ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
השבוע נמלא, בע"ה, את הבטחתנו לקוראינו הנאמנים וננסה להסביר מדוע.
בדברינו לפרשיות נצבים וילך, הסברנו כי נוצר מתח על רקע של קנאה ושנאה, בין אחיו הגדולים של דוד, כלפי אחיהם הקטן. מבחינה מסוימת, ההליך שהתרחש במשפחת יעקב בין יוסף ובין אחיו, חזר על עצמו בבית ישי בית הלחמי.
הבעיה הרוחנית של מכירת יוסף, רודפת את עם ישראל לאורך ההיסטוריה שלו. זו הסיבה שביום הכיפורים, שאינו מכפר על חטאים שבין אדם לחברו, אנו מזכירים את עשרת הרוגי מלכות שנהרגו בגלל בעיה זו.
כפי שהסברנו בעבר, מה שכתוב על אחי יוסף: "וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר" (בראשית ל"ז יא) נכון גם לגבי אליאב, אבינדב ושמה-שמעה. קנאה זו העבירה את אליאב על דעתו, גרמה ליונדב בן שמעה לתת עצה נוראה לאמנון ולאבשלום, וסיכנה את השלום לדורות במשפחת דוד.
בחירתו של רחבעם, מכל בניו הרבים של שלמה המלך, נראית תמוהה! כיצד, מכל בניו של החכם באדם, נבחר זה שלא הצליח לשמור על אחדות הממלכה, זה שגרם לפילוג הנורא של עם ישראל, זה שהחיה מחדש את המחלוקת בין בניה של לאה בראשות יהודה לבניה של רחל ויוסף בראשות אפרים?
ננסה לבחון שוב את השתלשלות האירועים.
לאחר מות שלמה המלך, מוזכר המאורע הבא: "וַיֵּלֶךְ רְחַבְעָם שְׁכֶם כִּי שְׁכֶם בָּא כָל יִשְׂרָאֵל לְהַמְלִיךְ אֹתוֹ" (מלכים א י"ב א).
על אף שירושלים היתה בירת הממלכה המאוחדת, אף על פי שבית המקדש עמד לתפארה בלב העיר והאומה על הר המוריה, רחבעם הלך לשכם ושם היה אמור להתקיים טקס ההכתרה. זה היה בוודאי צעד של ויתור ופיוס כלפי בניה של רחל ובעיקר יוסף. שכם הייתה בירת השומרון והייתה עיר משותפת לבני יוסף, אפרים ומנשה. ההליכה של רחבעם לשכם היתה נקיטת צעד שמשמעותו: כולנו בני איש אחד אנחנו, שהרי אומנות הוויתור היא אבן יסוד של כל "שלום בית". לצערנו הרב בסופו של דבר שמע רחבעם בעצת הילדים (בני הארבעים+) שינה את טעמו וניסה להפגין שרירים (ולא חיוכים) כלפי אחיו, מה שבסופו של דבר גרם למחלוקת הנוראית = מלחמות אחים אכזריות וירידה רוחנית בכיוון של ע"ז וג"ע בשתי הממלכות. שורש הנפילה בשלשת העברות החמורות גם בבית ראשון, היה שנאת חינם.
אם כך נוכל עתה להציע כי צעדו של רחבעם: "וַיִּקַּח לוֹ רְחַבְעָם אִשָּׁה אֶת ... אֲבִיהַיִל בַּת אֱלִיאָב בֶּן יִשָׁי" (שם) היה חלק מצעדי הפיוס של רחבעם בתוך משפחת המלוכה. היה זה מעין פיצוי לאליאב המועמד שהיה נראה ראוי ביותר, גם בעיני אביו וגם בעיני שמואל הרואה ונדחה מכס המלוכה.
בערב יום הכיפורים, נאחל לכל עם ישראל, שלום ואחדות.
נאחל כי כל אחד יזכה לפייס את כל מי שנפגע ממנו, אפילו בשוגג
וכך נזכה כולנו לסליחה ומחילה גם על "בן אדם לחברו" וגם על "בן אדם למקום"
איך מותר להכין קפה בשבת?
ענייני כשרות המצויים
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
למה ללמוד גמרא?
אנחנו קודש למענך
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך ללמוד אמונה?
מה הייעוד של תורת הבנים?
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
