ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם

בית מדרש פרשת השבוע חומש שמות משפטים Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

שבט תשע"ח

וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

חז"ל סמכו לפסוק הראשון של פרשתנו, את החיוב להביא את המשפטים לפני בתי דין של דיינים סמוכים. לכן, דרשו "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם (שמות כ"א א) - לפניהם ולא לפני עובדי כוכבים, דבר אחר: לפניהם - ולא לפני הדיוטות!" (גיטין דף פח ע"ב).
וכן נפסק בשו"ע חושן משפט (סימן כו סע' א): "אסור לדון בפני דייני עובדי כוכבים ובערכאות שלהם (פי' מושב קבוע לשריהם לדון בו), אפילו בדין שדנים בדיני ישראל, ואפילו נתרצו ב' בעלי דינים לדון בפניהם, אסור. וכל הבא לידון בפניהם, הרי זה רשע, וכאילו חרף וגדף והרים יד בתורת משה רבנו ע"ה".
מצד אחד, הקמתה של מדינת ישראל אתגרה את פוסקי דורנו לדון בשאלת מעמדם של בתי המשפט של מדינת היהודים. מאידך, כאבם של שלומי אמוני ישראל מההחלטה שנתקבלה בכנסת ישראל, בדבר אימוץ החוק העותומני והחוק האנגלי, כחוק המחייב במדינתנו, כדי לשמור על רצף משפטי, היה רב. זאת אחת הסיבות, להקמת מכון "ארץ חמדה", תחת נשיאותו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל, שדחף לייסד בתי דין לממונות ולהכין בהתאם סדרי דין, כללי אתיקה, שטר בוררות וכמובן דור של דיינים - תלמידי חכמים, גדולים בתורה ובעלי אופקים רחבים. בתי דין שיציעו פתרונות הלכתיים לאתגרי הזמן המתחדש.
שיתוף הפעולה עם מכון "משפטי ארץ" הביא להכנת ניירות עמדה הלכתיים, המבטאים הסכמה על מדיניות אחידה לכל רשת בתי הדין "ארץ חמדה – גזית" בסוגיות יסוד. נייר העמדה האחרון עסק בסוגיית "חיוב על מניעת רווח".
אע"פ שאין בידנו לחדש את הסמיכה, ועדיין אין בידנו להציע למדינת ישראל מערכת משפטית שלמה על פי ההלכה, שמותאמת לכלכלה המודרנית, יש בכוחנו להציע לכל מבקש, כמעט לכל סכסוך כספי, פתרון צודק, תוך הפעלת מערכת הפועלת ביעילות, בשקיפות ובמקצועיות. כל זה על פי עקרונות הצדק היהודי וההלכה, כפי שנפסקה ע"י גדולי הפוסקים לאורך הדורות.
ע"פ הדרכת מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל, שיתוף פעולה עם המערכת המשפטית של מדינת ישראל הוא הדרך לקידום הנושא ולפתרון הבעיות לטווח ארוך. יש מקרים בהם, גם על פי ההלכה, פסק דין של בית המשפט מחייב גם את בתי הדין ואין הם יכולים לדון בערעור עליו (עיינו כדוגמא 'משפטי שאול' סימן מג, פסק דין של בית הדין הגדול בירושלים עליו חתמו, פה אחד, הגאונים זצ"ל מו"ר הרב שאול ישראלי, הרב יוסף שלום אלישיב והרב סלמן חוגי עבודי).
זה גם הזמן להדגיש כי על פי ההלכה, חובתה של המדינה לדאוג לסדר ציבורי ולהבטיח את הביטחון האישי של כל אזרחיה. עיסוקם של בתי המשפט בתחום הפלילי הוא מילוי חובתם גם על פי ההלכה.
מו"ר מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל כבר קבע בעמוד הימיני (שער א סימן ט סע' יב) כי לשלטון "שפועל מטעם הסכמת העם יש לו הסמכות המלאה לעשות דין כפי שרואה צורך בכך ואין כאן עקירת דבר מן התורה, שהרי התורה נתנה לו את הסמכות הזאת מבלי הגבלה... רק שיהיה בהם משום תיקון העולם". לעומת זאת, לבית הדין יש סמכות לעשות דין שלא על פי התורה, רק כהוראת שעה, עי"ש.

הבה נתפלל כי נזכה לראות בקרוב את התקיימות הבטחת הנביא:
"וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה:
צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה" (ישעיהו א' כו-כז).
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il