ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
א. אש הקודש של התעלות רשב"י וחבריו, שבאה לידי ביטוי בהדלקה במירון.
ב. אש הקודש של החלוצים הציונים שלחמו ומסרו את נפשם, במלחמה על הקמתו מחדש של ביתו הלאומי של עם ישראל = מדינת ישראל. (המשך מדברינו לפרשת בהר, בה העלנו לדיון את השאלה)
אחת הטענות, שאומצה בידי חלקים גדולים יחסית של החברה בישראל היא שאין אפשרות לשלב לימוד תורה ושירות בצבא ההגנה לישראל, ממילא יהיה קשה מאוד לאחד את השלהבות, ולהגיע למצב ששתיהן יחד יהוו עדות שהשכינה שורה בישראל.
יש שניסו להביא ראיה, שאי אפשר לאחד בין לימוד תורה ושירות צבאי, מהסוגיא המופיעה במסכת סנהדרין, נקדים הקדמה קצרה ואחר כך נצטט את דברי הגמרא וננסה להבינם.
לאחר שאדוניה בן חגית ביקש את אבישג השונמית (מלכים א ב'), שלמה המלך פירש את מעשהו כהכרזת מרד וכהזדמנות לפגע בו ובתומכיו (וכך לקיים גם את צוואת דוד אביו). שלמה הרג את אחיו אדניה, גירש את אביתר הכהן, שתמך במועמדות אדניה ורצה לפגע גם ביואב בן צרויה, שותפו של אביתר לתמיכה באדניה. יואב ברח ו"החזיק בקרנות המזבח".
כך מובא בגמרא שם (סנהדרין מט ע"א): "אתיוה ליואב, דייניה (לאחר משא ומתן בין שלמה המלך ויואב שר הצבא של דוד המלך, הסכים יואב להגיע לבית הדין כנידון). אמר ליה (שאל הדיין את יואב): מאי טעמא קטלתיה לאבנר? (מדוע רצחת את אבנר בן נר? עיינו שמו"ב ג' כו-ל)- אמר ליה (ענה יואב): גואל הדם דעשאל הואי (אבנר רצח את אחי הצעיר עשהאל, לכן הייתי גואל הדם שלו ואי אפשר לדון אותי כרוצח). – (שאל אותו הדיין) עשאל רודף הוה (עשהאל רדף אחרי אבנר להרגו ולכן היה מותר לאבנר להרגו וממילא לך היה אסור להרוג את אבנר ואתה חייב על הריגתו). - אמר ליה (ענה יואב לדיין): היה לו להצילו באחד מאבריו (לנרדף מותר להרוג את הרודף רק מחוסר ברירה, אבל אם הוא היה יכול להינצל מהרודף באמצעות פגיעה באחד מהאברים וכך להפסיק את המרדף אסור לו להרוג, לכן אי אפשר לתבוע את יואב על הריגת אבנר מפני שהיה גואל דם). - אמר ליה (ענה הדיין ליואב): לא יכיל ליה (אולי אבנר לא היה יכול להינצל בדרך אחרת, ולכן אתה אינך גואל דם). - אמר ליה (ענה לו יואב): השתא בדופן חמישית כיון ליה, דכתיב ויכהו אבנר באחרי החנית אל החמש, ואמר רבי יוחנן: בדופן חמישית, במקום שמרה וכבד תלויין בו, באחד מאיבריו לא יכיל ליה? (הרי אבנר היה לוחם מומחה שהצליח להרוג את עשהאל תוך כדי ריצה קדימה וזריקת החנית אחורה ופגיעה מדויקת בגופו של עשהאל בנקודה קריטית שהורגת מיד, לכן ברור שהיה יכול גם לפצעו וכך להינצל, לכן אי אפשר לדון את יואב על הריגת אבנר)- אמר ליה: ניזיל אבנר (סיכם הדיין ואמר יואב יצאת זכאי על הריגת אבנר), מאי טעמא קטלתיה לעמשא? (מדוע הרגת את עמשא בן יתר? שר צבאו של אבשלום בעבר ומי שהיה מיועד להיות שר הצבא של דוד לאחר דיכוי מרד שבע בן בכרי, עיינו שמו"ב פרק כ' ד-י )- אמר ליה (ענה יואב): עמשא מורד במלכות הוה, דכתיב ויאמר המלך לעמשא הזעק לי את איש יהודה שלשת ימים וגו' וילך עמשא להזעיק את יהודה ויוחר וגו' (עמשא היה חייב מיתה מדין מורד במלכות כיון שלא ביצע את פקודתו של דוד לאסוף את צבא המילואים תוך שלשה ימים). אמר ליה (ענה הדיין ליואב): עמשא אכין ורקין דרש, אשכחינהו דפתיח להו במסכתא; אמר: כתיב כל איש אשר ימרה את פיך ולא ישמע את דבריך לכל אשר תצונו יומת, יכול אפילו לדברי תורה - תלמוד לומר, רק חזק ואמץ (עמשא לא מרד בדוד אלא הבין שהחיילים שהיו עסוקים בלימוד תורה פטורים מחובת הגיוס, כיוון שהחובה לשמוע בקולו של המלך נדחקת כאשר היא מתנגשת בדברי התורה)".
אם הסוגיא הייתה מסתיימת כאן, היינו יכולים, חס וחלילה, להגיע למסקנה כי אי אפשר לאחד את השלהבות. אלא שבנקודה זו הסוגיא מקבלת תפנית: "אלא, ההוא גברא מורד במלכות הוה, דכתיב והשמעה באה עד יואב כי יואב נטה אחרי אדניה ואחרי אבשלום לא נטה".
בכל מקום בו מופיע הביטוי אלא באמצע סוגיא, משמעות הדברים היא תפנית בכיוון. גם כאן מסקנת הסוגיא היא שאי אפשר לדון את יואב כרוצח, אלא רק כמורד במלכות. לפי זה, ברור כי מסקנת הסוגיא היא, שאין "התנגשות חזיתית" בין שרות בצבא לבין לימוד תורה.
בשבוע הבא נמשיך להסביר את דברי חז"ל.
בינתיים, נמשיך לאחד שלהבות ולהאיר באור יותר חזק ממילא עוד יותר חושך יעלם, בע"ה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
