ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- מדינת וממשלת ישראל
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
יש היום אתר אינטרנט "לוח עבודה עברית" הוא אשר הוקם במטרה לפרסם בהתנדבות עסקים עם עבודה עברית. כיום מפורסמים בו מעל ל- 2,000 עסקים.
התנועה הרפורמית ומרכז מוסאוא הגישו תביעה לבית המשפט בטענה של הפליה גזענית נגד פעילות הלוח כשעל אף הרקע ההיסטורי של המדינה בתמיכתה ב"פועל היהודי" זכו אירגונים אלו בתביעה ובית המשפט דרש לסגור את האתר ולהטיל על בעלי האתר קנס של 50,000 שח!
כיום פועלים חברי הלוח בדלת לחמן לגיוס למימון הקנס והקמת חומת הגנה שתאפשר לערער לבית המשפט, פעילות משפטית נרחבת ואם יש צורך- חקיקה, תשלום הוצאות המשפט, פעילות ציבורית, פעילות הסברתית ועוד.
מה דעת משפט התורה בעניין פרסום על רקע יהודי?
האם יש בפעילות זו מצווה והאם יש לתמוך בה להעדיף עבודה עברית או שמא יש בזה גזענות פסולה?
לדאוג לקרוביך זו לא גזענות- זו חובה!
לצערינו הרב, כל דבר ודבר היום משתמשים בו בביטוי גזענות והדבר הזה גורם לבלבול מושגים וערכים.
מותר וחובה על בני אדם קרובים לדאוג לקרוביהם. הדין הזה של אפלייה מותרת היא בעלת אופי של חובה . לא רק זכויות. רוצה לומר, מצאנו בהלכה בדיני צדקה שהקרוב קודם, עניי ביתך קודמים, עניי עירך קודמים. אף על פי שלכאורה זה אפלייה בין עניים לעניים. אבל עלינו לדעת שהלכה שאומרת עניי ביתך קודמים, עניי עירך קודמים, זה גם פן של חובה. רוצה לומר, אם למשל יש עני ויש לו קרובי משפחה או קרוב משפחה עשיר. ההלכה קובעת שהקרוב הזה, הוא שצריך לתמוך בעני ואין בעת צדקה בעיר קרובים לצורך אותו עני. כל עוד יש מבני משפחתו בעל יכולת לתמוך בו, זה חובה על אותו בן משפחה לתמוך בקרובו, בשאר בשרו, אפילו שהוא לא אביו, אפילו שהוא לא אימו, אפילו שלא בנו, אפילו שלא אחיו, אבל הוא קרוב. הוא קרוב. הואיל והוא קרוב מחייבים אותו לתמוך ואין נעזרים בציבור כציבור.
הרי שהאפליה הזו היא בעלת פן של חובה של מחויבות, ולהפך מגנה גם על הציבור לבל יזדקקו לציבור ויפנו לקרובים.
כיוצא בדבר פדיון שבויים. ברור שזה מצווה גדולה וחשובה מאוד מאוד בתורת ישראל. אבל, אם יש לאותו שבוי אנשים קרובים בעלי יכולת לממן את הפדיון שבויים, ההלכה מחייבת את הקרובים לממן את הפדיון שבויים ואין גובים מן הציבור עבור פדיון שבויים. נמצאנו למדים ההלכה הזו שאומרת עניי ביתך קודמים, עניי עירך קודמים, עניי עמך קודמים. למרות שלא נאמר עניי עמך אבל יש הלכה אחרת שמדברת על ההבדל בין יהודים לבין לא יהודים. כל אלה נובעים מהפן של החיוב שהקרוב אסור לו להתעלם, הוא חייב הוא ליתן דעתו איך לתמוך בקרובו העני.
העבודה היא הצדקה הטובה ביותר
ואם כן, איפו, העבודה כשהיא לעצמה היא פרנסה והיא הצדקה הטובה ביותר. יותר כדאי לתת עבודה לעני מאשר לתת לו צדקה. כי עבודה היא מוסרית, יש בה כבוד עצמי, אדם חי מעמל כפיו וכו'. ולכן, ברור מעל לכל ספק שסדר קדמיות הוא בקירבה, כמו שאנחנו אמרנו כעת. כי כאמור, הקירבה הזו היא לא רק בעלת זכות קדימה למוטב היא בעלת חובה למיטיב. משום כך אין מקום לדבר במושגים של אפלייה פסולה, של גזענות, זה לא בכלל המקום.
גם אותו דבר אם אנחנו לא מדברים על עבודה "עברית". נדבר למשל על כיתות, דתות אחרות: איסלם, נצרות, או כל קבוצה אחרת. גם אצלם היא תיתן עדיפות במתן הצדקה והתמיכה לקרובים שלהם. זה פן שהוא חובה, זה משהו אנושי, זה משהו ברור. כלומר, לא יעשו את זה בגלל אפלייה גזעית שהיא באה, נובעת ממקום של שנאה, ממקום של אפלייה רעה לגרום רוע לאדם. בדיוק הפוך, אלא מתוך חובה לדאוג לקרובים ולשארי הבשר, ולכל אלה שהם בני אותה אמונה, בני אותה דת, בגלל הקירבה. הקירבה הזו מחייבת ומשום כך אין בכלל מקום לדבר על אפלייה פסולה ולא על גזענות לחלוטין חס ושלום בעניין הזה.
"עבודה עברית" - חינוך בריא לעמל כפיים
מכאן אנחנו צריכים לדעת שבאמת העניין הזה של "עבודה עברית", הלוואי שאנחנו נמצא את זה במשמעות הרחבה יותר. בעוונותינו המרובים היום כבר היהודים הישראלים נוטים יותר ויותר פחות לעמל כפיים, ונוטים לחפש כל מיני עבודות קלות אשר הם יותר ניהוליות, פיקוחיות ופחות עמל כפיים ואז כל העבודות הכפיים בעצם מי שמוכן לעבוד בהם זה אחינו הלא יהודים. אז אמנם ברוך ה' הם עובדים והם משתכרים, הם מתפרנסים וישר כוחם, ואדרבה יכול לשמש בסיס לשלום בינינו לבינם, הלוואי. אבל, לא טוב ולא בריא שהחברה היהודית מתחנכת יותר ויותר בהשתמטות מעמל כפיים לחפש כל מיני עבודות שאולי הרבה פעמים הן פקטיביות ובלבד שמכניסות רווחים, מכניסות שכר.
היה טוב יותר שהנושא הזה של "עבודה עברית", ישא גם אופי מוסרי, ערכי, לבוא ולחנך את עצמנו ואת קרובנו לחזור חזרה לעבודות עמל הכפיים.
אנחנו קודש למענך
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה המשמעות הנחת תפילין?
דיני קדימה בברכות
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הלכות שטיפת כלים בשבת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך מכינים תה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
