ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- הלכות תשעה באב
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
טלית ותפילין ביום ט' באב
מנהג ארץ ישראל שאבֵלים מניחים טלית ותפילין (גם של ר"ת), וביום ראשון של האבלות עד שיאיר הנץ החמה אחרי זה מניחין תפילין "ואחריתה כיום מר" (עמוס ח, י).
אמירת פרשת "קדש לי כל בכור" לאחר הנחת התפילין בט"ב - אם נוהג תמיד לאומרה, מותר כי זה חלק מהתפילה.
ישנם כמה מנהגים בענין תפלת שחרית בתשעה באב:
מנהג חו"ל - ללבוש טלית ותפילין בבית לפני התפילה ולברך עליהם, לומר קריאת שמע ולחולצם, ואחר כך הולכים להתפלל בבית הכנסת ללא טלית ותפילין, ובמנחה היו מניחין טלית ותפילין בברכות.
מנהג ירושלים - להתפלל בציבור את כל התפילה כרגיל בטלית ותפילין, וכן נוהגים בבית כנסת שלנו (והנהגנו בביכ"נ שלנו שמי רוצה להניח טלית ותפילין במנחה, רשאי ואין בזה משום "לא תתגודדו").
ולאחר חזרת הש"צ לא אומרים וידוי, ופותחין ההיכל ואומר הש"ץ קינה "על היכלי". ואני אומר לחזן שיזיז את התפילין של ראש הצידה, וישים את החולצה תחת התפילין של יד, ויאמר קינה זו לבדו, והקהל שותק.
לאחר הקינה, מוציאין ס"ת וקורין בו שלשה גברי בפרשת ואתחנן וכו' ומפטיר אסוף אסיפם וגומרין התפילה ע"ס עלינו לשבח, ואח"כ פושטין טלית ותפילין ויושבין לארץ ומניחין אפר על מצחם ומתחילין האזינו וקינות (חוקת עולם חלק חמישי דף קנ"א ע"ב).
יש נוהגים להניח תפילין של יד ולא תפילין של ראש שעליו נאמר "פארך חבוש עליך", וכדעת הרמב"ם (פ"ה מהלכות תעניות הלכה י"א) וכלשונו "ומקצת חכמים נוהגים שלא להניח תפילין בו בראש".
נשיאת כפיים
מנהג ארץ ישראל שכהן ל"ע אבֵל עולה לדוכן. ביום תשעה באב מברכים "ברכת כהנים" כרגיל.
אמונה בביאת המשיח
אומרים על הרב חיד"א שראה ביום תשעה באב אחר הצהרים אנשים ששוטפים את הרצפה ומסיידים את ביתם, וא"ל הכיצד אתם עושים כן והרי אחר חצות היום התירו רק לשבת על כסא, אבל כל דיני ט"ב עדיין אסורים? יום אחד הוא הלך ברחוב וראה שתי נשים מצביעות עליו, הדבר סיקרן אותו והוא התקרב אליהם והנה הוא שומע אשה אחת אומרת לחברתה "המשיח לא יבא, כי הרב החיד"א אמר שלא נסייד ולא ננקה את הבית כי המשיח לא יבא". מששמע החיד"א את דבריהם אמר להן, אם זה ההכנה שלכם לקבלת המשיח תמשיכו במנהגכם.
אמירת "נחם"
אנו נוהגים לומר "נחם" רק במנחה בתפלת לחש ובחזרה.
ויש שואלים, והרי רובו של היכל נשרף אחר הצהרים ביום תשעה באב, ומה לנו לומר "נחם" ? אלא אומר הרב בית יוסף "משום דלעת ערב הציתו בו אש, הלכך באותה שעה מזכירין שפלות ירושלים ואבליה ומתפללים על תנחומיה" (ב"י סי' תקנ"ז).
ערבית של מוצאי תשעה באב
ברכת הלבנה
לאחר תפילת ערבית מברכים ברכת הלבנה. וטוב לטעום משהוא לפני ברכת הלבנה או לרחוץ פניו או פיו כדי לברך אותה בלב שמח, וכ"כ בבא"ח (דברים אות כ"ח) וז"ל: "וצריך להזהר לברך במוצאי ט"ב ברכת הלבנה בשמחה ויאמר בקול נעים בחדוותא דלבא דוד מלך ישראל חי וקיים".
