ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
יחד עמם נאבקו מנהיגי 'המזרחי' ר' מאיר בר-אילן, הרמן שטרוק ורי"ל מיימון. גם בקום המדינה, המפד"ל היא שחוקקה חוקים לשמירת הפרהסיא היהודית. כך גם במשבר המפורסם בשנת 1976, כשפרשה מהקואליציה בגלל מטוסי 15F שנחתו תוך חילול שבת המוני, ולבסוף הממשלה נפלה.
המאבק של הראי"ה וממשיכיו לא נועד רק למנוע פגיעה ברגשות התושבים, אלא לשמור על דמותה היהודית של המדינה. בחנויות ומגרשי הכדורגל בירושלים, בעמק יזרעאל, וברחובות תל-אביב וחיפה. דווקא ההזדהות העקרונית עם תחיית הארץ והרעיון הלאומי, הם שהעניקו לראי"ה את הזכות המוסרית והמעשית, לתבוע שמירה על קודשי ישראל בכל מקום. "אלמלא שאנו חשים את רגש האחווה לכל אחינו, גם להרחוקים, ובפרט לאלה אשר נושאים הם, את דגל האומה בידם — לא היה העניין כל כך מרעיש אותנו". התנועה הציונית הכריזה כי היא מייצגת את עם ישראל בתביעתו להקים מדינה בארץ ישראל, והכרזה זו חיזקה את תביעתו של הראי"ה מהם לשמור על ערכי היסוד של היהדות.
לראי"ה היה קשר טוב עם מייסד ת"א, מאיר דיזנגוף, והוא שדרבן אותו ואמר לו "אתה תבנה עיר". לכן, במהלך השנים היה שיתוף פעולה יעיל ביניהם. דיזנגוף עצמו הקפיד על שמירת השבת בפרהסיא, וכתב "התרת הרצועה תהפוך את עירנו כ'פורט-סעיד' ששם הכל מותר, בלי גבול ובלי חוק".
בשנת תרפ"ג (1923) הייתה חלופת מכתבים בין הרב קוק לחברי ועד ת"א, בשאלת "חוקת השבת" לעיריה. הראי"ה דרש כי השבת תישמר בפרהסיא, ובכלל זה סגירת כל החנויות, ואיסור נסיעת תחבורה ציבורית. באותה עת, היה דיון סביב שאלת האיחוד בין ת"א הקטנה, לבין השכונות היהודיות של יפו "הגדולה".
בתחילה ניסה הועד להתחמק, בטענה שהוא נבחר לנהל את העניינים האזרחיים של התושבים ולא לעסוק בשאלות דתיות. הרב קוק ענה, שהדיון אינו עניין דתי אלא אזרחי מובהק, הנוגע לכבוד הלאומי של כל יהודי: "בתור אזרחים עברים בארץ העברית אנו דורשים שדת ישראל תהיה מוכרת בזכותה הרשמית. וזה מחייב שבעניינים של ציבוריות ושל פרהסיא תוכר קדושת השבת גם בתור חוקה אזרחית. פחות מזה לא יוכל לדרוש כל איש יהודי המכבד את עצמו ואת עמו".
כיוון שלדיזנגוף וחבריו היה חשוב מאוד שהשכונות הדתיות של יפו יצטרפו, השתמש הרב קוק בכוח ההשפעה שלו עליהם וכתב: "שהאפשרות של השפעתי לטובת שאיפתנו הקדושה של האיחוד הגמור של עיריתנו החביבה וכל שכנותיה היא מותנה עם קבלת הנוסחא אשר הגשתי" (ח' אייר תרפ"ג, אגרות ראי"ה ד, א'קעט).
בלי המילה "דתית"
מאמציו של הרב קוק נשאו פרי: הוועד הגדול קיבל עליו לחייב את העירייה שתיבחר מחדש לקבל לחוקת ת"א את נוסחאות הרב קוק בלי המילה 'הדתית', כדלקמן: "בכל שטח תל אביב, בתור עיריה עברית בא"י, יש לקדושת השבת גם תוקף חוקי אזרחי במה שנוגע לפרהסיא וצבוריות... הישיבה נגמרת מתוך התרוממות הרוח על השלום הגמור שנהל את כל הויכוח וההחלטות" (פרוטוקול ע. ת"א, כ"א סיון תרפ"ג).
כך הגדיר הרב קוק גם את החלק הראשון מתוך ארבעת החלקים שהחינוך של הדור צריך להתנהל בהם: "כבוד הדת, חבת הדת, הכרת הדת, וקיום הדת. אין שום אדם מישראל יכול לסלק את עצמו מכל מה שנוגע לכבודה של דת ישראל, שאיך שיהיה נשקע בדעות זרות ורחוקות, הלא בתור בן לאומה הוא חייב בכבודה על -פי הכרתה הכללית שהוא מאוחד בה עם כבוד דתה, שכל אוצר הכבוד שלה ספון בקרבה" (אורות התשובה, תוספות תשובה, ח).
אלא שגם אז, כמו היום, היו מי שהחלטה זו הרגיזה אותם. כך כתבו בעיתון הפועלים 'הפועל הצעיר' (תמוז, תרפג, גיליון 32-3): "נצחו אראלים את המצוקים והנוסחא בדבר שמירת השבת של הרב קוק נתקבלה כחוק ציבורי אזרחי. כפו על הועד הר כגיגית והוא נכנע... החרדים (כל שומר מצוות נקרא אז 'חרדי') אף הם השתמשו בשעת כושר זו ללחוץ על ועד העיר באיומים של פירוד, והכריחו אותו לקבל את מרותם... 'חקקי קודש' הללו שחקקו מתוך כפיה אינם סוף סוף יותר מאשר חקקי און, ומצוה הבאה בעברה של פריצות ציבורית ומעשה אונס שמקורם בירידה המוסרית אשר במחננו... אינה מעניינת אותנו הפעם גם הפוליטיקה של הרב קוק הנתמכת דרך אגב ע"י הממשלה, והמתכוונת להשליט בכח את מרות הרה"ר כאורגן מכריע בחיי הציבור המאורגנים".
הרב קוק שלח לחברי העיריה מכתב ברכה, "על האחדות הנאמנה אשר הוחלט אצלם על פי יסוד הנוסחה של קבלת האזרחית של קדושת השבת" (אוצרות ראי"ה, ד, עמ' 185). חוקת שבת זו, נשמרה שנים רבות, וכעת היא נשברת בידי גורמים שאינם משכילים לשמור על הכבוד למסורת היהודית.
מתוך העיתון בשבע.
איך ללמוד אמונה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
ללמוד להתייחס
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מהו הסוד הגדול של רחל אימנו?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
מה מחבר שמיים וארץ?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
