ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
מה משמעותן של שלוש הפעמים הללו, ובעיקר מה משמעותו של החינוך השלישי המיוחס לאברהם אשר חינך את חניכיו, ועלינו כבניו לאמצו וללכת בדרכו?
אפשר לומר שהתורה באה ללמדנו על קיומן של שלוש תפיסות חינוכיות מרכזיות, מאז ועד היום. הראשונה היא תפיסתו החינוכית של קין, הרואה את מטרת החינוך בהשתלמותו המקצועית של האדם ופעולותיו המעשיות לפיתוח ובניין העולם, גם אם הדבר נוגד את הציווי והערכים האלוקיים. תפיסה חינוכית זו באה לידי ביטוי בהתיישבותו של קין במקום אחד, כפי שנאמר: "וישב בארץ נוד", בניגוד לעונש האלוקי שהוטל עליו לאחר שרצח את הבל – "נע ונד תהיה בארץ", דהיינו להיות בתנועה מתמדת ובארעיות. ולא עוד אלא שנהיה קבלן בניין אשר בונה עיר שמשמשת סמל לקביעות ויציבות, ואף קורא לה כשם בנו חנוך, כנאמר: "ויהי בונה עיר ויקרא לה כשם בנו חנוך", כרוצה להנחיל ולהנציח לדורות את השקפת עולמו החינוכית המסתכמת בפיתוח בניינו של העולם החומרי, בלי קשר לערכים האלוקיים, מטרותיהם ומגמותיהם, כפי שמצוי הדבר מאוד במערכות חינוך רבות.
התפיסה החינוכית השנייה היא תפיסתו של חנוך השני משושלת שת, שעליו נאמר "ויתהלך חנוך את האלוקים", בהתבודדותו מהחברה והעולם שמסביבו, עד שמרוב קדושתו הרוחנית התעלה להיות כמלאך בשמיים והשאיר את העולם מקולקל ומושחת מבחינה מוסרית ערכית ורוחנית, עד שהגיע המבול והחריב את העולם. כדבריו של החתם סופר: "מי לנו גדול מחנוך אשר מעולם תשוקתו ודבקותו בה'... חדל מהיות אדם ונתעלה להיות כאחד מצבא מרום במרום – 'ואיננו כי לקח אותו אלוקים'... כאשר עשה בהתבודד עצמו מחברת בני אדם... כי לא באלה (בדרך זו) חפץ ה' שישלים האדם את נפשו לבד ואת אנשי דורו ישאיר אחריו תרבות אנשים חטאים ומכעיסי ה', כמקרה אשר קרה לדורו של חנוך ולדור המבול... ואם כה יעשו יחידי סגולה בכל דור יימצא אחד מיני אלף קודש לה' ורוב העולם מקולקל, הארץ תשם (מלשון שממה) מרעת יושביה וחפץ הבריאה נשארה ממעל" (פיתוחי חותם הקדמתו ליורה דעה).
תפיסה חינוכית זו דוגלת בהתעלות רוחנית אישית ופרטית בלא קשר אל הצדדים החומריים והחברתיים, ובלא נשיאה באחריות לבניין העולם ולפיתוחו. גם תפיסה חינוכית זו, ההפוכה מקודמתה, מוכרת לנו ממערכות חינוכיות שנמצאות במחוזותינו.
חיבור שמיים וארץ
התפיסה החינוכית השלישית, תפיסתו של אברהם אבינו, היא השקפתה החינוכית של התורה שבדרכה מצווים אנו ללכת, נוגדת באופן עקרוני את שתי התפיסות ה"חינוכיות" הקודמות, זו של חנוך משושלת קין וזו של חנוך משושלת שת, המפרידות בין הקודש והחול ובין הכלל והפרט. זו של חנוך הראשון פונה אל החול ואל החברה בלי שום מחויבות אל הקודש, וזו של חנוך השני פונה אל הקודש הפרטי בלי שום שייכות אל החול ואל המימד החברתי. לפי ההשקפה שמייצג אברהם אבינו, החינוך הישראלי כולל בתוכו את שני המימדים הללו יחדיו. מחד, שייכות ומחויבות מוחלטת לערכים האלוקיים הרוחניים, ומאידך מחויבות לגלותם לא רק ברובדי הקודש הפרטיים אלא גם ברובדי החול של החיים, הן בחייו של היחיד והן בחייה של החברה – האומה כולה.
כך נהג אברהם אבינו כאשר שמע על שביו של לוט. הוא לא הסתפק בתפילה בעיר חברון שבה היה, אלא יצא למבצע צבאי עם חניכיו, רדף עד דן והציל את לוט משביו. חניכים אלו שחינך אברהם כללו בתוכם את שני המימדים הללו. שהרי מצד אחד לפי פשט הכתוב, היו הם שלוש מאות ושמונה עשר לוחמים מקצועיים שפעלו באופן מבצעי והחזירו את לוט מתוך אחריותם החברתית; ומצד שני היו ספוגים בתורה ויראת שמיים, כרמיזתם של חז"ל והביאם רש"י (במקום): "חניכיו – חניכו (בלשון יחיד) כתיב, זה אליעזר שחינכו למצוות... שמונה עשר ושלוש מאות וגו‘, רבותינו אמרו אליעזר לבדו היה והוא מניין גימטריא של שמו", אליעזר עבד אברהם, שכדבריהם של חז"ל "יצא מכלל ארור והפך לברוך", עד כדי כך שאמרו עליו "אליעזר לא מת", כיעקב אבינו, אליהו הנביא וכו'.
השקפה שלישית זו היא השקפת החינוך הישראלי השלם הרואה כערך אלוקי וכרצון ה‘ את החיבור ההכרחי בין ערכי התורה ועולם העשייה, בחיבור שמיים וארץ, הקודש והחול יחדיו, בהארת המציאות החומרית הפרטית והציבורית מכוח ערכיה הרוחניים, הנמצאים בשורשה וביסודה.
מתוך העיתון בשבע.
הרב ערן טמיר
לימוד ליל הושענא רבא תשפ"א חג הסוכות ושמחת תורה בעידן הקורונה
מתוך לימוד ליל הושענא רבה תשפ"א בישיבת הדרום
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
