ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר זמנים
- מגילה וחנוכה
פרק ראשון - מצות הקריאה וזמנה
העניינים המרכזיים המתבארים בפרק זה:
מגילה וחנוכה (5)
הרב אחיקם פרייליך
4 - הלכות מגילה וחנוכה ד'
5 - לב הלימוד - הלכות מגילה וחנוכה
טען עוד
מצות עשה מדברי סופרים ומתקנת נביאים לקרוא את המגילה בזמנה.
החייבים בקריאה - אנשים, נשים, גרים, עבדים משוחררים, קטנים (משום חינוך), ואפילו כהנים בעבודתם, וכל העוסקים באחת מן המצוות, למעט העוסק בקבורת מת שאין לו קוברים.
שמיעת המגילה - ניתן לצאת ידי חובה גם ע''י שמיעה ממי שחייב בקריאה.
בלילה וביום - יש לקרוא המגילה בלילה וביום, וכל הלילה כשר לקריאת הלילה, וכל היום כשר לקריאת היום.
ברכות הקריאה - 1. אקב''ו על מקרא מגילה. 2. שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. 3. שהחיינו (רק בלילה הראשון). ויש מקומות שנהגו לברך לאחריה ''האל הרב את ריבנו'' וכו'.
זמני הקריאה: מדינה בארץ או בחו''ל שהיתה מוקפת חומה בימי יהושע בן נון (''כרך''), וכל הסמוך ונראה לכרך, וכן שושן הבירה - קוראים בט''ו באדר; מדינה שלא היתה מוקפת חומה בימות יהושע (''עיר''), וכן כפרים שאין מתקבצים בשני ובחמישי בבית הכנסת - קוראים בי''ד באדר; כפרים שאינם מתקבצים בבתי כנסיות אלא בשני ובחמישי, וכן עיר שאין בה עשרה אנשים הקבועים בבית הכנסת לצרכי הציבור - מקדימים ליום הכניסה (שני או חמישי הקודמים לי''ד באדר).
הקדמה ליום הכניסה בזמן הזה - אין מקדימים ליום הכניסה אלא בזמן שיש לישראל מלכות, אבל בזמן הזה בני הכפרים קוראים בי''ד.
בן עיר שהלך לכרך, ובן כרך שהלך לעיר: דעתו לחזור למקומו בזמן הקריאה (אע''פ שהתעכב ולא חזר) - קורא כמקומו, אין בדעתו לחזור למקומו בזמן הקריאה - קורא כאנשי המקום שהוא שם.
ספק מוקפת חומה - עיר שיש ספק אם היתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, קוראת בי''ד בברכה, ובט''ו בלא ברכה.
אדר שני - קראו את המגילה באדר ראשון, ועיברו בי''ד את החודש, חוזרים וקוראים באדר שני.
שבת - אין קוראים את המגילה בשבת, שמא ילך לקרותה אצל הבקי, ויעבירנה ד' אמות ברשות הרבים. ולכן אם חל זמנה בשבת, מקדימים לקרותה בערב שבת.
פרק שני - הקריאה והמגילה; מצות היום
העניינים המרכזיים המתבארים בפרק זה:
אופנים בהם אין יוצאים ידי חובת קריאת מגילה: הקורא למפרע (בהיפוך סדר הפסוקים), אפילו פסוק אחד; הקורא בעל פה; היתה כתובה בלשון מלשון הגויים (למעט יוונית), ואינו מכיר באותה לשון, או שאינה כתובה בכתב של אותה לשון; הקורא בלא כוונה לצאת; הקורא מספר שאינו שלם; קרא בציבור במגילה הכתובה בין הכתובים, ולא היתה ניכרת ביניהם.
אופנים בהם יוצאים ידי חובת קריאת מגילה: היתה כתובה בלשון הקדש או ביוונית, אע''פ שאינו מכיר באותה לשון; קרא בצורה משובשת; קרא בעמידה או בישיבה; קראו עשרה כאחד; יחיד שקרא במגילה הכתובה בין הכתובים, אע''פ שלא היתה ניכרת ביניהם.
כתיבת המגילה - יש לכותבה בדיו על גויל או על קלף, ועורה אינו צריך עיבוד לשמה, וצריכה שרטוט, ותפירה עד שיהיו כל עורותיה למגילה אחת. כתב במי עפצא וקלקנתוס - כשרה, בשאר מיני צבעונים - פסולה. היתה כתובה על ניר או עור שאינו מעובד, או שכתבה גוי או מין - פסולה. ואין לתופרה אלא בגידין, ומספיק לתופרה בשלוש תפירות (קצה, אמצע, קצה).
