ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו
בית המדרש שבת ומועדים ענינו של יום

על פיוס, פיצוי, שרירים ושלום בית במשפחה הרחבה

לחץ להקדשת שיעור זה
רחבעם בן שלמה = נינו של ישי = נכדו של דוד המלך, התחתן עם נכדתו של ישי = אֲבִיהַיִל בַּת אֱלִיאָב, אחיו הבכור של דוד, כמוזכר בדברי הימים ב' י"א יח.
השבוע נמלא, בע"ה, את הבטחתנו לקוראינו הנאמנים וננסה להסביר מדוע.
בדברינו לפרשיות נצבים וילך, הסברנו כי נוצר מתח על רקע של קנאה ושנאה, בין אחיו הגדולים של דוד, כלפי אחיהם הקטן. מבחינה מסוימת, ההליך שהתרחש במשפחת יעקב בין יוסף ובין אחיו, חזר על עצמו בבית ישי בית הלחמי.
הבעיה הרוחנית של מכירת יוסף, רודפת את עם ישראל לאורך ההיסטוריה שלו. זו הסיבה שביום הכיפורים, שאינו מכפר על חטאים שבין אדם לחברו, אנו מזכירים את עשרת הרוגי מלכות שנהרגו בגלל בעיה זו.
כפי שהסברנו בעבר, מה שכתוב על אחי יוסף: "וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר" (בראשית ל"ז יא) נכון גם לגבי אליאב, אבינדב ושמה-שמעה. קנאה זו העבירה את אליאב על דעתו, גרמה ליונדב בן שמעה לתת עצה נוראה לאמנון ולאבשלום, וסיכנה את השלום לדורות במשפחת דוד.
בחירתו של רחבעם, מכל בניו הרבים של שלמה המלך, נראית תמוהה! כיצד, מכל בניו של החכם באדם, נבחר זה שלא הצליח לשמור על אחדות הממלכה, זה שגרם לפילוג הנורא של עם ישראל, זה שהחיה מחדש את המחלוקת בין בניה של לאה בראשות יהודה לבניה של רחל ויוסף בראשות אפרים?
ננסה לבחון שוב את השתלשלות האירועים.
לאחר מות שלמה המלך, מוזכר המאורע הבא: "וַיֵּלֶךְ רְחַבְעָם שְׁכֶם כִּי שְׁכֶם בָּא כָל יִשְׂרָאֵל לְהַמְלִיךְ אֹתוֹ" (מלכים א י"ב א).
על אף שירושלים היתה בירת הממלכה המאוחדת, אף על פי שבית המקדש עמד לתפארה בלב העיר והאומה על הר המוריה, רחבעם הלך לשכם ושם היה אמור להתקיים טקס ההכתרה. זה היה בוודאי צעד של ויתור ופיוס כלפי בניה של רחל ובעיקר יוסף. שכם הייתה בירת השומרון והייתה עיר משותפת לבני יוסף, אפרים ומנשה. ההליכה של רחבעם לשכם היתה נקיטת צעד שמשמעותו: כולנו בני איש אחד אנחנו, שהרי אומנות הוויתור היא אבן יסוד של כל "שלום בית". לצערנו הרב בסופו של דבר שמע רחבעם בעצת הילדים (בני הארבעים+) שינה את טעמו וניסה להפגין שרירים (ולא חיוכים) כלפי אחיו, מה שבסופו של דבר גרם למחלוקת הנוראית = מלחמות אחים אכזריות וירידה רוחנית בכיוון של ע"ז וג"ע בשתי הממלכות. שורש הנפילה בשלשת העברות החמורות גם בבית ראשון, היה שנאת חינם.
אם כך נוכל עתה להציע כי צעדו של רחבעם: "וַיִּקַּח לוֹ רְחַבְעָם אִשָּׁה אֶת ... אֲבִיהַיִל בַּת אֱלִיאָב בֶּן יִשָׁי" (שם) היה חלק מצעדי הפיוס של רחבעם בתוך משפחת המלוכה. היה זה מעין פיצוי לאליאב המועמד שהיה נראה ראוי ביותר, גם בעיני אביו וגם בעיני שמואל הרואה ונדחה מכס המלוכה.

בערב יום הכיפורים, נאחל לכל עם ישראל, שלום ואחדות.
נאחל כי כל אחד יזכה לפייס את כל מי שנפגע ממנו, אפילו בשוגג
וכך נזכה כולנו לסליחה ומחילה גם על "בן אדם לחברו" וגם על "בן אדם למקום"
עוד בנושא ענינו של יום
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il