^ 1.. אמנם יש סוברים שאינה חייבת לחזור לתקן תפילה שאינה חייבת בה, אבל דעת הפוסקים רובם ככולם שצריכה לחזור, כשם שאיש שטעה בערבית חייב לחזור על תפילתו אף שהיא תפילת רשות. ועי' בהליכות ביתה ו, ט. וכן כתב יבי"א ו, יח, והוסיף שלכתחילה טוב שתתנה בליבה שאם אינה חייבת לחזור הרי זו תפילת נדבה. (אמנם בהליכות שלמה טו, הערה ה' סובר, שאם אינה רגילה להתפלל בקביעות ושכחה 'יעלה ויבוא' בשחרית ומנחה של ראש חודש, תוכל לבחור אם לחזור ולתקן או שלא לחזור).
^ 2.. טעתה ואמרה ביום חול רגיל 'יעלה ויבוא', או 'זכרנו' שאומרים בעשרת ימי תשובה, או 'על הניסים' - תחזור לתחילת הברכה. ואם כבר המשיכה לברכה הבאה, תמשיך למרות טעותה (פניני הלכה תפילה יח, 2).
^ 3.. עניין השלמה לנשים מבואר במ"ב רסג, מג, וכה"ח רסג, סה. ושם נתבאר לעניין תשלומי מנחה של ערב שבת בערבית של שבת. ואף שבהליכות שלמה תפילה יג, הערה י, דייק מהמ"ב, שאפילו אשה שאינה רגילה להתפלל ערבית אם היא רגילה להתפלל מנחה, כאשר שכחה להתפלל מנחה, עליה להתפלל ערבית כדי להשלים אח"כ את תפילת המנחה. וכ"כ בהליכות ביתה ו, ח, ובהערה יג, ובפס"ת רלד, ד. מ"מ נראה יותר, שכוונת המ"ב להציע את הדרך הטובה ביותר, אבל אין בכך חובה. ואולי נשים רבות נהגו להתפלל ערבית בליל שבת, ולכן הציע המ"ב להשלים אחר ערבית את תפילת מנחה, אבל לא התכוון לחייב בכך נשים. (ועי' בהליכות בת ישראל ב, כ, ובאש"י ל, הערה ו, שכתבו גם הם שאין בזה חובה, ותלו דבריהם ברשז"א, שלא כמובא בהליכות שלמה).
^ 4.. אבל במעבר מהקיץ לחורף בהזכרת גשמים, שחל בשמיני עצרת, אין צריך לחזור, כיוון שאם טעתה הרי הזכירה "מוריד הטל" כפי שרגילים לומר בקיץ, וכבר למדנו שאם הזכירה בחורף טל, יצאה בדיעבד. (ואף שהרמ"א קיד, ג, כתב שאין אומרים "מוריד הטל" בקיץ, מנהג אשכנז בארץ ישראל לאומרו).
^ 5.. בארצות הקרובות לארץ ישראל, שאקלימן צחיח והן זקוקות ליותר מים, מתחילים לשאול עם תושבי ארץ ישראל, בליל שביעי במרחשוון (רמב"ם בפירוש המשניות תענית פרק א; רדב"ז, רוח חיים פלאג'י קיז, א).
^ 6.. פרטי דינים: בת ארץ ישראל שיצאה לחו"ל, א) יצאה לפני ז' במרחשוון, תשאל בשומע תפילה מז' במרחשוון. ב) יצאה אחר ז' במרחשוון, כיוון שכבר התחילה לבקש גשמים, תמשיך לשאול בברכת השנים (כה"ח יג, בשם קש"ג). ג) יצאה עם משפחתה ליותר משנה, נחשבת באותו זמן כבת חו"ל, ותנהג מיד כמותם.
בת חוץ לארץ שבאה לארץ , יותר ראוי שתנהג כבני א"י, ולכן אם היא מתכוונת לחזור לחו"ל אחר יום התקופה, תשאל כבני ארץ ישראל. ואם היא מתכוונת לחזור לפני יום התקופה, י"א שתשאל בשומע תפילה, ויותר טוב שתשאל כבני ארץ ישראל, וכשתחזור לחו"ל אינה צריכה להמשיך לשאול, אבל טוב שתשאל בשומע תפילה (עי' באש"י כג, לז; ילקוט יוסף קיז, יז).
ובכל הדינים, נראה שאם טעתה ונהגה כאחת הדעות (ולא שאלה בשומע תפילה), אינה צריכה לחזור (ועיין באש"י כג, הערה קמט).