ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- א"י נקנית ביסורים
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
למחרת הרצח של שני תלמידי-הישיבה בוואדי-קלט - אורי שחור ואוהד בכרך, הי"ד.
באותו יום אירעה התנגשות בין שני מטוסי F-16 בצפון.
באותו יום אירעה התנגשות בין שני מטוסי F-16 בצפון.
ארץ-ישראל נקנית בייסורין (ברכות ה, א), אבל כך היא נקנית ממש (הגר"א, "קול-התור" פרק א סעיף יג). אתמול נהרגו ארבעה אנשים על ארץ-ישראל, ועוד כמה נפצעו. שניים נהרגו בטיסת אימון של חיל האוויר, ושנים נרצחו על-ידי רוצחים רשעים אכזריים שרוצים לרשת את ארצנו. כולם נהרגו על ארץ-ישראל.
אוהד בכרך ואורי שחור הי"ד, שני בחורים צעירים, בני ישיבה, אוהבי תורה וארץ-ישראל, בידי בני עוולה נפלתם. הרצח הזה הוא עוד ביטוי לרצונם של רוב-רובם של הערבים. אין זו קבוצה שולית של מחבלים, אלא הם עושים מה שרוב הערבים רוצים: לפגוע בנו ולרשת את ארצנו. אין פניהם לשלום איתנו, אך לדאבונינו חלק מעמֵנו לא רואה את המציאות לאשורה. חלק מעמֵנו, מתוך רצונו העז לשלום, לרגיעה ולהשקט, מדמה דמיונות וחולם חלומות שווא. לכן אין הוא רואה שמאז ההסכם, לא רק שנתרבו פעולות הטרור ונתרבו הרוגים ופצועים, אלא גברה השנאה ברחוב הערבי כולו. המשטמה שהיתה בחלקה כבושה, היום היא גלויה. רואים זאת בפניהם ובעיניהם של הערבים הבאים לעבוד אצל היהודים, הם נעשו חצופים יותר ומראים את שנאתם בלי לפחד.
אך "רודפי השלום", כביכול, עיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו. הם לא רואים שהויתורים העצומים מצידינו לא קֵרבו את השלום, אלא הרחיקו אותו, והסכנה הקיומית של המדינה הולכת וגדלה. כתוצאה מהויתורים הללו הטרור גובר, אין שקט ואין מנוחה. הציבור היהודי מודאג ולא רגוע, ומתיחות כזו כמו שיש היום לא היתה מאז קום המדינה.
אכן גם ייסורים אלו הנגרמים בשל תמימות של חלק מהאנשים, ובגלל רשעות ורוע לב של חלק אחר, גם אותם יש לצרף לייסורים שארץ-ישראל נקנית בהם. כל עוגמת הנפש, כל הצער מחמת המצב, כל המתח שבו נמצאים רוב ישראל, ובמיוחד אוהבי ארץ-ישראל, כל זה מצטרף להכריע את הכף לטובה, כל זה מצטרף לקניין האמיתי של ארץ-ישראל. וכך אנו אומרים בשיר של יום רביעי (תהלים צד, יב-יד): "אשרי הגבר אשר תיסרנו י-ה ומתורתך תלמדנו. להשקיט לו מִימֵי רע עַד יִכָּרה לרשע שחת. כי לא יטֹש ד' עמו ונחלתו לא יעזֹב".
אנחנו מלאי בטחון ואמונה בד' אלקי ישראל, כי מהצרה הזו נוושע: "ועת צרה היא ליעקב וממנה יושֵׁע" (ירמיה ל, ז). והייסורים לא מחלישים את אמונתנו, אלא מחשלים אותה. אנו מקבלים אותם באהבה, ויודעים שהכל לטובה, וגם זו לטובה. חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלקינו. ואנו מתפללים שד' ינקום לעינינו דם עבדיו השפוך. "הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו".
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך ללמוד אמונה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
משמעות המילים והדיבור שלנו
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך מותר להכין קפה בשבת?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך מכינים תה בשבת?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
