ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
וכן נפסק בשו"ע חושן משפט (סימן כו סע' א): "אסור לדון בפני דייני עובדי כוכבים ובערכאות שלהם (פי' מושב קבוע לשריהם לדון בו), אפילו בדין שדנים בדיני ישראל, ואפילו נתרצו ב' בעלי דינים לדון בפניהם, אסור. וכל הבא לידון בפניהם, הרי זה רשע, וכאילו חרף וגדף והרים יד בתורת משה רבנו ע"ה".
מצד אחד, הקמתה של מדינת ישראל אתגרה את פוסקי דורנו לדון בשאלת מעמדם של בתי המשפט של מדינת היהודים. מאידך, כאבם של שלומי אמוני ישראל מההחלטה שנתקבלה בכנסת ישראל, בדבר אימוץ החוק העותומני והחוק האנגלי, כחוק המחייב במדינתנו, כדי לשמור על רצף משפטי, היה רב. זאת אחת הסיבות, להקמת מכון "ארץ חמדה", תחת נשיאותו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל, שדחף לייסד בתי דין לממונות ולהכין בהתאם סדרי דין, כללי אתיקה, שטר בוררות וכמובן דור של דיינים - תלמידי חכמים, גדולים בתורה ובעלי אופקים רחבים. בתי דין שיציעו פתרונות הלכתיים לאתגרי הזמן המתחדש.
שיתוף הפעולה עם מכון "משפטי ארץ" הביא להכנת ניירות עמדה הלכתיים, המבטאים הסכמה על מדיניות אחידה לכל רשת בתי הדין "ארץ חמדה – גזית" בסוגיות יסוד. נייר העמדה האחרון עסק בסוגיית "חיוב על מניעת רווח".
אע"פ שאין בידנו לחדש את הסמיכה, ועדיין אין בידנו להציע למדינת ישראל מערכת משפטית שלמה על פי ההלכה, שמותאמת לכלכלה המודרנית, יש בכוחנו להציע לכל מבקש, כמעט לכל סכסוך כספי, פתרון צודק, תוך הפעלת מערכת הפועלת ביעילות, בשקיפות ובמקצועיות. כל זה על פי עקרונות הצדק היהודי וההלכה, כפי שנפסקה ע"י גדולי הפוסקים לאורך הדורות.
ע"פ הדרכת מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל, שיתוף פעולה עם המערכת המשפטית של מדינת ישראל הוא הדרך לקידום הנושא ולפתרון הבעיות לטווח ארוך. יש מקרים בהם, גם על פי ההלכה, פסק דין של בית המשפט מחייב גם את בתי הדין ואין הם יכולים לדון בערעור עליו (עיינו כדוגמא 'משפטי שאול' סימן מג, פסק דין של בית הדין הגדול בירושלים עליו חתמו, פה אחד, הגאונים זצ"ל מו"ר הרב שאול ישראלי, הרב יוסף שלום אלישיב והרב סלמן חוגי עבודי).
זה גם הזמן להדגיש כי על פי ההלכה, חובתה של המדינה לדאוג לסדר ציבורי ולהבטיח את הביטחון האישי של כל אזרחיה. עיסוקם של בתי המשפט בתחום הפלילי הוא מילוי חובתם גם על פי ההלכה.
מו"ר מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל כבר קבע בעמוד הימיני (שער א סימן ט סע' יב) כי לשלטון "שפועל מטעם הסכמת העם יש לו הסמכות המלאה לעשות דין כפי שרואה צורך בכך ואין כאן עקירת דבר מן התורה, שהרי התורה נתנה לו את הסמכות הזאת מבלי הגבלה... רק שיהיה בהם משום תיקון העולם". לעומת זאת, לבית הדין יש סמכות לעשות דין שלא על פי התורה, רק כהוראת שעה, עי"ש.
הבה נתפלל כי נזכה לראות בקרוב את התקיימות הבטחת הנביא:
"וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה:
צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה" (ישעיהו א' כו-כז).
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
