ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- העצמה אישית
החזון, לא חייב להיות משימת חיים שתציל את העולם, הוא מתאים לכל משימה ויעד. מומלץ אמנם להעדיף את אותן שעומדות בסדר עדיפות גבוה, אך פעמים רצוי להתחיל ולתרגל את כתיבת החזון במשימות קטנות, ובהמשך לעבור למשמעותיות יותר.
אפשר לנסח חזון אחד או כמה במקביל, לנושאים מאוד נקודתיים ולזמנים קצרים. המטרה היא לתת מסגרת ברורה ומכוונת, וכלים להצליח ליישם את מה שניסחנו בחזון, ולעמוד במשימה.
יעדים:
ככל שהחזון גדול יותר, הדרך אליו ארוכה יותר.
העצמה אישית (48)
הרב יוסף שריקי
24 - מפת הדרכים להצלחה
25 - בַּיָּמִים הָהֵם חָזוֹן נִפְרָץ
26 - שוב יום אחד לפני מיתתך
טען עוד
בשל כך, צריך לחלק את הדרך לחזון, ליעדים קצרי טווח. כל כיבוש יעד נוסף מקדם אותנו לקראת החזון הנכסף. השגת יעדי הביניים בדרך לחזון, מאפשרת לחוות חוויות חיוביות ומעודדת להשיג את היעד הבא.
חלוקה כזו, מקלה על תחושות הייאוש הנובעות מחזון שנראה מאוד רחוק לעין. יותר קל להמשיך ולהתקדם, לשמור על הרצון ולא להתייאש, כאשר חווים הצלחות במהלך הדרך ולא רק בסופה.
היעדים הם אבני הדרך, שהשגתם יוצרת תחושה טובה, מחזקת את המוטיבציה להמשך, ומאשרת שאנו בדרך הנכונה.
אשר על כך, צריך להגביל את היעדים בזמן, כדי שהם לא יהפכו בעצמם לדרך ארוכה. לכל יעד יש לקבוע זמן מוגדר להשגתו. הגבלה בזמן מדרבנת אותנו להימנע מ'מריחה' של הזמן וביצוע המשימות בדרך אל היעד.
הזמן בין יעד ליעד מאוד תלוי באופי שלנו, ובכל כמה זמן אנו צריכים לחוש תחושת הצלחה. אם אנו זקוקים לחוויית הצלחה שבועית כדי לשמור על המוטיבציה שלנו ולחזק את הרצון שלנו להמשיך הלאה בדרך לחזון, מוטב כי נקבע יעדים שבועיים. אחרת, אפשר לקבוע יעדים חודשיים, או יותר. צריך לזכור, שתמיד אפשר לשנות, ולהגדיר מחדש יעדים וזמנים.
את היעדים יש לקבוע באופן בו כל השגת יעד מהווה תנאי להשגת היעד הבא אחריו, ומאפשרת לנו לבחון אם אכן אנחנו במסלול הנכון, או שמא עלינו לבצע חישוב מחדש.
מטרות
חזון מהווה את התחנה הסופית ומטרתו להגדיר בעיקר את הכיוון הכללי. בדרך למימוש החזון, אנו מציבים יעדים שהם אבני הדרך, לחזק אותנו להמשיך במסע עד למימוש החזון, ולוודא שאנו לא טועים בדרך.
תפקידן של המטרות הוא לפרוט את המשימות המעשיות היומיומיות, שבועיות וכיוצא בזה, בדרך להשגת היעדים.
מטרות הן למעשה סדרה של משימות מעשיות, מתוחמות בזמן, עם תוצאה ברורה ונמדדת, שבהשגת כולן אנו למעשה משיגים את היעד.
במילים אחרות, כל אחד מהיעדים שרשמנו לעצמנו בדרך למימוש החזון, מתחלק למטרות, שהן המשימות שאנו נדרשים לבצע בפועל כדי להשיג כל יעד.
הואיל והיעד עצמו מוגבל בזמן, יש לחלק את המטרות לזמנים, באופן בו סיום כל המטרות יסתיים במועד הסיום שקבענו ליעד.
הארות והערות, שאלות ורעיונות לנושאים שמעניינים אתכם, יתקבלו בשמחה: [email protected]
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך ללמוד אמונה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך ללמוד גמרא?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כאב הגלות ותקוות הגאולה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
