ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר ירמיהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
ירמיהו מכונה בפי העם בעקבות דברי הכתוב וחז"ל "נביא החורבן". לנו, במבט לאחור, אין כל ספק באמיתות נבואת החורבן שהתקיימה לצערנו במלואה. בימיו של ירמיהו השמעת נבואה מעין זו הייתה מוגדרת ככפירה בהשכנת שכינה בירושלים וממילא ככפירה באחד מיסודות אמונתם. כפי שנראה בהמשך, נבואה מסוג שכזה עלולה הייתה לגרום להוצאת משפט מוות על הנביא שניבא אותה. נבואת חורבן הייתה התרסה כנגד התפיסה של "הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵמָּה" (שם ז' ז). תפיסה מוטעית זו מבוססת על רגל אחת של אמת כפי שחז"ל לימדונו כי מאז ימי דוד ושלמה שבנו את הבית "הנה זה עומד אחר כתלנו זה כותל מערבי של בית המקדש שאינו חרב לעולם" (במדבר רבה פרשה יא ד"ה ב). או כפי שחכמי האמת הגדירו "דאמר ר' יהודה מעולם לא זזה שכינתא מכותלי דמערבא דבי מקדשא" (זוהר פרשת שמות דף ה עמוד ב).
לאמת זו גם השפעה הלכתית והיא העומדת ביסוד פסקו של הרמב"ם האוסר כניסה, שלא בטהרה, לאזור העזרות ופנימה, גם לאחר החורבן:
"אע"פ שהמקדש היום חרב בעונותינו חייב אדם במוראו כמו שהיה נוהג בו בבניינו, לא יכנס אלא למקום שמותר להכנס לשם ... שאע"פ שחרב בקדושתו עומד" (רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה ז).
התפיסה כי בית המקדש יעמוד על תילו לעולם מפורשת גם בנבואתו של מיכה, שנאמרה כמאה וחמישים שנה לפני ימי ירמיהו. מיכה יצא בחריפות נגדה:
"...וְעַל ה' יִשָּׁעֵנוּ לֵאמֹר הֲלוֹא ה' בְּקִרְבֵּנוּ לֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה: לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלִַם עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר" (מיכה ג' יא-יב).
נבואתו של מיכה נזכרת בספר ירמיהו:
"מִיכָה הַמּוֹרַשְׁתִּי הָיָה נִבָּא בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיֹּאמֶר אֶל כָּל עַם יְהוּדָה לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַיִם עִיִּים תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר" (ירמיהו כ"ו יח).
ציטוט זה הינו טיעונה של ההגנה במשפט ציבורי שנערך לירמיהו על שהעיז להינבא
"כְּשִׁלוֹ יִהְיֶה הַבַּיִת הַזֶּה וְהָעִיר הַזֹּאת תֶּחֱרַב מֵאֵין יוֹשֵׁב" (שם, שם ט).
התביעה דרשה להטיל על ירמיהו עונש מוות ונתמכה בידי מי שהיה אמור להיפגע ממנה-הכהנים ונביאי השקר:
"וַיֹּאמְרוּ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים אֶל הַשָּׂרִים וְאֶל כָּל הָעָם לֵאמֹר מִשְׁפַּט מָוֶת לָאִישׁ הַזֶּה כִּי נִבָּא אֶל הָעִיר הַזֹּאת כַּאֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם בְּאָזְנֵיכֶם".
ההגנה טענה כנגדם, יש לנו תקדים משפטי-הרי גם מיכה המורשתי ניבא כנבואה זו ואיש לא פגע בו. לפרק כ"ו בירמיהו יש פרק מקביל והוא פרק ז' שציטטנו ממנו קודם לכן. בפרק ז' נבואת החורבן עוד יותר מורחבת ושוב מודגשת בה ההשוואה לחורבן שילה, מקדשם של בני אפרים:
"כִּי לְכוּ נָא אֶל מְקוֹמִי אֲשֶׁר בְּשִׁילוֹ אֲשֶׁר שִׁכַּנְתִּי שְׁמִי שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה וּרְאוּ אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לוֹ מִפְּנֵי רָעַת עַמִּי יִשְׂרָאֵל: וְעַתָּה יַעַן עֲשׂוֹתְכֶם אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה ...וְעָשִׂיתִי לַבַּיִת אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו אֲשֶׁר אַתֶּם בֹּטְחִים בּוֹ וְלַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם וְלַאֲבוֹתֵיכֶם כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְשִׁלוֹ: וְהִשְׁלַכְתִּי אֶתְכֶם מֵעַל פָּנָי כַּאֲשֶׁר הִשְׁלַכְתִּי אֶת כָּל אֲחֵיכֶם אֵת כָּל זֶרַע אֶפְרָיִם (שם, ז' יב-טו).
מי שעמד בראש וניהל את משכן שילה, ואחר כך את משכן נב וגבעון, היו הכהנים מבית איתמר, בנו הקטן של אהרון הכהן. שרידי משפחה זו של עלי הכהן גורשו לענתות בימי שלמה:
"וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן אָמַר הַמֶּלֶךְ עֲנָתֹת לֵךְ עַל שָׂדֶיךָ כִּי אִישׁ מָוֶת אָתָּה ...וַיְגָרֶשׁ שְׁלֹמֹה אֶת אֶבְיָתָר מִהְיוֹת כֹּהֵן לַה' לְמַלֵּא אֶת דְּבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר עַל בֵּית עֵלִי בְּשִׁלֹה" (מלכים א ב').
מסורת בידנו מרבותינו כי משכן שילה עמד על תילו שלש מאות ושישים ותשע שנה (תוספתא זבחים פ' יג ה"ו). פרקים ז' וכ"ו בספר ירמיהו נאמרו בראשית מלכות יהויקים. בית ראשון עמד על תילו ארבע מאות ועשר שנים (שם). אם נוריד מסכום זה את עשרים שנות הבניין, אחד עשר שנותיו של צדקיהו ועשר שנים נוספות של יהויקים הרי שנקבל תוצאה מדהימה. ירמיהו, מן הכהנים אשר בענתות, צאצא של המשפחה שכבר חוותה את החורבן "על בשרה" מנבא את נבואת החורבן- "כִּי לְכוּ נָא אֶל מְקוֹמִי אֲשֶׁר בְּשִׁילו" בדיוק בשנה בה מלאו לבית המקדש בירושלים שלש מאות ששים ותשע שנה.
הבה נתפלל כי כשם שראינו בהתגשמות נבואות החורבן של ירמיהו כך נזכה לראות בהתקיימות נבואות הגאולה שלו במלואן.
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך ללמוד גמרא?
הלכות שטיפת כלים בשבת
קילוף פירות וירקות בשבת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
קשה עליי פרידתכם
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
ראיית המבט השלם
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
