ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבועות
מדוע כשמת קודם הלווה אנו אומרים שאין אדם מוריש שבועה לבניו? רש"י (ד"ה נתחייב) מסביר שהיורשים אינם יכולים לגבות בשבועה לפי שאינם יודעים בבירור שלא נפרע אביהם ולכן אינם יכולים להישבע שלא נפרע כפי שהיה צריך להישבע אביהם. אין כוונתו שלעולם לא ניתן להסתפק בשבועת יורשים "שלא פקדנו אבא" שהרי גם לרב ושמואל סומכים על שבועה זו במקרה שהמלווה מת קודם, אלא שכאן הואיל ואביהם כבר התחייב בשבועה, שוב היא לא פוקעת ולא ניתן להסתפק בשבועת היורשים תחתיה.
כך גם הרמב"ם (מלווה ולווה יז, ג) הסביר את נימוק בגמרא, וזו לשונו: "ואין אדם מוריש שבועה לבניו שאינן יכולין להשבע שלא נפרע אביהם כלום".
הרמב"ן (ד"ה הא דתנן במילים "וכן אמרו") והריטב"א (ד"ה מתני') מביאים את דברי ר"י אלברגילוני שכתב שאם מת קודם המלווה ואחר כך הלווה שאז בני המלווה גובים בשבועה שלא פקדם אבא, ואחר כך מתו גם הבנים, בני הבנים אינם יכולים לגבות בשבועה שלא פקדום. הרמב"ן והרא"ה חלקו עליו, והסביר הרמב"ן דחייתו שבמקרה זה גם הבנים וגם בני הבנים בתכסיס אחד מהם, כלומר שניהם נשבעים באותו הנוסח "שלא פקדם אביהם", ואין לדמות למקרה של רב ושמואל ששם האב נשבע שבועת ברי שלא נפרע והיתומים רק שבועת שמא שלא פקדם אביהם אולם אינם יכולים להישבע בברי שלא נפרע אביהם.
משמע שר"י אלברגלוני הבין שהסברא אינה העדר יכולתם להישבע כמו אביהם. מה היא סברתו? בעל התרומות (שער יד חלק ב סעיף ג) מסביר שהוא ביאר את הטעם שאין אדם מוריש שבועה לבניו משום שכל ממון שאין אדם יכול לגבות אלא בשבועה אינו זוכה בו עד שישבע, ואם מת לפני שנשבע אינו יכול להורישו, ודבריו הובאו בסמ"ע (קח ס"ק לג).
הגר"א (קח ס"ק מד) מוסיף ביאור בדברי בעל התרומות ומסביר שהטעם שאינו יכול להוריש ממון שאינו זוכה בו עד שישבע הוא שממון זה נחשב לדבר שאין בו ממש בידיו.
הברכת אברהם מביא יסוד לדברים מדברי ההגהות מרדכי (סוף בבא בתרא) שנפסקו ברמ"א (רעו, ו): "אין היורשין יורשין דברים שאין בהם ממש". יסוד זה מצאנו גם בדברי הרא"ש בבבא בתרא (פרק ד סימן ז) הכותב שכמו שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם כך אין אדם מקנה לחבירו האוויר, ולכן מי שהיה כותלו סמוך לחצר חבירו והקנה לו בעל החצר שיוציא זיזים מכותלו לאוויר חצרו לא עשה ולא כלום, שאין האוויר נתפס בקניין. אולם בדברי ההגהות מרדכי מחודש שיסוד זה נכון לא רק במכר אלא אפילו בירושה.
נפקא מינה נוספת תהא בין השיטות, אם בני הבנים היו ליד סבם ויודעים שלא היה פירעון, שאז לפי רש"י וסייעתו יוכלו להישבע וליטול כי הם יכולים להישבע שבועת ברי כמו סבם, ואילו לפי ר"י אלברגלוני כלל לא זכו בזכות הגבייה. בברכת אברהם מביא נפקא מינה דומה נוספת, מה הדין אם בני הלווה יודעים שהחוב לא נפרע, האם מחוייבים לשלם או לא.
הרמב"ן כותב שמלקוחות היורשים כן גובים כי אפשר עקרונית לגבות גם מהלווה ללא שבועה. הברכת אברהם מקשה על כך שפסיקה זו תובן דווקא לפי שיטת ר"י אלברגלוני שממון הנזקק לשבועה אין שמו ממון גמור ואינו עובר בירושה, ואם כן כאן שיש דרך להשיגו גם ללא שבועה כן נחשב לממון גמור, אך לפי סברת הרמב"ן שאינם יכולים להישבע את שבועת אביהם גם כאן שייכת הסברא, שהרי בגבייה מלקוחות גם אביהם היה חייב להישבע, והשבועה שהיה מחוייב בה היא שבועת ברי, והיתומים אינם יכולים להישבע בברי. ועיין שם בתירוצו. ולכאורה יש להשיב על קושייתו, שכאן הואיל ועדיין יש אפשרות לגבייה ללא שבועה, לא חל על האב חיוב השבועה ובמקרה כזה אנו מסתפקים גם בשבועת "שלא פקדנו" מהיתומים, כפי שרואים במקרה שהמלווה מת לפני הלווה, שאז מסתפקים בשבועת "שלא פקדנו" מהיתומים בגלל שבחיי אביהם עדיין לא חל חיוב שבועה. יתכן שזו גם כוונת הברכת אברהם בתירוצו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









