הערה 2.
^ 3.סימן קכד מ"ב ס"ק יב.
^ 4.סימן סט מ"ב ס"ק ח.
^ 5.ח"א סימן סא.
^ 6.כך פסק הרב מלמד בפניני הלכה תפילה עמ' 285. בילקו"י תפילה כרך ב עמ' רכג הביא בשם הפרישה (מח) שסובר שברכת כהנים תלויה בחזרה ופסק לחוש לדעתו ולא לומר נ"כ ללא חזרה ושב ואל תעשה עדיף. אך לענ"ד אין להוכיח משם שדעת הפרישה שנ"כ תלויה בחזרה ולמעשה ראוי לנהוג כפסק שו"ת הר צבי.
^ 7.סימן קמג בביה"ל הראשון. כף החיים מצריך שבעה אנשים שלא שמעו קריאת התורה וביבי"א (ח יד) פסק שמספיק שישה.
^ 8.סימן סט מ"ב ס"ק ו.
^ 9.סימן נו אות לז.
^ 10.הערות איש מצליח סימן סט הערה 3.
^ 11.פרשת ויחי הלכה ו וראה עוד שו"ע סימן נה סע' ו ובמ"ב ס"ק לב.
^ 12.סיכום יפה בענין זה בפניני הלכה עמוד 29.
^ 13.הלכות תפילה ח ד.
^ 14.סימן סט סעיף ה.
^ 15.סימן צ ס"ק כח
^ 16.לענ"ד מתוך הקשר הדברים במ"ב אפשר לומר שם שאינו דן בשאלה האם צריך דוקא עשרה שלא התפללו או די ברוב לכן לא פירט מה הדין ברוב, יעו"ש, ואדרבה מדבריו בסימן סט ס"ק ח ניתן להוכיח אולי כשו"ע הרב.
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה מברכים על ברקים ורעמים?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך ללמוד אמונה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
איך מותר להכין קפה בשבת?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
