ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
וְלָקַחְתָּ חֲמֵשֶׁת חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים לַגֻּלְגֹּלֶת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ תִּקָּח עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשָּׁקֶל, וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו פְּדוּיֵי הָעֹדְפִים בָּהֶם... (ג מז-מח)
בכור שנולד בניתוח קיסרי - מי חייב בפדיון, הוא או הבן הנולד אחריו?
בכור לכהן. הבכור שאביו חייב לפדותו מן הכהן הוא בן זכר שהוא בכור לאמו הישראלית, אף על פי שאינו בכור לאביו (משנה בכורות מו א; רמב"ם בכורים פי"א ה"א; טור ושולחן ערוך יורה דעה שה א יז), שנאמר: כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לִי (שמות לד יט), הרי תלה הכתוב במי שהוא ראשון לרחם (רמב"ם וטוש"ע שם). ואפילו אם היו לו כמה נשים ויש לו בכור מכל אחת ואחת - כולם בכורים החייבים בפדיון (משנה בכורות מח ב וברייתא קדושין כט ב; רמב"ם שם הכ"א; טוש"ע שם), שנאמר: כֹּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה (שמות לד כ. גמרא קדושין שם). הבת אינה בכלל חובת פדיון, שנאמר: כֹּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה (שמות שם. קדושין כט א).
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
58 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית- הקדש לבית המקדש
59 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית- פדיון בכור
60 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית-קרבן פסח בטומאה
טען עוד
בת ישראל שנתעברה מן הנכרי - אם היה הולד בכור, חייב בפדיון (טור שם), והחיוב על הבן לכשיגדל לפדות את עצמו.
הבא אחר נפלים. כיון שהנפל כבר פטר את הרחם, הבא אחריו אינו בכור לפדיון (משנה שם מו א ורש"י; רמב"ם שם הי"ד). וזה הכלל: כל נפל שאמו טמאה לידה, הבא אחריו אינו פטר רחם; וכל נפל שאין אמו טמאה לידה, הבא אחריו הוא פטר רחם (רמב"ם שם). לפיכך, המפלת שפיר מלא מים או דם וכיוצא בזה, אינו חשוב כולד הפוטר את הרחם, והבא אחריו הוא בכור לכהן (משנה שם; רמב"ם שם; טוש"ע שם כג). אבל המפלת שפיר מרוקם, היינו עור ממש של ולד (רש"י), ויש לו צורת אדם (רמ"א בשו"ע שם), נחשב כולד גמור, והבא אחריו אינו בכור (משנה שם; טוש"ע שם).
ולד שיצא דרך הדופן. יוצא דופן – היינו, בניתוח קיסרי - והבא אחריו, שניהם אינם בכורים (משנה בכורות מז ב), הראשון לפי שאינו פטר רחם, והשני לפי שאינו בכור לוולדות, שהרי היה ולד זכר קודם לו. ואף על פי שהוא בכור לרחם, בכור לדבר אחד אינו בכור (גמ' שם). רבי שמעון אומר: השני הוא בכור לפדיון (משנה שם), שהוא בכור לרחם, ובכור לדבר אחד הוא בכור (גמ' שם). הלכה כחכמים (רמב"ם בכורים שם הט"ז; טוש"ע שם כד).
אם הבכור מת. מת הבכור בתוך שלושים יום, אין האב חייב לפדותו (משנה בכורות מט א; רמב"ם שם הי"ז; טוש"ע שם יב). ופירש רש"י הטעם, משום שהוא נפל. ואפילו אם נהרג תוך שלושים יום, שיש לומר שאינו נפל, ואם לא נהרג היה חי, מכל מקום פטור מלפדותו, מלימוד מיוחד שדרשו בגמרא (בבא קמא יא ב) מתוך שנאמר: אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה (במדבר יח טו), יכול אפילו נטרף בתוך שלושים יום? תלמוד לומר: אך - חלק, למעטו מפדיון, ו"נטרף" היינו נהרג לפי רש"י.
אבל התוספות (בב"ק שם ובכורות שם) פירשו שמת פטור לא מטעם שהוא נפל, שאפילו ידענו בו שכלו לו חדשיו ואינו נפל, אינו חייב לפדותו, שהרי נאמר: וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה (במדבר שם טז), ועוד לא הגיע זמן פדיונו; והוא הדין והוא הטעם בנהרג. ולדעת התוספות לא הוצרכו בלימוד מיוחד, אלא כשנעשה טריפה ולא מת בתוך שלושים יום, שאינו חייב בפדיון (תוס' שם; רמב"ם שם; טוש"ע שם).
בכור שמת לאחר שלושים יום, האב חייב לפדותו (משנה בכורות מט א; רמב"ם שם הי"ז; טור ורמ"א בשו"ע שם יב).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
