ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
תחילת המסע נזכר כבר בפרשת בא: "וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף" (שם, י"ב לז).
המשכו בתחילת פרשתנו: מִסֻּכֹּת ל- אֵתָם בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר (שם, י"ג כ), אז הגיע הפקודה הפותחת את סיפור קריאת ים סוף: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל הַיָּם" (שם י"ד ב).
ננסה להבין מה מלמדים אותנו פסוקים אלה?
אבן עזרא כדרכו בקודש לוקח אותנו אל מחוזות הפשט ומסביר: "שמות מקומות". אבל חז"ל דרשו את הכתובים בכמה כיוונים אחרים.
יש שדרשו אותם על המצרים: "פי החירות אין חירות אלא מקום חירותן של מצריים ... מקום עבודה זרה שלהם"...בין מגדול ובין הים, שם היתה גדולתן של מצריים שם היתה תפארתם שם היתה מיומס [בית אוצרותיהם]" (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דויהי פרשה א).
יש שדרשו שמות אלה על ישראל: "לפני פי החירות. ומאי חירות שנעשו בני חורין: בין מגדל. שנעשו להם נסים גדולות" (מדרש אגדה (בובר) שמות פרשת בשלח פרק יד).
יש מרבותינו שקישרו את השמות הללו לאזכורים אחרים ונקטו בשיטת "לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש" (סדר עולם רבה פרק א) הם לימדונו את הדברים הבאים: וז"ל המכילתא (שם): "פי החירות ... לשעבר היתה נקראת פיתום שנא' ויבן ערי מסכנות לפרעה את פיתום ואת רעמסס". לפי זה, יוסף הושיב את בני יעקב-ישראל ברעמסס כמבואר בכתוב: "וַיּוֹשֵׁב יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו וַיִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּמֵיטַב הָאָרֶץ בְּאֶרֶץ רַעְמְסֵס כַּאֲשֶׁר צִוָּה פַרְעֹה" (בראשית מ"ז יא). שם: "שם כנס יוסף את הכסף ואת הזהב שנ' וילקט יוסף את כל הכסף וגו'" (מכילתא שם). שם גם התחיל שעבודם של ישראל בבניית ערי המסכנות לפרעה: "וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס" (שמות א' יא). שם גם החלה גאולתם של ישראל על פי החירות=פיתום, כמו שביארנו לעיל.
בירושלמי מבואר שגם מקור עושרו של קורח במקום זה: "רב אמר קרח עשיר גדול היה תיסברין [=אוצרו] של פרעה נגלה לו בין מגדול ובין הים" (סנהדרין פרק י ה"א).
הרכוש הגדול שנצבר בידי יוסף ברעמסס, הוביל אח"כ לשעבוד בתחילת ספר שמות, שבא לידי ביטוי בבניית ערי המסכנות באותו מקום. הרכוש הגדול שהובטח לבני ישראל ביציאת מצרים ואשר חלקו ניתן להם בפי החירות=פיתום, גרם גם לכישלונו של קרח ולמחלוקת על משה. דרך המסחר הבינלאומית מארץ ישראל למצרים עברה דרך מגדול (עיינו גם ירמיהו מ"ד א, מ"ו יד ועוד), זו הדרך המכונה בפרשתנו "דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים", זו הדרך שנאסר לשוב בה בפרשת המלך: "וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה" (דברים י"ז טז).
יציאת מצרים משמעותה יציאה לחירות מהתלות בעולם החומר, הישיבה במצרים מסוכנת מאוד מבחינה רוחנית, גם אם היא מביאה לרווחה כלכלית. זו אולי סיבה נוספת למה אי אפשר לצאת ממצרים דרך מגדול ואחרי הנס הגדול של קריעת ים סוף צריך לשנות כיוון: "וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף" (שמות י"ג יח).
הבה נתפלל שיתקיים בנו הכתוב: "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (מיכה ז' טו)
ונזכה שהשפע הגשמי המושפע עלינו יעזור לנו לצאת לחירות רוחנית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