עשרת בני המן - יש לקרוא את עשרת בני המן ואת המילה ''עשרת'' בנשימה אחת. ונהגו לפשוט את המגילה כאגרת, ולכורכה שוב בסוף הקריאה, ולברך.
*****
הספד ותענית - י''ד וט''ו באדר אסורים בהספד ותענית, בין באדר הראשון ובין באדר השני, בין לבני הכרכים ובין לבני העיירות.
מצוות היום - בני הכפרים והעיירות עושים את יום י''ד באדר יום משתה ושמחה, ומשלוח מנות לרעים, ומתנות לאביונים, וראוי שלא לעשות בו מלאכה. ובני הכרכים עושים כל זה בט''ו באדר. ובני הכפרים שהקדימו לשני וחמישי, מחלקים מעות לאביונים ביום הקריאה, ועושים משתה ושמחה בי''ד.
סעודת פורים - אין לעשותה בלילה, ויש לאכול בה בשר, ולשתות יין עד שישתכר וירדם בשכרות.
משלוח מנות - יש לשלוח שתי מנות של בשר או מיני תבשיל או שאר אוכלין לחבירו, שתי מנות לאדם אחד, וכל המרבה לשלוח לרעים הרי זה משובח.
מתנות לאביונים - יש לחלק מתנה לשני עניים לפחות, מעות או מיני אוכלין. ומוטב להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ולשלוח לרעיו.
פרק שלישי - ימי החנוכה; קריאת ההלל
העניינים המרכזיים המתבארים בפרק זה:
ימי החנוכה - בזמן בית שני גזרה מלכות יון גזרות על ישראל וביטלו דתם, והושיעם ה' ובכ''ה בכסלו גברו בית חשמונאי על מלכות יון ואיבדום, ונכנסו להיכל וטיהרוהו, ונעשה נס פך השמן. ומשום כך התקינו חכמי הדור ההוא, לעשות את שמונת הימים המחילים בכ''ה בכסלו ימי שמחה והלל, ומדליקים בהם נרות על פתחי הבתים בכל לילה, ואסורים בהספד ובתענית.
חובת ההדלקה - הדלקת הנרות בחנוכה היא מצוה מדברי סופרים, וכל החייב בקריאת המגילה חייב בהדלקת הנר.
הברכות - 1. אקב''ו להדליק של חנוכה. 2. שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. 3. (בלילה הראשון) שהחיינו.
הרואה את הנר - מברך שעשה נסים (ובלילה הראשון גם שהחיינו).
*****
קריאת ההלל:
בחנוכה - מצוה מדברי סופרים לגמור את ההלל בכל שמונת ימי החנוכה, ומברכים: ''אקב''ו לגמור את ההלל'', בין ביחיד בין בציבור.
בשאר המועדים - וכן מצוה מדברי סופרים לגמור בשמונת ימי חג הסוכות, וביו''ט ראשון של פסח, ובעצרת [אך לא בראש השנה ויום הכיפורים שהם ימי תשובה ויראה, ולא בפורים שקוראים בו את המגילה].
בראש חודש ובשאר ימי הפסח - קריאת ההלל בראשי חדשים ובשאר ימי הפסח אינה מצוה אלא מנהג, ולפיכך קוראים אותה בדילוג, ואין מברכים עליה, והיחיד אינו קורא אותה כלל.
דיני ההלל - כל היום כשר לקריאת ההלל; הקורא למפרע - לא יצא; שהה בינתיים, אפילו כדי לגמור את כולו - יצא; מותר להפסיק בין פרק לפרק, ובימים שקוראים בדילוג מותר להפסיק אפילו באמצע הפרק.
ברכה לאחריו - יש מקומות שנהגו לברך לאחר ההלל: ''יהללוך ה' אלקינו כל מעשיך... בא''י המלך המשובח המפואר חי וקים תמיד ימלוך לעולם ועד''.
כפילת הפסוקים - יש מקומות שנהגו לכפול מ''אודך כי עניתני'' עד סוף ההלל, ויש שלא נהגו כן.