נטילת ידיים
יש נוהגים ליטול ידיים קודם ברכת הלבנה כיון שבבקר נטלו ידים רק עד סוף קשרי האצבעות (בא"ח שם). ואין לברך על נטילה זו.
ברכת שעשה לי כל צרכי
יש מי שאומר (ויש חולקים עליו), כשנועל נעלי עור במוצאי תשעה באב יברך "שעשה לי כל צרכי". אנו לא נוהגים כן, מכיון שברכה זו נתקנה לאומרה ביום ולא בלילה.
ההבדלה למי שאוכל בת"ב
מי שצריך לאכול בתשעה באב, כגון חולה או מעוברת וכדו', חייב להבדיל על הכוס לפני שאוכל. וכיון שגם איש זה צריך להזהר מלשתות יין, שהרי כבר מר"ח אב לא שותים יין, לכן הטוב ביותר שיסחט ענבים ויברך על זה "בורא פרי הגפן", ואם אין לו - יבדיל על מיץ ענבים, ואם אין לו אלא יין - יבדיל על יין.
הלכות ת"ב ישתנו לטובה ולברכה
כתב בספר "נהר מצרים": לאחר הקינות טוב לברך את חברו שיזכה לראות בנחמת ציון בקרוב, וכך נכון וראוי לעשות. על כן אנחנו מתפללים ומייחלים שהלכות תשעה באב יהיו להלכה ולא למעשה, ויתהפכו לטובה ולברכה ויהיו אלו הלכות יום טוב ומועד.
לבעל הבא"ח יש פירוש על ספר איכה, ושם הוא כותב בסגנון שהכל לטובה, וכגון: איכה ישבה בדד - העיר רבתי עם. היתה כאלמנה - עכשיו רבתי בגויים שרתי במדינות.
וכשיבא המשיח לא נגנוז את הלכות תשעה באב שבבא"ח בפרשת דברים, אלא נאמר לבא"ח שיאמר לנו כיצד להפוך גם את כל ההלכות לטובה. ויהי רצון שיום זה יהפך ליו"ט ולששון ולשמחה, בב"א.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
לנתיבות ישראל עומק השופר: זיכרון, חירות והמלכה
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א
השיעור עוסק במשמעות הפנימית של ראש השנה ומצוות השופר כחיבור בין יראה, חירות אמתית וזיכרון לפני השם. דרך דמותו של דוד המלך ונשמת כלל ישראל, מוסבר כיצד השאיפה לקרבת אלוקים והמלכת הבורא מעניקות חיות ומשמעות לכל רבדי המציאות.
כי תבוא שמחת המצוות וההידמות לדרכי השם
שיחת מוצ"ש פרשת כי תבוא
השיעור עוסק בחשיבות קיום המצוות והישיבה בארץ ישראל מתוך שמחה וברית, ומתמקד בחובת האדם להידמות למידותיו של הקדוש ברוך הוא. דרך סוגיות של גמילות חסדים ואהבת ישראל, מובהר הצורך לחבר בין הנטייה הטבעית לטוב לבין הדרכתה והכוונתה של התורה.
יסודות הש"ס פתיחה למסכת בבא מציעא
נושאי הפרקים במסכת בבא מציעא והסדר שלהם. ומה הוא הכלל השוזר את ההנהגות השונות בדיני ספיקות.
אורות ישראל ותחייתו יראת שמיים כאוצר האמת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ה
השיעור עוסק במהות המושג "יראת השם היא אוצרו" כבסיס השומר על טהרת האדם וחיבורו לאמת האלוהית האובייקטיבית. מודגש כי בעוד שהשכל, הרגש והאהבה תלויים בתפיסה האנושית המוגבלת, היראה מייצגת התבטלות מוחלטת המעניקה ערך נצחי לכל מעשי האדם והתורה.
סליחות שופר הלב: משברון לשמחה
השיעור יעסוק בתהליך התשובה לא כהתכנסות מצמצמת לחטא, אלא כהזדמנות לצמיחה רוחנית ולשמחה גדולה המשיבה את האדם אל המצב שבו "אלוקיי בקרבי". דרך דמותו של דוד המלך ודיני השופר הכפוף, נגלה כיצד דווקא מתוך כפיפות הלב והביטול בתפילה, האדם הופך לכלי להופעת השכינה ומגיע לשיא של "ששון ישעך".
