ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
סיפרו לו אנשי העיר, שרבים מילדי ישראל נחטפו, והובלו לבית הסוהר. הלך הרב והתחפש לגוי, יצא לרחוב העיר באישון לילה, והשים עצמו כשיכור. באו שומרי העיר, שאלו לזהותו, ודרשו ממנו תעודת מסע. החל הרב לגמגם, והשומרים חשבוהו לגנב, והכניסו אותו לבית הסוהר.
כשנכנס הרב לכלא, פגש שם את ילדי ישראל, והתוודע אליהם בזהותו האמיתית. ניחם אותם הרב כל אותו הלילה, וסיפר להם על גודל מעלתה של היהדות, ועל מקדשי ה' שבכל הדורות. כשהאיר הבוקר, ונכנס שומר בית האסורים, פנה הרב אל הילדים ואמר להם:
"צאן קודשים! עתה נפרד. אני הולך לספוג מלקות על שנכנסתי אליכם בעורמה, ואתם תצאו בגולה לעמוד בניסיונות. איני יודע אם אזכה ואחיה עד שתחזרו, אבל שם, בעולם האמת, וודאי שניפגש יחד, ויהי רצון שלא אבוש ולא אכלם בפני פמליה של מעלה..."
והדברים ירדו עמוק לתוך ליבותיהם של הילדים, ועמדו בניסיון! (שרי המאה ח"ד עמ' 20).
רבי יצחק אייזיק חבר, (יום ההילולא שלו ב- כט' חשוון), הוא דמות בולטת מאד בעולם הקבלה. ספריו 'פתחי שערים' מהווים עד היום ספר יסוד לכל הבאים להיכנס בשעריה של תורת הנסתר, מתוך שילוב בין דרכו של האר"י הקדוש ודרכיהם של הרמח"ל והגר"א.
והנה, צדיק פנימי זה, נכנס לבית הכלא כדי לחרוט בליבם של ילדי ישראל את הקשר הפנימי ליהדות. קשר זה מוטמע בליבם בזכות כל הדברים הנפלאים שמלמד אותם הצדיק על היהדות. אך אחרי כל הדיבורים, מגיע רגע השיא – רגע הפרידה. באותה שעה, מטמיע הצדיק בליבם את הנקודה העמוקה ביותר, עצם הקשר – קשר הנשמות. עתידים נשמותינו להיפגש שוב בעולם האמת, ויהי רצון שנעמוד בכל הפיתויים החיצוניים, כדי שניפגש בשלימות.
מפגש זה מותנה בכך שהצדיק לא יתבייש בילדים. אדם מתבייש, כשהוא לא עומד במצופה ממנו. הצדיק מקרין לילדים שהוא יתבייש בהם ח"ו אם לא יעמדו בניסיונות, בכך הוא מקרין להם שהם קשורים כל כך עד שמעשיהם הם כאילו מעשיו שלו. קשר זה של אהבה וחיבה, שנצרף במסירות הנפש של הצדיק להיכנס לכלא ולספוג מלקות למענם, הופך כעת גם לקשר מחייב. כדי שהצדיק לא יתבייש, גם הם צריכים להיות אנשים מרוממים שלא עושים מעשים מביישים.
כך הצדיק מציב מול עיניהם את דמות דיוקנו שלו, ודמות זו תהווה בעיניהם מודל כל חייהם, כדי שיעמדו בניסיונות ולא יצטרכו להתבייש בעתיד. זו אמירה יסודית בתחום החינוך. חשוב שנדבר ונלמד, נסביר ונבאר את הערכים החשובים לנו באוזני ילדינו וחניכינו. אך חשוב מכל, שנציב בפניהם מודל – 'דמות דיוקן', שכל חייהם יראו אותה מול עיניהם ויתחזקו ממנה בכל ניסיונותיהם. כל מי שמצוי בתחום החינוך, יודע עד כמה מודל ההורים והמחנכים הוא שמלווה את הילד בכל דרכיו ומחזקו בכל ניסיונותיו.
מזכירים הדברים את יוסף הצדיק, שהלך בשבי, ובאה אשת פוטיפר להכשילו, ועמד בניסיון בזכות שנראית לו דמות דיוקנו של אביו בחלון – "באותה שעה, באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון, אמר לו: יוסף! עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם ,רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא רועה זונות?" (סוטה לו).
למעשה, דרך חינוכית זו מתחילה כבר בילד היהודי הראשון. "תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק". מסביר רש"י את הכפילות בפסוק בכך, שעשה הקב"ה את דמות דיוקנו של יצחק בדיוק כדמות דיוקנו של אברהם. כך יודע יצחק, שכל עניינו בעולם להיות ממשיכו של אברהם, ודמות דיוקנו של אברהם לא רק ניצבת מולו, אלא ממש מוטבעת בתוכו.
מסיפור זה למדנו, שכדי שדמות דיוקננו תהווה מודל לילדינו וחניכנו, עלינו להיות בעלי שתי תכונות בסיסיות – א. אנשים שאוהבים ומסורים לילדינו, עד שהם יחושו אחדות מלאה איתנו. ב. אנשים שחיים את המסרים שלנו באמת, ומשאירים בליבם רושם חיובי. ויהי רצון, שנזכה להוות דוגמה אישית טובה לילדינו, ויקחו מאיתנו את הדברים הטובים להמשך דרכם!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














