ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
יחד עמם נאבקו מנהיגי 'המזרחי' ר' מאיר בר-אילן, הרמן שטרוק ורי"ל מיימון. גם בקום המדינה, המפד"ל היא שחוקקה חוקים לשמירת הפרהסיא היהודית. כך גם במשבר המפורסם בשנת 1976, כשפרשה מהקואליציה בגלל מטוסי 15F שנחתו תוך חילול שבת המוני, ולבסוף הממשלה נפלה.
המאבק של הראי"ה וממשיכיו לא נועד רק למנוע פגיעה ברגשות התושבים, אלא לשמור על דמותה היהודית של המדינה. בחנויות ומגרשי הכדורגל בירושלים, בעמק יזרעאל, וברחובות תל-אביב וחיפה. דווקא ההזדהות העקרונית עם תחיית הארץ והרעיון הלאומי, הם שהעניקו לראי"ה את הזכות המוסרית והמעשית, לתבוע שמירה על קודשי ישראל בכל מקום. "אלמלא שאנו חשים את רגש האחווה לכל אחינו, גם להרחוקים, ובפרט לאלה אשר נושאים הם, את דגל האומה בידם — לא היה העניין כל כך מרעיש אותנו". התנועה הציונית הכריזה כי היא מייצגת את עם ישראל בתביעתו להקים מדינה בארץ ישראל, והכרזה זו חיזקה את תביעתו של הראי"ה מהם לשמור על ערכי היסוד של היהדות.
לראי"ה היה קשר טוב עם מייסד ת"א, מאיר דיזנגוף, והוא שדרבן אותו ואמר לו "אתה תבנה עיר". לכן, במהלך השנים היה שיתוף פעולה יעיל ביניהם. דיזנגוף עצמו הקפיד על שמירת השבת בפרהסיא, וכתב "התרת הרצועה תהפוך את עירנו כ'פורט-סעיד' ששם הכל מותר, בלי גבול ובלי חוק".
בשנת תרפ"ג (1923) הייתה חלופת מכתבים בין הרב קוק לחברי ועד ת"א, בשאלת "חוקת השבת" לעיריה. הראי"ה דרש כי השבת תישמר בפרהסיא, ובכלל זה סגירת כל החנויות, ואיסור נסיעת תחבורה ציבורית. באותה עת, היה דיון סביב שאלת האיחוד בין ת"א הקטנה, לבין השכונות היהודיות של יפו "הגדולה".
בתחילה ניסה הועד להתחמק, בטענה שהוא נבחר לנהל את העניינים האזרחיים של התושבים ולא לעסוק בשאלות דתיות. הרב קוק ענה, שהדיון אינו עניין דתי אלא אזרחי מובהק, הנוגע לכבוד הלאומי של כל יהודי: "בתור אזרחים עברים בארץ העברית אנו דורשים שדת ישראל תהיה מוכרת בזכותה הרשמית. וזה מחייב שבעניינים של ציבוריות ושל פרהסיא תוכר קדושת השבת גם בתור חוקה אזרחית. פחות מזה לא יוכל לדרוש כל איש יהודי המכבד את עצמו ואת עמו".
כיוון שלדיזנגוף וחבריו היה חשוב מאוד שהשכונות הדתיות של יפו יצטרפו, השתמש הרב קוק בכוח ההשפעה שלו עליהם וכתב: "שהאפשרות של השפעתי לטובת שאיפתנו הקדושה של האיחוד הגמור של עיריתנו החביבה וכל שכנותיה היא מותנה עם קבלת הנוסחא אשר הגשתי" (ח' אייר תרפ"ג, אגרות ראי"ה ד, א'קעט).
בלי המילה "דתית"
מאמציו של הרב קוק נשאו פרי: הוועד הגדול קיבל עליו לחייב את העירייה שתיבחר מחדש לקבל לחוקת ת"א את נוסחאות הרב קוק בלי המילה 'הדתית', כדלקמן: "בכל שטח תל אביב, בתור עיריה עברית בא"י, יש לקדושת השבת גם תוקף חוקי אזרחי במה שנוגע לפרהסיא וצבוריות... הישיבה נגמרת מתוך התרוממות הרוח על השלום הגמור שנהל את כל הויכוח וההחלטות" (פרוטוקול ע. ת"א, כ"א סיון תרפ"ג).
כך הגדיר הרב קוק גם את החלק הראשון מתוך ארבעת החלקים שהחינוך של הדור צריך להתנהל בהם: "כבוד הדת, חבת הדת, הכרת הדת, וקיום הדת. אין שום אדם מישראל יכול לסלק את עצמו מכל מה שנוגע לכבודה של דת ישראל, שאיך שיהיה נשקע בדעות זרות ורחוקות, הלא בתור בן לאומה הוא חייב בכבודה על -פי הכרתה הכללית שהוא מאוחד בה עם כבוד דתה, שכל אוצר הכבוד שלה ספון בקרבה" (אורות התשובה, תוספות תשובה, ח).
אלא שגם אז, כמו היום, היו מי שהחלטה זו הרגיזה אותם. כך כתבו בעיתון הפועלים 'הפועל הצעיר' (תמוז, תרפג, גיליון 32-3): "נצחו אראלים את המצוקים והנוסחא בדבר שמירת השבת של הרב קוק נתקבלה כחוק ציבורי אזרחי. כפו על הועד הר כגיגית והוא נכנע... החרדים (כל שומר מצוות נקרא אז 'חרדי') אף הם השתמשו בשעת כושר זו ללחוץ על ועד העיר באיומים של פירוד, והכריחו אותו לקבל את מרותם... 'חקקי קודש' הללו שחקקו מתוך כפיה אינם סוף סוף יותר מאשר חקקי און, ומצוה הבאה בעברה של פריצות ציבורית ומעשה אונס שמקורם בירידה המוסרית אשר במחננו... אינה מעניינת אותנו הפעם גם הפוליטיקה של הרב קוק הנתמכת דרך אגב ע"י הממשלה, והמתכוונת להשליט בכח את מרות הרה"ר כאורגן מכריע בחיי הציבור המאורגנים".
הרב קוק שלח לחברי העיריה מכתב ברכה, "על האחדות הנאמנה אשר הוחלט אצלם על פי יסוד הנוסחה של קבלת האזרחית של קדושת השבת" (אוצרות ראי"ה, ד, עמ' 185). חוקת שבת זו, נשמרה שנים רבות, וכעת היא נשברת בידי גורמים שאינם משכילים לשמור על הכבוד למסורת היהודית.
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