עין אי"ה - הרב משה גנץ טהרת הדעת וביטול היראה
שבת א, קנ"ח, קנ"ט
השיעור עוסק במהות המושג "דעת" כסדר טהרות וככלי מעשי לניהול החיים החומריים בתוך גבולות הקודש. מעבר להבנות ולהרגשות האישיות של האדם, מודגש כי היסוד המוחלט והעמוק ביותר בעבודת ה' הוא הביטול וההכרה שביראת שמיים.
שמונה פרקים לרמב"ם נפש אחת, עולם אחד: משנת הרמב"ם
שיעור 2
השיעור עוסק בתפיסת הרמב"ם שלפיה נפש האדם היא יחידה הוליסטית אחת המנהיגה את כלל כוחותיו, ולא אוסף של נפשות נפרדות. מתוך כך מוסבר כי כשם שהנפש מחיה ומאחדת את האדם, כך הנוכחות האלוקית מהווה את "חי העולמים" המניע, מחיה ומחזיק את הבריאה כולה כיחידה אורגנית אחת.
אור החיים על הפרשה סוד המאבק ביצר הרע
אור החיים על פרשת כי תבוא חלק ב'
השיעור מבאר את מקרא ביכורים כרמז למאבקו המתמיד של האדם ביצר הרע ולחשיבות העמל בעבודת השם על פי האור החיים הקדוש. דרך פנימיות הפסוקים מוסבר כיצד התורה, התפילה והמצוות כמו תפילין, ציצית ומזוזה מעניקות לאדם סיעתא דשמיא להינצל מהחטא.
אור החיים על הפרשה סוד השמחה והביכורים בארץ
אור החיים על פרשת כי תבוא חלק א'
השיעור מבאר את תחילת פרשת כי תבוא ואת מצוות הביכורים לאור פירוש האור החיים הקדוש, המלמד כי שמחה אמיתית קיימת רק בישיבת הארץ. דרך פנימיות ורמזי הפסוקים מוסבר כיצד המצוות והמעשים הטובים בעולם הזה הם הפירות שאיתם זוכה האדם להגיע לעולם העליון.
רביבים ייעודו של מעשר כספים
מעשר כספים הוא התחליף לתרומות ומעשרות ומתנות כהונה ומתנות עניים שניתנו מיבול השדה ומהמקנה | מידה טובה לתת חומש | מגמתה העיקרית של מצוות מעשר כספים להחזיק את מלמדי התורה בישראל | עוד מגמה למעשר כספים: להחזיק עניים | כאשר יש צורך לתרום גם לעניים דחוקים וגם ללומדי תורה, יש להקדים את העניים | הרמב"ם יצא בחריפות רבה נגד לומדי תורה שמתפרנסים מהציבור | יש להקפיד לתרום למוסדות שמלמדים בהם תורת אמת
כי תבוא פרשת כי תבוא– להתאהב מחדש
התורה נוקטת בלשון 'את השם האמרת' מה פשר הביטוי הזה? אנו בתקופה של אורות גדולים שיש להבינם ולהתחבר אליהם בהקדם
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת כי תבוא
אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי - מדוע אינו אומר את שמו אלא רק את מקומו. מה הטעם שהקדים הכתוב להזכיר את הַמָּקוֹם הַזֶּה זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, ורק אח"כ הזכיר אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת – היא ארץ ישראל. מה הטעם שבברכות נאמר וְהִשִּׂיגֻךָ בכתיב חסר ו', ואילו בקללות נאמר וְהִשִּׂיגוּךָ בכתיב מלא. בשלמא אָרוּר אַתָּה בְּצֵאתֶךָ בצאתו מן העולם ניחא שהרי הוא רשע. אלא אָרוּר אַתָּה בְּבֹאֶךָ בביאתו לעולם אמאי הרי עדיין לא חטא, שהרי תינוק הוא. שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ - למה כֻּלָּם יבואו דווקא מִשְּׁבָא.
