ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- מדינת וממשלת ישראל
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
יש היום אתר אינטרנט "לוח עבודה עברית" הוא אשר הוקם במטרה לפרסם בהתנדבות עסקים עם עבודה עברית. כיום מפורסמים בו מעל ל- 2,000 עסקים.
התנועה הרפורמית ומרכז מוסאוא הגישו תביעה לבית המשפט בטענה של הפליה גזענית נגד פעילות הלוח כשעל אף הרקע ההיסטורי של המדינה בתמיכתה ב"פועל היהודי" זכו אירגונים אלו בתביעה ובית המשפט דרש לסגור את האתר ולהטיל על בעלי האתר קנס של 50,000 שח!
כיום פועלים חברי הלוח בדלת לחמן לגיוס למימון הקנס והקמת חומת הגנה שתאפשר לערער לבית המשפט, פעילות משפטית נרחבת ואם יש צורך- חקיקה, תשלום הוצאות המשפט, פעילות ציבורית, פעילות הסברתית ועוד.
מה דעת משפט התורה בעניין פרסום על רקע יהודי?
האם יש בפעילות זו מצווה והאם יש לתמוך בה להעדיף עבודה עברית או שמא יש בזה גזענות פסולה?
לדאוג לקרוביך זו לא גזענות- זו חובה!
לצערינו הרב, כל דבר ודבר היום משתמשים בו בביטוי גזענות והדבר הזה גורם לבלבול מושגים וערכים.
מותר וחובה על בני אדם קרובים לדאוג לקרוביהם. הדין הזה של אפלייה מותרת היא בעלת אופי של חובה . לא רק זכויות. רוצה לומר, מצאנו בהלכה בדיני צדקה שהקרוב קודם, עניי ביתך קודמים, עניי עירך קודמים. אף על פי שלכאורה זה אפלייה בין עניים לעניים. אבל עלינו לדעת שהלכה שאומרת עניי ביתך קודמים, עניי עירך קודמים, זה גם פן של חובה. רוצה לומר, אם למשל יש עני ויש לו קרובי משפחה או קרוב משפחה עשיר. ההלכה קובעת שהקרוב הזה, הוא שצריך לתמוך בעני ואין בעת צדקה בעיר קרובים לצורך אותו עני. כל עוד יש מבני משפחתו בעל יכולת לתמוך בו, זה חובה על אותו בן משפחה לתמוך בקרובו, בשאר בשרו, אפילו שהוא לא אביו, אפילו שהוא לא אימו, אפילו שלא בנו, אפילו שלא אחיו, אבל הוא קרוב. הוא קרוב. הואיל והוא קרוב מחייבים אותו לתמוך ואין נעזרים בציבור כציבור.
הרי שהאפליה הזו היא בעלת פן של חובה של מחויבות, ולהפך מגנה גם על הציבור לבל יזדקקו לציבור ויפנו לקרובים.
כיוצא בדבר פדיון שבויים. ברור שזה מצווה גדולה וחשובה מאוד מאוד בתורת ישראל. אבל, אם יש לאותו שבוי אנשים קרובים בעלי יכולת לממן את הפדיון שבויים, ההלכה מחייבת את הקרובים לממן את הפדיון שבויים ואין גובים מן הציבור עבור פדיון שבויים. נמצאנו למדים ההלכה הזו שאומרת עניי ביתך קודמים, עניי עירך קודמים, עניי עמך קודמים. למרות שלא נאמר עניי עמך אבל יש הלכה אחרת שמדברת על ההבדל בין יהודים לבין לא יהודים. כל אלה נובעים מהפן של החיוב שהקרוב אסור לו להתעלם, הוא חייב הוא ליתן דעתו איך לתמוך בקרובו העני.
העבודה היא הצדקה הטובה ביותר
ואם כן, איפו, העבודה כשהיא לעצמה היא פרנסה והיא הצדקה הטובה ביותר. יותר כדאי לתת עבודה לעני מאשר לתת לו צדקה. כי עבודה היא מוסרית, יש בה כבוד עצמי, אדם חי מעמל כפיו וכו'. ולכן, ברור מעל לכל ספק שסדר קדמיות הוא בקירבה, כמו שאנחנו אמרנו כעת. כי כאמור, הקירבה הזו היא לא רק בעלת זכות קדימה למוטב היא בעלת חובה למיטיב. משום כך אין מקום לדבר במושגים של אפלייה פסולה, של גזענות, זה לא בכלל המקום.
גם אותו דבר אם אנחנו לא מדברים על עבודה "עברית". נדבר למשל על כיתות, דתות אחרות: איסלם, נצרות, או כל קבוצה אחרת. גם אצלם היא תיתן עדיפות במתן הצדקה והתמיכה לקרובים שלהם. זה פן שהוא חובה, זה משהו אנושי, זה משהו ברור. כלומר, לא יעשו את זה בגלל אפלייה גזעית שהיא באה, נובעת ממקום של שנאה, ממקום של אפלייה רעה לגרום רוע לאדם. בדיוק הפוך, אלא מתוך חובה לדאוג לקרובים ולשארי הבשר, ולכל אלה שהם בני אותה אמונה, בני אותה דת, בגלל הקירבה. הקירבה הזו מחייבת ומשום כך אין בכלל מקום לדבר על אפלייה פסולה ולא על גזענות לחלוטין חס ושלום בעניין הזה.
"עבודה עברית" - חינוך בריא לעמל כפיים
מכאן אנחנו צריכים לדעת שבאמת העניין הזה של "עבודה עברית", הלוואי שאנחנו נמצא את זה במשמעות הרחבה יותר. בעוונותינו המרובים היום כבר היהודים הישראלים נוטים יותר ויותר פחות לעמל כפיים, ונוטים לחפש כל מיני עבודות קלות אשר הם יותר ניהוליות, פיקוחיות ופחות עמל כפיים ואז כל העבודות הכפיים בעצם מי שמוכן לעבוד בהם זה אחינו הלא יהודים. אז אמנם ברוך ה' הם עובדים והם משתכרים, הם מתפרנסים וישר כוחם, ואדרבה יכול לשמש בסיס לשלום בינינו לבינם, הלוואי. אבל, לא טוב ולא בריא שהחברה היהודית מתחנכת יותר ויותר בהשתמטות מעמל כפיים לחפש כל מיני עבודות שאולי הרבה פעמים הן פקטיביות ובלבד שמכניסות רווחים, מכניסות שכר.
היה טוב יותר שהנושא הזה של "עבודה עברית", ישא גם אופי מוסרי, ערכי, לבוא ולחנך את עצמנו ואת קרובנו לחזור חזרה לעבודות עמל הכפיים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
