ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
"אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם" (בראשית יד כג)
"בשכר שאמר אברהם אבינו... ועד שרוך נעל זכו... לרצועה של תפילין" (סוטה יז א)
השחרת החלק הפנימי של הרצועה | אורך הרצועות | החלפת רצועות התפילין
א. השחרת החלק הפנימי של הרצועה.
רצועות שחורות - הלכה למשה מסיני (מנחות לה א). ודווקא הצד הפונה כלפי חוץ. הצד הפנימי של התפילין יכול להיות בכל צבע שרוצים, פרט לאדום.
לשיטת הרמב"ם יש לצבוע את החלק הפנימי של הרצועה בצבע ה'קציצה' כלומר בית התפילין. לדעת רוב הראשונים ולהלכה אין חובה כזו.
כיום, רצועות שצבועות משתי צדדים נצבעות בשיטה בה מובטח שגם אם יתקלף מעט צבע שחור מהצד החיצוני, הרצועה תשאר שחורה. לכן, אף על פי שאין חובה לרכוש דווקא רצועות שחורות בשתי הצדדים, כדאי לעשות זאת
ויש אומרים שאין לעשות זאת 1 .
ב. אורך רצועת תפילין של יד
"כדי שתקיף את הזרוע ויקשר ממנה הקשר ותמתח על אצבע אמצעית, ויכרוך ממנה על אצבעו שלשה כריכות" (שו"ע או"ח סי' כז סע' ח). ונהגו לעשות רצועות ארוכות יותר על מנת לכרכן על הזרוע כפי המנהגים השונים בכריכות 2 .
ג. אורך רצועות תפילין של ראש
חמש שיטות בראשונים באורך רצועות תפילין של ראש: א. רש"י - שני טפחים. ב. רי"ף - רצועה ימנית עד הטבור, רצועה שמאלית עד החזה. ג. י"מ ברא"ש - רצועה ימנית עד המילה, רצועה שמאלית עד הטבור. ד. רמב"ם - אורך הרצועות שוה ושתיהן עד הטבור או קרוב לו. ה. גאונים - רצועה ימנית עד הלב, רצועה שמאלית עד החזה
השו"ע (או"ח סי' כז סע' יא) פסק כרמב"ם. רוב האחרונים פסקו שהרצועה הימנית עד הטבור והשמאלית עד החזה. ויש אומרים שהימנית עד המילה והשמאלית עד החזה 3 .
מותר להאריך את הרצועות יותר מהשיעור הזה 4 .
ד. החלפת רצועות
'מעלים בקודש ואין מורידים' - לכן, מי שרצועות התפילין שלו כשרות, ורוצה להחליפן לרצועות מהודות, כתבו חלק מהפוסקים שאסור לו לעשות זאת. כי הרצועות הכשרות ירדו ממעלתן ויונחו בגניזה לחינם.
אולם, פוסקים רבים הקלו בזה, וכן מובא בספר חסידים, שמציאות כזו נכללת בחיוב להדר במצוות. וכך מנהג העולם.
ומי שיש ביכולתו לחשוש לאוסרים, טוב שיקנה תפילין מהודרות יותר, ואת הישנות ימכור או יתן לגמ"ח, וכך לא ירדו הרצועות מקדושתן 5 .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
