ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
"שוב מעשה בתלמי המלך שכנס ע"ב זקנים והושיבם בשבעים ושנים בתים ולא גלה להם על מה כנסם. נכנס לכל אחד ואחד מהם אמר להם כתבו לי תורת משה רבכם".
תלמי רצה לבחון את אמינותם של חכמינו וכן לבדוק כשרותם של סיפורי התורה ומצוותיה וחשב שעל ידי עצה מחוכמת זו יוכל להתרשם באופן ישיר מהכתוב מבלי שתוכל לשלוט איזו מגמה סמויה בתרגומם של הדברים וכך ממשיכים חכמינו בסופו של הסיפור:
"נתן המקום עצה בלב כל אחד ואחד והסכימה דעתן לדעת אחת וכתבו לו תורה בפני עצמה".
באמת מעניין כיצד גרם הגוי שבסיעתא דשמיא התכוונו הכל לדעה אחת הבה ונתבונן בדוגמה הראשונה שבה שינו חכמינו את המבנה התחבירי בפסוק "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹ-הִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א, א) והפכו את הסדר ותירגמו 'א-לוהים ברא בראשית את השמים ואת הארץ' ומדוע שינו? כדי שלא יאמר הגוי שתי רשויות בשמים - אחת 'בראשית' והשנייה 'א-לוהים' ובראשית ברא את א-לוהים ואחר כך בראו שניהם את השמים ואת הארץ. אם כן מה הייתה עצת הזקנים? לכתוב 'א-לוהים ברא בראשית' ללמדנו שהוא הראשון והוא המתחיל את הכול ואין עוד מלבדו.
בכל תרגום אנו מאבדים את הזרימה המקורית של היצירה ובתורה הא-לוהית על אחת כמה וכמה. ומה הפסידו הגויים בהעתקת הלשון? יהודי הפותח את ספר התורה נפגש בהתחלה עם המילה 'בראשית' שאפשר לומר עליה שהיא מילת המפתח של כל היהדות. אנו מקדשים את ראשית פטר הרחם באדם ובבהמה בקדושת הבכורה, אנו כורכים על הפרי הראשון גמי לקדשו במצוות הבכורים, מפרישים תרומת ראשית מהתרומה והפרות, ומראשית עריסותינו - חלה ועוד... ללמדנו שאין אנו נטושים וזרוקים בעולם החומרי אלא להפך - מרתקים אנו את כל העולם לבורא העולם ומקדשים את הצומח החי והאדם בקדושת הראשית והבראשית.
לעומת זה הגוי צריך לדעת תחילה שיש א-לוהים נושא שהוא כה זר ורחוק ממנו בחיי היום-יום "כָּל גּוֹיִם שְׁכֵחֵי אֱ-לֹהִים" כדברי דוד בתהלים (תהלים ט, יח) לכן משמיעים לו תחילה 'א-לוהים' שהוא יסוד היסודות ועמוד החוכמות. לא כן האומה הישראלית שכל גורלה עלי אדמות וכל מאורעות חייה מתנועעים סביב הנושא הא-לוהי אם בשעת הארת פניו או הסתרת פניו זהו מנת חלקה ההיסטורי, העניין הא-לוהי רוממנו מכל עם ולשון והביאנו להבליט ולהטביע לכל אשר נפנה בבחינת "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ" (משלי ג, ו) אנו פותחים בבראשית כדי להשמיע שישנה השגחה ואין העולם מתגלגל והולך לו ללא מטרה. כמו שנראה מדברי קהלת (קהלת א, ו, ט): "סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ" "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" ו"הַכֹּל הָבֶל" הכל חסר משמעות. אך כשנגיע בסופו של דבר אל ה"סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱ-לֹהִים יְרָא" (קהלת יב, יג) נבין שאנו חיים לאור טובו של ה' והולכים בדרכיו.
גם ביצירת האדם עשו חכמים שינוי בתרגום במקום "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ", תרגמו לתלמי 'אעשה אדם בצלם ודמות', כדי שלא יהיה פתחון פה למינים לרדות, שיש הרבה רשויות בשמים. אבל אנו למדים מלשון 'נעשה אדם' הלכות דרך ארץ ודרכי ענוה, כיצד? הגדול צריך להימלך בקטן וליטול ממנו רשות. האידאה הא-לוהית מדריכה אתנו באורחות מוסר וצדק. לסיכום -
לגויים יש צורך להשמיע שיש א-לוהים בעולם, ולישראל מה שמתחייב מן הנושא הא-לוהי מבחינה רוחנית וערכית. זו היא כל התורה כולה מ'בראשית' עד 'לעיני כל ישראל', ועל רגל אחת למדנו - סודהּ של המילה המקסימה - בראשית המלמדת אותנו על התחדשות הבריאה והתקדשותה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