מנהג הקריאה הקדום - שליח הציבור מברך, ואומר ''הללויה'', וכל העם עונים ''הללויה'', ואומר ''הללו עבדי ה''', וכל העם עונים ''הללויה'', וכן על כל דבר ודבר, עד שנמצאו אומרים 123 פעמים ''הללויה''; ובראש כל פרק אין עונים אחריו ''הללויה'' אלא חוזרים על מה שאמר; וכן ב''אנא ה' הושיעה נא'' וב''אנא ה' הצליחה נא'' חוזרים אחריו ואין אומרים ''הללויה''; וכשהוא אומר ''ברוך הבא'', הם עונים אחריו: ''בשם ה'''.
המנהג כיום - ראוי לילך לפי המנהג הקדום, אף שהיום יש מנהגים שונים בכל מקום.
היה המקרא קטן או עבד או אשה - עונה אחריהם מה שהם אומרים מילה במילה.
פרק רביעי - הדלקת נר חנוכה
העניינים המרכזיים המתבארים בפרק זה:
מניין נרות החנוכה - מעיקר הדין מספיק להדליק בכל בית נר אחד; והמהדר את המצוה מדליק נרות כמנין אנשי הבית; והמהדר יותר מדליק בלילה הראשון נרות כמנין אנשי הבית, ובכל לילה מוסיף עוד נרות כמנין אנשי הבית, עד שבלילה השמיני מדליק שמונה פעמים כמנין אנשי הבית.
מנהג ספרד - בלילה הראשון מדליק נר אחד בלבד, בלילה השני שניים, עד שבלילה השמיני מדליק שמונה נרות.
נר שיש לו שתי פיות (שתי פתילות) - נחשב עבור שני אנשים.
קערת שמן שיש בה פתילות רבות - אם כל פתילה נראית בפני עצמה, כל פתילה נחשבת עבור אדם אחד; ואם הכל נראה כמדורה, אינו נחשב אפילו כנר אחד.
זמן ההדלקה - בשקיעת החמה, לא מוקדם ולא מאוחר. לא הדליק בשקיעה - רשאי להדליק עד שתכלה רגל מהשוק (בערך חצי שעה אחר השקיעה), ואחר זמן זה אין להדליק.
משך דליקת הנר - יש ליתן שמן בנר כדי שיוכל לדלוק עד שתכלה רגל מן השוק; כבה בתוך זמן זה - אין צריך לחזור ולהדליקו; המשיך לדלוק בסוף זמן זה - רשאי לכבותו.
השמנים והפתילות - כל השמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה, ואפילו בשבת חנוכה.
מקום ההדלקה - מצוה להניח את הנר על פתח ביתו מבחוץ, בטפח הסמוך לפתח, משמאל הנכנס לבית. היה דר בעליה - מניחו בחלון הסמוך לרשות הרבים. הניחו למעלה מכ' אמה - לא עשה כלום.
בימי סכנה - מניח את הנר בתוך ביתו מבפנים, אפילו על שלחנו. וכשמניח בביתו צריך להדליק בבית נר נוסף או מדורה להשתמש לאורם.
הדלקות פסולות - נר שהדליקו מי שאינו חייב בהדלקה (חרש, שוטה, קטן, גוי); לא הדליקו במקומו, אלא הדליקו מבפנים והוציאו לפתח ביתו כשהוא דלוק; אחז הנר בידו ועמד (לפי שנראה כאילו עומד לצורכו); עששית שהיתה דולקת כל היום (ולכן צריך לכבותה ולברך ולהדליק שוב).
חצר שיש לה שני פתחים בשתי רוחות - צריכה נר בכל פתח ופתח, כדי שהעוברים בדרך לא יחשבו שלא הדליק.
אורח - אם מדליקים עליו בתוך ביתו, אינו צריך להדליק במקום שהתארח; ואם אין לו בית להדליק בו - צריך להדליק במקום שמתארח, ולכן משתתף עמהם בתשלום השמן; ואם התארח בבית בפני עצמו - אע''פ שמדליקים עליו בביתו, מדליק בבית שהוא מתארח, מפני העוברים.
עני - אפילו אין לו מה לאכול, שואל או מוכר כסותו, ולוקח שמן ונרות להדליק.
נר חנוכה ומצוות אחרות: היה לו כסף לקידוש ולנר חנוכה - נר חנוכה קודם, משום שיש בו זכרון הנס; נר ביתו ונר חנוכה, או נר ביתו וקידוש היום - נר ביתו קודם, משום שלום בית.
הרמב"ם היומי
רמב"ם יומי – הלכות לווה ומלווה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות לווה ומלווה פרק י"א - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
רמב"ם יומי – הלכות גירושין – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות גירושין פרק ח' - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
למה ללמוד גמרא?
הקשבה בזמן של פילוג
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מהפרי ועד הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
