^ 1.אסתר ד, טז.
^ 2.אור חדש פרק ד.
^ 3.ראה עזרא ד, ו.
^ 4.ראה דברי ירמיהו על הרמב"ם הלכות תפילה ח, א, שדייק כך מלשון השלילה שבה השתמשו חז"ל, ובמקום לכתוב שהקב"ה מקבל את תפילת הציבור יותר מתפילת היחיד, כתבו ש'אין הקב"ה מואס בתפילת הרבים', וכתב: "ואמר בשל רבים אינו מואס אף כי תפילת הפושעים בתוכם ונהנים בזכות הרבים".
^ 5.בראשית מט, א.
^ 6.זוהר ח"א רלד ע"א.
^ 7.תרגום: רַבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר, "פָּנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר וְלֹא בָזָה אֶת תְּפִלָּתָם" (תהלים קב, יח). פָּסוּק זֶה בֵּאֲרוּהוּ, וְהִתְקַשּׁוּ בוֹ הַחֲבֵרִים: פָּנָה!? הִקְשִׁיב הָיָה צָרִיךְ, אוֹ שָׁמַע. מַה זֶּה פָּנָה? אֶלָּא כָּל תְּפִלּוֹת הָעוֹלָם - תְּפִלּוֹת, וּתְפִלַּת הַיָּחִיד לֹא נִכְנֶסֶת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ אֶלָּא בְּכֹחַ חָזָק. שֶׁעַד שֶׁלֹּא נִכְנֶסֶת אוֹתָהּ תְּפִלָּה לְהִתְעַטֵּר בִּמְקוֹמָהּ, מַשְׁגִּיחַ בָּהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמִסְתַּכֵּל בָּהּ, וּמִסְתַּכֵּל בַּחֲטָאֵי וּבִזְכוּת אוֹתוֹ הָאָדָם, מַה שֶּׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה כֵּן בִּתְפִלַּת הָרַבִּים, שֶׁתְּפִלַּת הָרַבִּים כַּמָּה הֵן תְּפִלּוֹת שֶׁאֵינָן מִצַּדִּיקִים, וְכֻלָּן נִכְנָסוֹת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא מַשְׁגִּיחַ בַּחֲטָאֵיהֶם.
מִשּׁוּם כָּךְ פָּנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר, מְהַפֵּךְ וּמִסְתַּכֵּל בָּהּ, וּמִסְתַּכֵּל בַּמָּה רָצוֹן נַעֲשֶׂה, וּמִי אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁמִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה זוֹ וּמָהֵם מַעֲשָׂיו. מִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בְּצִבּוּר. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁלֹּא בָזָה אֶת תְּפִלָּתָם, אַף עַל גַּב שֶׁלֹּא כֻּלָּם בְּכַוָּנָה וּרְצוֹן הַלֵּב.
^ 8.ברכות ח ע"א.
^ 9.דרך חיים אבות פ"ב, מ"ד.
^ 10.מורה נבוכים ג, פרקים יז, יח, נא.
^ 11.ראה רלב"ג מלחמות ה' מאמר רביעי; ספר העיקרים מאמר רביעי, פרק י; ועוד רבים.
^ 12.כתר יום טוב סימן קעט ואילך, בהוספות; שומר אמונים השגחה פרטית יז ד"ה ועובדא; יהל אור לו, ז; אור התורה פרשת ואתחנן עמ' קצב; פרי הארץ פרשת בא עמ' מט. וראה שו"ת משנה הלכות ח"ז סימנים רפט-רצ.
^ 13.ראה שבת קז ע"ב.
^ 14.ראה אורות הקודש ח"ב תקמט.
^ 15.ברכות לא ע"א.
^ 16. רבי ידידיה שמואל טאריקה, נפטר בערך בשנת התקכ"ט - קיבל תורה מפי רבה הגדול של רודוס, רבי משה ישראל, בעל שו"ת "משאת משה". היה ריש מתא דרודוס, אי יווני הממוקם מערבית לטורקיה, בין היבשת היוונית לקפריסין. בימיו היתה רודוס לתל תלפיות ורבים רבים הריצו אליו את שאלותיהם. מלבד חיבורו על הרמב"ם חיבר חיבורים נוספים, ובהם: "חלקו של ידיד" - על הטור, "אמר ידיד" - על סדר זרעים ומועד ו"קידש ידיד" - דרשות למועדים והספדים.
^ 17.בן ידיד הלכות תפילה ונשיאת כפים ח, א.
^ 18.מאור ושמש ויקרא ריש פרשת קדושים.
^ 19.רש"י ויקרא יט, ב.
^ 20.אורות הקודש ח"ד מוסר הקודש, היסוד הכללי קא.
^ 21.רמב"ם הלכות מלכים ז, טו.
^ 22.פסחים קיב ע"א.