ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

הקשר בין תגובות הגוף לבין הרגשות ;">

בית מדרש מידות ובין אדם לחברו פיתוח האישיות ותיקון המידות מודעות עצמית ופיתוח האישיות Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

אדר ב' התשס"ה

הקשר בין תגובות הגוף לבין הרגשות

פיתוח האישיות ג



סוכם על ידי תלמידים

מוקדש לעלוי נשמת
אשר בן חיים

אחד הגורמים שמשפיעים על רגשות, אותם מנינו בתחילת היחידה, הוא תנוחות הגוף. הקשר שבין הגוף לרגש הוא ברור: כאשר אדם מתבייש הוא מסמיק, כאשר אדם מפחד הוא רועד, אדם שכועס - גופו מתכווץ, הגוף של אדם עצוב מייצר דמעות. ייצור הדמעות, כמו כל תגובות הגוף, הוא תהליך אוטומטי - אין אדם שאומר לעצמו 'אני עכשיו עצוב, אני צריך להוציא דמעות'...

מתברר כי ברגשות מסוימים, הקשר הוא דו סטרי. לא רק שכאשר אני כועס אני מכווץ שרירים, אלא גם איני יכול לכעוס אם אני לא מכווץ שרירים. המסקנה היא שאדם יכול לשלוט במידה מסוימת על הכעס שלו דרך שליטה בגוף, וכל אחד מהקוראים יוכל לחוות זאת בעצמו.

נניח שאתמול הודיעו לך שהפעילות הלאומית שהיית שותף לה נשאה פרי, לאחר שעה הודיעו לך שזכית בלוטו, ובערב התברר כי השידוך שתמיד חלמת עליו התחיל לקרום עור וגידים. בנוסף לכל אלו, גם התכוונת במשך כל התפילה. זהו יום מוצלח מכל הכיוונים, בהיבט האישי והלאומי. חשוב לך למה שהגוף משדר. ואז, תחשוב כאילו כל זה באמת קרה לך, ואז תאמר לעצמך 'אני בדיכאון'.

זה לא הולך, כי הגוף משדר להיפך.
וכן להיפך, נתאר לעצמנו אדם שיושב מכווץ כולו כאילו הוא חטף מכות, ועכשיו הוא יאמר 'אני מרגיש נהדר'. זה לא עובד, כי יש קשר הדוק בין הגוף והרגש.

אחד האפיונים של אדם שמוצא את עצמו בדיכאון הוא שהגוף מרגיש כבד. לכן אחת הדרכים שיוציאו אותו מהדיכאון היא שהוא יתחיל לזוז, דרך משחק כדורסל או כדורגל, או פשוט לקום וללכת. ברגע שהגוף זז, הנשמה מיד מרגישה יותר טוב. משום כך, הכבוד לגוף הוא מאוד חשוב. אם היה לי אמצעים מספיקים, הייתי דואג שבכל מקום יהיה חדר כושר. להשקעה של עשר דקות ביום יהיה תרגום מיידי, גם ביכולת לחשוב וגם בתחושות הפנימיות.

הרפייה
כאשר אדם כועס, תגובות הגוף הן מיידיות. הכעס נכנס לשרירים, לעצבים, וכאשר שהעצבים והשרירים מעורבים והמוח נתן פקודה שחומרים מסוימים יזרמו בדם, קשה מאוד לאדם לומר 'אני לא כועס'. הגוף משדר לו שהוא כן כועס! אחת הדרכים הטובות ביותר להיתגבר על הכעס היא הרפיה, להרגיל את הגוף להוציא את הכעס ולהרפות את עצמו. הרפיה היא יחסית קלה ללמידה והיא מאוד עוזרת, כאשר אדם לומד איך להרפות הוא יכול בבת אחת לגרום לגוף להוציא את המתח.

דרך פשוטה להרפיה היא באמצעות הנשימות. כל אדם יכול לשים לב לרמת המתח שיש לו ברגע מסוים, ואחר כך לעצום עיניים, לנשום עמוק ולנשוף לאט לאט, ותוך כדי כך לחשוב 'דרך הנשיפה אני מוציא את כל המתח בגוף'. לאחר שעושים כך כמה פעמים, אפשר מיד לחוש בשינוי. ככל שעושים זאת יותר פעמים ועם יותר מודעות, לומדים לשלוט על הויסות של הלחץ, ואז אדם יכול לתת בן רגע ציווי 'תהיה רגוע', והגוף יגיב בהתאם. מי שיעשה זאת מספר דקות ביום יעשה 'מהפך קטן' בחייו, הרבה דברים ימשיכו להפריע לו, אבל יהיה לו קל יותר להתייחס אליהם נכון.

כאן המקום לעמוד על חיוניותו של המתח בגוף: כזכור, אדם שאין לו מתח בגוף - מבקרים אותו אחת בשנה בבית העלמין... בנוסף לכך שהמתח מקיים את החיים, הוא נועד גם לבשר איום. כאשר הגוף מרגיש איום הוא מגיב באופן מיידי, כדי לגייס את השכל שיזהה מהו מקור האיום, ובעיקר כדי להחליט אם להילחם או לברוח. אולם, המתח צריך להיות ברמה סבירה. אם האדם לחוץ מידי - השכל לא יכול לזרום. גם כאן, אחד הפתרונות הטובים ביותר הוא להירגע דרך הגוף, ואז גם ההרגשה הכללית זורמת והשכל יכול לפעול.

השליטה ברגשות דרך הגוף הינה משמעותית כאשר יש צורך בתגובה מיידית, וזאת בעיקר כאשר מדובר ברגשות מיידיים, כמו מתח, שמתפרש כקפיצת השרירים.

מצד אחד, דרך הגוף אפשר להגיע לתוצאות מיידיות, בעוד שהשליטה דרך המחשבות דורשים עמל ממושך. אולם אין בשליטה דרך הרגשות די, כי היא מספקת רק פיתרון מיידי, אך לא עושה מהפך באישיות.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il